תודה רבה, אדוני היושב-ראש. דוח "בטרם", שהוצג היום בישיבה משותפת של הוועדה לזכויות הילד וועדת החינוך של הכנסת, מראה תמונה קשה של פגיעה ושל תמותה מיותרת של ילדים עקב תאונות. הנתון הקשה במיוחד הוא, שיש דמות חברתית לילדים הנהרגים האלה. תמונת הילדים החברתית היא תמונת מראה של התמונה החברתית של ישראל בכלל. באזורי הפריפריה, בשכונות העניות, בישובים הערביים – שם ילדים נהרגים יותר מתאונות. זו תמונה קשה, וכל אחד מחברי הכנסת שנמצאים כאן צריך לשאול את עצמו מה אנחנו עושים בעניין.
ובמשפט אחד, אדוני היושב-ראש, המקרה הנורא שאירע אתמול, של אותו ילד ערבי בנגב, בן 9, שנהרג כאשר נסע באותה הסעת תלמידים לקויה ולוקה – זו, בקליפת אגוז, הדוגמה. כי מה אנחנו רואים? אנחנו רואים אוכלוסייה שמחזיקה בשיא ארצי בישראל במספר ילדים המוסעים ממקום למקום, בגלל מחסור בבתי-ספר. הם מוסעים ממקום למקום בכבישים לא כבישים, בדרכים לא דרכים, בכלי רכב לא תקניים, וזה לא פלא שאירועים איומים כאלה קורים.