המזהם ישלם (בהתאם לרווחיו)
תיקון לחוק "המזהם משלם" הקובע כי מפעלים ישלמו קנסות בהתאם לרווחיהם כתוצאה מהזיהום, עבר בקריאה טרומית בכנסת
הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית תיקון לחוק "המזהם משלם", הקובע כי בית המשפט יוכל להטיל על מפעלים מזהמים קנס בהתאם לרווחים שנעשו על חשבון האוויר שאנו נושמים.
התיקון לחוק שהוצע על ידי יושבי ראש השדולה הסביבתית-חברתית, חברי הכנסת מיכאל מלכיאור ודב חנין ואושר על ידי 22 חברי כנסת, נועד לשנות את המצב הקיים היום בו "משתלם וכדאי לעבור על חוקי הגנת הסביבה בישראל", לטענתם.
הוא קובע כי "עבר אדם עבירה לפי חוק זה והשיג כתוצאה ממנה טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, נוסף על כל עונש אחר, קנס פי ארבעה משוויים של שיעור הנזק שנגרם או שיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, הכל לפי הגדול שבהם".
"הקנסות שמטילים בבתי המשפט כיום נמוכים משמעותית מרווחי המזהם כתוצאה מעבירה על החוק. לכן, משתלם וכדאי מבחינה כלכלית לעבריין לעבור על חוקים אלו ולשלם את הקנסות אותם פוסק בית המשפט, מאשר לעמוד בתקנים לפי החוק. משום כך, על העונש המוטל לשלול את הכדאיות הכלכלית של חזרה על העבירה ושל המשך ביצועה", נכתב בהצעת התיקון לחוק איכות הסביבה.
לדברי מגישי ההצעה שאושרה, מטרת תיקון זה הינה לספק קווים מנחים לבית המשפט שיביא בחשבון את הרווחים אותם גורף העבריין הסביבתי, שפוגע בציבור הרחב וגורם נזקים לטווח הארוך. "אכן, במקרים רבים הנזק לסביבה גבוה עוד יותר מן הרווחים הכרוכים בפעולה בלתי חוקית מזהמת. אולם, כימות הנזק הסביבתי והנזק הנגרם לציבור אינו פשוט, והדבר דורש מידע רב שאינו תמיד ניתן להשגה. כימות רווחי המזהם הינו משימה פשוטה, המאפשרת הערכות כלכליות מוצקות יותר".
לטענת חנין ומלכיאור, "כל עוד ינקטו בתי המשפט גישה מקלה בענישה על עבירות כאלה, כפי שנעשה עד היום, יעדיפו העבריינים להמשיך במעשיהם, שכן הדבר כדאי להם כלכלית. הגיעה השעה לערוך חשיבה מחדש בדבר מערכת הענישה הישראלית בענייני סביבה".
ארגון "חיים וסביבה" (ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל) בירך על קבלת הצעת התיקון לחוק "המזהם משלם". לדברי עו"ד אלונה שפר (קארו) מנכ"ל "חיים וסביבה", הצעת החוק תחולל שינוי דרמטי במצב הסביבתי בישראל, בכך שתעצור את המצב לפיו פגיעה בסביבה ובבריאות הציבור, מביאה לרווחים כלכליים לפוגע.
"החוק החדש יבהיר כי הזיהום, כמו כל פשע אחר, לא משתלם והנזק הכלכלי שגורמים המזהמים למשק המדינה ולמשאבים הציבוריים לא ייפול יותר על כתפי הציבור הרחב, אלא על המזהמים עצמם".