תגובה להודעת הממשלה על צירוף אביגדור ליברמן לממשלה

30.10.06 קטגוריית: חברה וכלכלה, שלום ודמוקרטיה

דב חנין (חד"ש):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, ההודעה שהממשלה מביאה בפנינו היום איננה הודעה, ובוודאי איננה הודעה טכנית. אנחנו מדברים, עמיתי חברי הכנסת, על רגע קשה לדמוקרטיה הישראלית. חבר הכנסת ליברמן בנה את מצעו סביב הרעיון של דחיקת המיעוט הערבי החוצה מהזירה הישראלית, החוצה מהפוליטיקה הישראלית. אביגדור ליברמן הוא ביטוי של שינוי מדאיג ועמוק שמתרחש באגף שלם של הימין הממוסד בישראל. הימין הממוסד בישראל התאפיין תמיד בקיצוניות טריטוריאלית, אבל גזענות ברוטלית וגלויה לא היתה מאפיין מוביל שלו. אני רחוק כרחוק מזרח ממערב מזאב ז'בוטינסקי וממנחם בגין, אבל הרי זה היה זאב ז'בוטינסקי שכתב, נדמה לי, ב"שתי גדות לירדן", אדוני היושב-ראש: שם ירווה לו מנחת בן ערב, בן נצרת ובני. ומנחם בגין, מנהיג חרות, מנהיג מפלגת הימין הקלאסי של ישראל, היה זה שהוביל את מפלגתו פעם אחרי פעם להצבעה נגד הממשל הצבאי.

היתה לנו בעבר גזענות אנטי-ערבית בכנסת. מי שייצג אותה היה מאיר כהנא. הוא עמד כאן, על הדוכן הזה, ואמר שהאזרחים הערבים בישראל הם איום. אבל כשהוא אמר את הדברים האלה, הוא נשאר באולם הכנסת לבד. יצאו החוצה חברי הכנסת מהשמאל, מהמרכז, וגם מהימין. אבל היום, עמדה דומה זוכה ללגיטימציה מלאה. השר המיועד ליברמן חוזר ואומר בגלוי, שהאזרחים הערבים הם איום, שהנציגים שלהם הם איום.

עמיתי חברי הכנסת, האיום על המיעוט הערבי הוא גם איום על הרוב היהודי. אם ישראל לא תמצא דרך לחיות בשלום ובשוויון עם המיעוט הערבי בתוכה, איך היא תוכל למצוא דרך לחיות בשלום ובשוויון עם הרוב הערבי באזור? לחבר הכנסת ליברמן יש, אגב, סל של הצעות לפגיעה בדמוקרטיה. על תכניו של הסל הזה עוד נדבר – – –

צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

– – –

דב חנין (חד"ש):

היום אדבר רק על הלגיטימציה הניתנת לו. אנחנו נמצאים במדרון מסוכן. הסכנה הגדולה היא שזה מדרון חלקלק. מדרון שנראה מתון, אבל אנחנו גולשים בו לאט לאט, יותר ויותר עמוק, כמעט בלי משים. ראו את הצעות החוק המוגשות כאן והנתפסות כלגמרי תקינות, כמו זו שנדונה היום בוועדת הכנסת.

מדיניות ליברמן היא לא רק איום על הדמוקרטיה, היא גם איום על הביטחון. כי הדגל השני של ליברמן הוא ההרפתקנות הביטחונית והמדינית חסרת המעצורים. כולנו זוכרים את ההצעה המופקרת שלו להפציץ את סכר אסואן. שמעתי את הטענה שהוא התבגר מאז. אבל גם אחרי שהוא התבגר, הוא מדבר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" על הרס שכונות מגורים בעזה והפיכתן למגרשי כדורגל.  אכן, בגרות לתפארת.

צבי הנדל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):

– – –

דב חנין (חד"ש):

שר האיום האסטרטגי, כשמו כן הוא – שר איום אסטרטגי על שלומה וביטחונה של ישראל, על המרחב הדמוקרטי, על החברה הישראלית.

אבל הטענה הקשה שלי איננה לחבר הכנסת ליברמן שיושב כאן. הוא הרי פרס בפני הציבור בגלוי את מרכולתו. הטענה שלי היא למי שנותן למדיניות הזאת לגיטימציה: למפלגת קדימה, שדיברה על שוויון אזרחי ואחריות מדינית; למפלגת העבודה, שדיברה על שינוי חברתי ועל מדיניות שלום. שתי המפלגות האלה חברו לממשלת ימין שהופכת היום לממשלת ימין קיצוני. לא הידברות אלא כוח, לא שוויון אלא העמקת האפליה, לא שיקום החברה אלא חורבן מלא שלה.

לפני זמן לא רב ניהל חבר הכנסת ליברמן קמפיין-חוצות תחת הססמה "להתנתק מאום-אל-פחם". בקליפת אגוז הנה לכם רעיון הדה-לגיטימציה של הערבים בישראל.

היו"ר אמנון כהן:

תסיים, אדוני.

דב חנין (חד"ש):

אני מסיים, אדוני. אני לא יודע, עמיתי חברי הכנסת, כמה מכם מבקרים באום-אל-פחם. אני מרבה להגיע לשם, ואני מציע לכם לנהוג כך. עיר מרתקת, מגוונת, עיר של אנשים עובדים, פועלים, פועלות, אינטלקטואלים, סטודנטים, גלריה מרשימה לאמנות, עיר ענייה ומקופחת, אבל עשירה בבני-אדם שונים זה מזה. יש בה הכול, מאנשי התנועה האסלאמית ועד הקומוניסטים. עתידה של ישראל הוא בהתחברות לאום-אל-פחם ולא בהתנתקות ממנה. בימים הקרובים נגיע לאום-אל-פחם, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים וסביבתיים, וגם פוליטיקאים, כדי להכיר, לשוחח, לחשוב יחד, להתחבר ולא להתנתק – –

היו"ר אמנון כהן:

תודה רבה. תודה.

דב חנין (חד"ש):

– – לייצר חיים משותפים. העתיד היחיד של אום-אל-פחם וגם של תל-אביב. תודה רבה.