הסיכונים הסביבתיים לחיים ולבריאות סביב מפרץ חיפה

18.10.06 קטגוריית: ירוק

הסיכונים הסביבתיים לחיים ולבריאות סביב מפרץ חיפה

היו"ר קולט אביטל:

אנחנו עוברים לנושא הבא. אני מודה לחבר הכנסת דב חנין שהסכים לדחות את הדיון. אנחנו עוברים לדיון על הסיכונים הסביבתיים לחיים ולבריאות סביב מפרץ חיפה – דיון על פי סעיף 86א לתקנון הכנסת. חבר הכנסת דב חנין יפתח את הדיון, ולאחריו – חבר הכנסת מיכאל מלכיאור.

דב חנין (חד"ש):

גברתי יושבת-הראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, לפני שאני אתחיל לדבר על הנושא שלשמו התכנסנו, אני אומר משפט אחד של ברכה למועצה הארצית לתכנון ובנייה שנמנעה היום מלאשר את תכנית ספדיה ונענתה לרחשי ליבם של 16,000 אזרחים שהתנגדו לתכנית ויותר מ-50 חברי כנסת שפנו. נקווה שזה יביא לקבורתה של התכנית הזאת, כי עתידה של ירושלים אינו בהתפשטות מזרחה והתפשטות מערבה והפיכתה של העיר הזאת לעיר מים אל ים, אלא בחיזוק מרכז העיר, והתעסוקה בירושלים ופתרון הבעיות החברתיות הקשות שיש בה.

עמיתיי חברי הכנסת, הדיון שלשמו התכנסנו הוא דיון חשוב ודחוף. אני מודה ל-41 חברי הכנסת שהצטרפו ליוזמה לקיים אותו בדחיפות, ליושבת-ראש הכנסת ולנשיאות שהציעו את המתכונת הזו לקיומו של הדיון.

בעיות מפרץ חיפה מדגימות עד כמה כשאנחנו מדברים היום על סביבה בישראל, אנחנו לא מדברים על מותרות. אנחנו מדברים על החיים שלנו, על הבריאות שלנו. לפני הישיבה היום קיימנו, חבר הכנסת מלכיאור ואני, פגישה לא פורמלית עם השר להגנת הסביבה. אני חייב לומר שזו היתה פגישה מאוד מועילה ומעשית. בהמשך הדיון השר יעלה לבמת הכנסת ואני מניח שהוא יספר לכנסת על היוזמה שהוא מקדם בתחום הזה, ושמראש אני מודיע שאני מברך עליה וחושב שהיא יוזמה חשובה.

לפני שבוע השתתפנו כמה חברי כנסת מהשדולה הסביבתית-חברתית בשיט של ספינת "גרינפיס" במפרץ חיפה. הספינה הזאת באה לעקוב אחרי הנזקים הסביבתיים של הלחימה, של המלחמה האחרונה. היו נזקים כבדים – היערות בצפון, בדרום לבנון, כתם הנפט הענקי, 15 אלף טון נפט נשפכו לים התיכון כתוצאה מפגיעת הטיל בתחנת הכוח "ג'ייה" בלבנון. נזקים כבדים. בנס לא נגרמו נזקים כבדים נוספים.

במפרץ חיפה קיים ריכוז עצום של מפעלים וחומרים מסוכנים. את זה ידענו גם קודם למלחמה, אבל במלחמה למדנו שלושה דברים נוספים: דבר ראשון שלמדנו היה שלא תהיה התרעה. ברור היום שלא תהיה התרעה למלחמה נוספת. אנחנו מקווים שלא תהיה מלחמה נוספת, אבל לא תהיה התרעה.

בוודאי לא תהיה התרעה לרעידת אדמה או לתאונה חס וחלילה. איגוד ערים לאיכות הסביבה בחיפה קובע במפורש שלא קיים זמן התרעה ביחס לסיכונים הכימיים שבמפרץ חיפה. בעת המלחמה האחרונה נדרשו 3 שבועות עד שהוצאו צווים להפחתת כמויות החומרים המסוכנים. דבר שני שלמדנו במלחמה הזאת: לא יתכן מיגון כולל של כל המפעלים, כל המתקנים, הצינורות, המיכליות, האוניות בנמל שיש עליהן חומרים מסוכנים. דבר שלישי שלמדנו: בזמן אמת לא אפשרי פינוי. אנחנו יודעים היום שהודעות פיקוד העורף על פינוי 90% מהחומרים המסוכנים מהמפרץ לא היו אמת. רוב החומרים המסוכנים נשארו במפרץ – –

אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

האם היתה הטעיה מכוונת בדיווחים של פיקוד העורף?

דב חנין (חד"ש):

אני לא רוצה לומר זאת. אני רוצה לומר שאנחנו יודעים היום שרוב החומרים המסוכנים בפועל נשארו במפרץ ודבר נוסף, אולי קשה יותר, בזמן אמת, בזמן המלחמה מאוד מסובך ומאוד מסוכן לפנות את החומרים ממפרץ חיפה וגם את זה צריך לדעת.

אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

מי קובע שיש גורמים שהטעו אותך ואותנו כחברי כנסת – –

דב חנין (חד"ש):

– – מה שאנחנו יודעים היום שאין התרעה, אין מיגון, אין אפשרות פינוי בזמן אמת. מה המשמעות של זה, עמיתיי חברי הכנסת? ממחקר של פרופסור עמוס נוטע ופרופסור יצחק סגל מהטכניון עולה שאם יחדור אמצעי תקיפה למיכל האמוניה במפרץ חיפה עלולים להמריא בהבזק הראשון 100 עד 400 טון אמוניה לאוויר ולהגיע למרחק של עד 20 קילומטר משם. מספר התושבים באזור הסיכון מגיע לכ-200 אלף איש. ועדת הסביבה של עיריית חיפה החליטה לפני המלחמה שאין לאפשר המשך של פעילות של מתקן האמוניה. המתקן העצום הזה פועל עד היום ללא רישיון עסק, ללא היתר בניה כדין. היכן מדינת החוק שלנו?

אבל מתקן האמוניה לא לבד. חברת הגפ"מ בקריית אתא היא מקור סיכון גדול נוסף. אתילן, פרופיל, כל סוגי החומרים המסוכנים, מפעלים, בתי זיקוק, נמל חיפה. בזמן המלחמה היו בשטח הנמל חומרים מסוכנים ביותר בכמות גדולה. היה ואקום אמיתי לגבי נוהלי הטיפול בהם. מדברים על הפצצה הגרעינית האיראנית? במפרץ חיפה אפשר לייצר קטסטרופה לא פחות גדולה באמצעים הרבה יותר פשוטים.

ולכן, עמיתיי חברי הכנסת, חובתנו להשמיע קול חזק וברור לפני שיתרחש אסון. לדרוש כבר היום חקירה בלתי תלויה. אם יש נושא מתאים לוועדת חקירה ממלכתית לדעתי, זה הנושא. מה הם הסיכונים, מהן ההחלטות, מהי המדיניות שננקטה ומה צריך לעשות? את הפעולה צריך להתחיל עכשיו. אם אין התרעה, אין מיגון, אין פינוי בזמן אמת, צריך להתחיל עכשיו בהוצאת החומרים והמפעלים המסוכנים ממפרץ חיפה. לא את כל המפעלים האלה צריכים בארץ וגם את מה שאנחנו צריכים, לא צריך להיות בקרבת האוכלוסייה, בצפון במרכז או בדרום.

היו"ר קולט אביטל:

נא לסיים.

דב חנין (חד"ש):

אני מסיים. זה עולה כסף? אין לנו ברירה. פעמון האזעקה צלצל וכולנו חיים על זמן שאול. נקודה נוספת וקצרה, ברשותך יושבת הראש. קואליציית ארגוני הסביבה שפעילים בצפון פרסמה הודעה תחת הכותרת: בצפון מתים לא רק מטילים. מפרץ חיפה הפך בשקט בשקט ובאין רואה לאזור אסון אקולוגי. התמותה ממחלות לב, כלי דם, מחלות הסרטן גבוהה יותר מאשר באזורים אחרים בארץ והסיבה לכך היא לא שחולים עוברים לגור בצפון אלא מי שגר בצפון חשוף יותר לזיהומים. מדברים על שיקום ופיתוח הצפון? מגיע לתושבי הצפון שהפיתוח יתחשב גם בהם, יגן על הבריאות והחיים שלהם.

רבותיי חברי הכנסת, הפעמון מצלצל. בל נשאל "למי צלצלו הפעמונים"? הם מצלצלים לנו. תודה רבה.

היו"ר קולט אביטל:

תודה רבה. חבר הכנסת מלכיאור, בבקשה. היות וקודמך דיבר 7 דקות תקבל גם 7 דקות.

מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד):

גברתי היושבת ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני כמובן מצטרף לדברים שאמר עמיתי דב חנין. אני רוצה להגיד את זה מהזווית שלי. כשיצאתי באותה הפלגה בחול המועד, חשבתי שלא אלמד דברים חדשים. הרי אנחנו יודעים את כל הנתונים וקראנו את כל הדוחות. אבל כשאתה רואה מהזווית של הים את הקרבה של עצמת מרכז האוכלוסין עם כל המפעלים המסוכנים הללו, אתה מבין באיזו סכנה אנחנו נמצאים. יש פה שתי סכנות: הסכנה של המצבים המיוחדים שקיבלה עכשיו דחיפות בזמן המלחמה. זה לא חייב להיות רק מלחמה, זו יכולה להיות טעות אנוש במפעלים או רעידת אדמה. כמו שחשבנו שלעולם לא יהיו טילים בחיפה, חשבנו גם שלעולם לא תהיה רעידת אדמה אבל אנחנו יודעים לפי הסתברות שתהיה רעידת אדמה, וזה עלול לקרות במקום הזה, עם כל הסכנות של קטסטרופה ואסון אקולוגי בקנה מידה שאנחנו לא רוצים לתאר לעצמנו.

יחד עם זאת, יש סכנה יומיומית. הנתונים שקיבלנו גם היום, לפי הבדיקות של המשרד להגנת הסביבה וגם בדיקות אחרות, התחלואה במחלות קשות, מחלות ריאות, מחלות סרטן, הרבה יותר חמורה והפער בין הממוצע במדינת ישראל לבין המקומות כמו טבעון, פשוט מבהיל. הוא מגיע אצל ילדים לפער של 40%-45% יותר תחלואה במחלות הכי חמורות. אלה דברים שאנחנו לא יכולים לסבול.

מה שאנחנו דורשים ואנחנו בהחלט רואים את המשרד להגנת הסביבה כשותף ואני יודע שיום יום המשרד הזה עובד והוא עובד שנים על זה אבל במיוחד עכשיו, אנחנו דורשים שתהיה בדיקה מקיפה של כל הדברים, גם הדברים המסוכנים, פתוחה לגמרי, בלי אקסיומות מראש שהכל חייב להיות שם. יכול להיות שיש מפעלים שיש הצדקה שיהיו שם ואנחנו לא באים לדרוש שיסגרו את המפעלים או להעביר אותם בלי לדעת מראש, אבל צריך לשקול בכובד ראש מה הרווח של המפעלים הללו, הרווח של מקומות עבודה ורווח אחר ומה הסכנות ולהעמיד את הדברים זה מול זה. צריכים גם לשתף את הציבור. יש עניין של חשיפה כלפי הציבור שגר שם. הוא צריך לדעת מה מידת הסכנה. הוא גם צריך לדעת שבשעת חירום, כמו במלחמה ואני מפתח את מה שדב אמר, הוא לא יקבל הנחיות. פיקוד העורף לא נתן הנחיות למה שהציבור צריך לעשות אם חס ושלום יש אסון אקולוגי במקום. איך הוא צריך להתנהג? מסכות, סגירת חלונות, איפה הוא יכול להימצא במצב כזה. לא תהיה אפשרות להתרעה נוספת. פעם אחת יקרה האסון הזה וחס ושלום עם כל התוצאות החמורות. הציבור היום חייב לדעת. הכל צריך להיעשות בשקיפות בצירוף עם הציבור.

אני מאוד מבקש ואני גם סומך על הוועדה שיקים השר גדעון עזרא, שהוועדה תהיה בלתי תלויה, לעומק באומץ לבדוק את כל ההיבטים.

חנא סוייד (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני חושב שהבעיה של מפרץ חיפה היא כזו: זהו בעיקרון אזור תעשייה שנבנה אט-אט כאשר לא היתה מספיק מודעות לעניין איכות הסביבה. אותם מפעלים ואותו אזור תעשייה שנבנה שם, בעצם בעלי העסקים והמפעלים שם, התיאבון שלהם ותאוות הבצע שלהם גדלה עם הזמן. לכן נוצר הניגוד הזה בין לפתח, לעבוד ולהקים מפעלים, מצד אחד, לבין העניין והמודעות שהולכת וגוברת לגבי איכות סביבה, וזו הבעיה היום של מפרץ חיפה.

אני לא רוצה להרבות במילים ולתאר את המצב במפרץ חיפה. זה מה שעשו כל חברי הכנסת, והביאו סטטיסטיקות. באמת אין ספק ואין חולק שהמצב הוא קשה ומסוכן. אני רוצה לזרוק כמה רעיונות או לדבר על מספר נושאים שלדעתי הם מאוד חשובים ואי-אפשר לחשוב על פתרון יסוד לבעיה במפרץ חיפה אלא אם כן מתייחסים לנקודות האלה.

נקודה ראשונה: אני חושב שהצירוף של נמל ושל מחנה צבאי עם אזור תעשייה שכולל תעשיות מסוכנות הוא עניין בעייתי ביותר. צריך להתייחס לנקודה הזאת. אני לא יודע מי צריך לעשות את זה, אני חושב שהממשלה, באמת ברמת הממשלה, אבל עם ראייה כוללנית, ולראות שהצירוף הזה הוא בעייתי וצריך לפתור אותו. זאת אומרת, אי-אפשר לשים בכפיפה אחת מטרות צבאיות עם מטרות שהן כשלעצמן מסוכנות.

כאן צריך להזכיר את העניין של אירועי שרשרת. זה תחום מדע בעצם – הערכת סכנות כאשר יש לך אירועי שרשרת. זאת אומרת, זה לא רק האמוניה, זה לא רק הגפ"ם, זה לא רק המפעלים הפטרוכימיים, זה הצירוף של כל הדברים, ומספיק שאחד מכל אלה ייפגע או שתהיה בו בעיה כך שתיווצר לך תגובת שרשרת ואז הכול יבער. לכן צריך כאן לעשות הערכת סיכונים תוך לקיחה בחשבון של אירועי שרשרת.

דבר נוסף: אינטגרציה של מזהמים. כשמדברים על מזהמים היום כבר לא מדברים על חלקיקים אלא קרינה היא זיהום, חום הוא זיהום. כמובן זיהום קרקע בגלל כל מיני סיבות, שזה לא המקום להכביר מילים עליהן.

דב חנין (חד"ש):

אני רוצה להקריא הצעת החלטה מוסכמת שעבדנו עליה במהלך שעות אחרי הצהריים לסיכום הדיון על הסיכונים הסביבתיים סביב מפרץ חיפה. אדוני היושב ראש, אני חושב שזו תהיה החלטה חשובה, שבאמת, כפי שאמרה יושבת ראש הכנסת בדיון הקודם, תבטא גם את עמדתה של הכנסת וגם את רצונה של הכנסת בטיפול מעשי ובהתקדמות מעשית בהתמודדות עם השאלות האלה.

ההצעה כזאת: 1. הכנסת מביעה את דאגתה נוכח התמונה הקשה של סיכונים סביבתיים לחיים ולבריאות הקיימים סביב מפרץ חיפה. 2. ריכוז המפעלים והחומרים המסוכנים במפרץ חיפה פוגע בבריאותם ובחייהם של תושבי הסביבה ועלול להביא לאסון במצב של מלחמה, רעידת אדמה או תאונה. ספק גדול אם תתאפשר התרעה מספקת מפני אסון כזה ואם יתאפשר מיגון מספק של החומרים והמפעלים או פינוי שלהם בזמן אמת. 3. הכנסת קוראת לבדיקה בלתי תלויה של הסיכונים הסביבתיים באזור המפרץ ולקביעת מדיניות לאומית כוללת בנושא, כולל הוצאת חומרים ומפעלים מסוכנים מהאזור, ככל שיידרש. 4. הכנסת תמשיך לעקוב גם באמצעות ועדת הפנים ואיכות הסביבה שלה אחרי ביצוע החלטה זו. תודה רבה.

היו"ר יצחק אהרונוביץ:

אנחנו עוברים להצבעה.

הצבעה מס' 8

בעד הצעת ההחלטה שהביא חבר הכנסת דב חנין – 9

נגד – אין

נמנעים – אין

הצעת ההחלטה שהביא חבר הכנסת דב חנין נתקבלה.

היו"ר יצחק אהרונוביץ:

בעד 9, נגד אין, נמנעים אין. ההצעה התקבלה ברוב קולות. יישר כוח.

חברי הכנסת, תם סדר היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, כ"ו בתשרי התשס"ז, 18 באוקטובר שנת 2006. ישיבה זו נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 20:32)