סכנה ברורה ומיידית
"תושבי חיפה יושבים על פצצה מתקתקת", זה המסר שמארגני הפלגת ספינת Greenpeace במפרץ חיפה רצו להעביר. לא מדובר באיום האיראני אלא בזיהום האוויר החמור שיוצרים מפעלי המפרץ ובסכנה המיידית לאלפי אזרחים במקרה של פגיעה ישירה
NRG עדי הגין 11/10/2006 20:41
ההפלגה של ספינת "גרינפיס" היום (ד') מנמל חיפה לעבר המפרץ נדחתה בשעה. צוות גרינפיס שחזר מניקוי חופי לבנון המתין לגוררת של הנמל, שהיתה אמורה להוציא את ספינת ה-rainbow warior מהמעגן ובוששה לבוא. "בטח מדובר בקונספירציה של אלה שלא רוצים שנראה את המתרחש במפרץ חיפה", גיחכו כמה מהנוכחים. אחרי המתנה ארוכה בשמש הקופחת יצא הסיור לדרכו.
הקואליציה לבריאות הציבור בשיתוף השדולה הסביבתית חברתית ארגנו את הסיור במפרץ חיפה, על מנת להמחיש את הפצצה המתקתקת עליה יושבים תושבי חיפה, הקריות והסביבה בשל כמות החומרים המסוכנים שמכילים מתקני הנמל. מלבד הסכנה המוחשית כתוצאה מפגיעה ישירה באחד המתקנים, אם כתוצאה ממלחמה, כפי שהוכיחה מלחמת לבנון, ואם מרעידת אדמה או תאונת העבודה, תושבי חיפה והקריות וישובים צפוניים נוספים סובלים בצורה יומיומית מזיהום האוויר המתמשך.
על פי נתוני הקואליציה לבריאות הציבור, מידי שנה נפגעים 500 אנשים יותר מהממוצע הארצי ממחלת הסרטן בנפת חיפה בלבד. לשם המחשה, בתל אביב אחוזי המחלה גבוהים מהממוצע בחמישה אחוזים אצל נשים ובשבעה אחוזים אצל גברים. בירושלים אחוזי המחלה נמוכים מהממוצע ב-27 אחוז אצל גברים ו-24 אחוזים אצל נשים. בחיפה אחוזי המחלה גבוהים מהממוצע ב-16 אחוז אצל גברים וב-17 אחוזים אצל נשים.
הסיור המחיש עד כמה המרחק של המתקנים האסטרטגיים משכונות מגורים הוא אפסי. רק מטרים ספורים מפרידים בין מפעלי הנמל לבתי מגורים בקריית חיים, למשל. ליאורה אהרון, חברת הנהלה בקואליציה לבריאות הציבור, סיפרה כיצד נסגרו התעשיות האלקטרוכימיות בצפון המפרץ, באזור התעשייה של עכו, לאחר מאבק הקואליציה. המפעל האסטרטגי נסגר רשמית לפני שנה וחצי. לפני שלוש שנים בדיוק ארעה בו סדרת פיצוצים שסיכנו את חיי התושבים ברדיוס שישה ק"מ.
"כל מפעלי המפרץ יכולים לסכן מיידית את חיי האזרחים כתוצאה מתקלות , תאונות , רעידות אדמה ומלחמות. מלבד זאת התושבים חיים בסכנה יומיומית. המפעלים פולטים גזים רעילים בעשרות אחוזים יותר מהתקנים המקובלים בעולם, תקנים שלא קיימים כלל בארץ", ציינה אהרון, "חשוב לנו לקחת את המסקנות מהמקרה של תעשיות אלקטרוכימיות ולהמשיך להשתמש בהן. לא כל מפעל הוא מחויב מציאות".
"המסלקה הלאומית"
סגן ראש עיריית חיפה, שמואל גלבהרט, שהצטרף להפלגה, טוען כי עד היום עיריית חיפה לא נתנה לנושא החומרים המסוכנים את המקום הנכון בסדר העדיפויות. "אנחנו נמצאים באזור הרעיל, הדליק והנפיץ ביותר בסביבה. המלחמה המחישה את עוצמת הסיכון למי שהיה זקוק להמחשה הזו. אנחנו, שנאבקים שנים על הנושא, נהנים מתשומת הלב שמקבל הנושא לאחר המלחמה, אולם חוששים שזה ישקע שוב במהרה.
"מדובר באזור פגיע ביותר, גם מבחינת מלחמות כפי שנכחנו לדעת לאחרונה וגם מבחינת רעידות אדמה. במידה ויקרה דבר מעין זה יהיה מדובר באלפי נפגעים ברדיוסים עצומים בחיפה והקריות".
גלבהרט מונה את המיכלים המסוכנים ביותר שמצויים במפרץ, ביניהם אמוניה, ברום, כלור, אתילן, מימן והרכש החדש היישר מפי גלילות: הגפ"ם, גז הבישול שעתיד להגיע אף הוא לתחום לאחר שהוצא מגלילות. "אצלנו זו המסלקה הלאומית", הוא אומר, "כנראה שבחיפה מוכנים לבלוע הכל. כשרצו להזיז את פי גלילות לראשון לציון, העיר הקימה קול צעקה וראש העיר היה ממניפי שלטי המחאה. אצלנו זה לא קורה".
הוא סבור כי כל נהלי פינוי החומרים הנוכחיים במצב חירום הם לא תקפים במציאות של מלחמות שנפתחות ללא התרעה. "ישנו נוהל פינוי מזורז, אולם הוא כל כך חמור עד כי משמעות הפינוי עלולה להיות מסוכנת יותר מפגיעה ישירה במתקן אסטרטגי. אני סבור כי יש להפחית את המלאים באופן תמידי. אם מיכל האמוניה יכול להכיל שלושת 14 אלף טון, שיסתפקו בשלושת אלפים. במקביל יש להקים חלופה למיקום המתקנים באזור בלתי מיושב בדרום הארץ.
"הסמכויות נמצאות בידי המשרד להגנת הסביבה ודווקא מחוז חיפה משתף פעולה ומאד מעורב בנושא, אולם נראה כי צמרת המשרד מרסנת את המחוז במקום את המפעלים".
יו"ר השדולה הסביבתית חברתית, ח"כ דב חנין שהגיע לסיור יחד עם ח"כ מיכאל מלכיאור וח"כ אורית נוקד, מציין כי למדנו מהמלחמה שלושה דברים: "במצבי אסון סביבתי אין ולא תהיה התרעה, גם כשמדובר ברעידת אדמה או תקלה, בזמן שהקטסטרופה מתרחשת אי אפשר לפנות. אם היו מפנים חומרים מסוכנים זה יכול היה להיות מסוכן יותר, אין אפשרות למגן את המתקנים, המפעלים והצנרת".
לדברי חנין יש לעשות מעשה מיידי, כיוון שמדובר בסכנת חיים לאלפי אנשים, בלשון המעטה. "פה יכול להתרחש אסון לא פחות גדול מהאיום הגרעיני והשתיקה הזו היא בלתי נסבלת". הוא סבור כי יש לבצע שלוש פעולות: הקמת ועדת חקירה ממלכתית בנושא מפרץ חיפה והסיכונים הסביבתיים, הוצאת החומרים המסוכנים מהאזור ובחינת הצורך של המדינה בכל מתקן ומתקן. "האזור הזה יכול להיות אזור תיירות, נופש ומגורים. רק החלטה ממשלתית נמרצת תוכל להוציא זאת לפועל".
לא מדובר במותרות
חנין מרוצה מהעובדה שארבעים קולות של חברי כנסת הושגו בפגרה לטובת דיון בנושא החומרים המסוכנים במפרץ. בשבוע הבא תידון מליאת הכנסת על המתקנים האסטרטגיים והסיכונים שנובעים מהם. "רוב התושבים לא מודעים כלל לחבית הנפץ עליה הם יושבים", הוא אומר, "יש ליצר שיתוף פעולה ביניהם לבין התנועות הסביבתיות. יש לזכור כי אנחנו לא מדברים על מותרות, אלא על חייהם ובריאותם של בני האדם – יש להטמיע זאת בקרב הציבור".
גם השדרן ומגיש הטלוויזיה, אברי גלעד, הוזמן להפלגה. "זו הזדמנות טובה לקדם את הנושא. המלחמה חשפה ליקויים בכל ההיבטים, גם בנושאים סביבתיים – דברים שהיה אפשר לטאטא מתחת לשטיח", הוא אומר, "אני שמח שגרינפיס הגיעו לפה. ישנם הרבה מפעלים שיושבים על שטח עצום שיכל היה להיות לטובת הציבור, לטובת תעסוקה איכותית. במקום זאת השטח מוקדש השטח להרעלת הציבור וסיכון נפשו".
גלעד סבור כי כי המדינה צריכה להבין שזה הזמן לעשות הערכה מחודשת ולשנות את ייעוד המפרץ. "יש להוציא את המפעלים משם ולנצל את הים לנופש ותיירות, במקום לעשות ממנו פח זבל". הוא טוען כי בעיית חוסר המודעות לעניין בקרב הציבור טמונה גם בתקשורת. "הבעייה היא שהידיעה הזו תופיע בעמוד נסתר ב-nrg מעריב או בסוף מהדורת החדשות, אם ישאר זמן. הנתונים מצביעים על כך שככל שנתעלם יותר, כך המכה לפנים תהיה חזקה יותר. באזור חיפה ישנם היום עשרים אחוז יותר חולי סרטן, רק כשהאחוזים יעלו אנשים יתחילו להתעורר".