מאמץ ירוק להציל את נציבות הדורות הבאים
מאת , הארץ צפריר רינת
במסגרת חוק ההסדרים יועלה להצבעה חוק של הקואליציה לבטל את הנציבות
גופים שעסקו בשנים האחרונות בתכנון סביבתי ארוך טווח
אחד החידושים המקוריים של השנים אחרונות בכנסת היה הקמתה של נציבות הדורות הבאים, שתפקידה להציג לפני
בסוף החודש יסיים את תפקידו הנציב הראשון, וכנראה האחרון, השופט בדימוס שלמה שהם (בתצלום)
חברי הכנסת את ההשלכות ארוכות הטווח של הצעות חוק. עתיד הנציבות עומד עכשיו בסימן שאלה, עקב מהלך מזורז של הקואליציה, שנועד לבטלה. ארגונים חברתיים וסביבתיים מנסים לעצור את המהלך – עד עתה ללא הצלחה.
בקרוב תועלה בכנסת לקריאה ראשונה הצעת חוק, הקובעת שנציבות הדורות הבאים מבוטלת. ההצעה מגיעה אל שולחן הכנסת עם סיום תפקידו, בסוף החודש, של הנציב הראשון, וכנראה האחרון, השופט בדימוס שלמה שהם.
אחד העיסוקים במרכזיים של הנציבות היה לתת חוות דעת על חקיקה בעלת השלכות סביבתיות ארוכות טווח, והשתתפות אנשיה בדיוני הוועדות העוסקות בתחומים אלה. עיסוק זה לא סייע לשכנע את חברי הכנסת, שגילו עניין רב יותר בתמיכה בקואליציה מתמיכה בטובת הדורות הבאים.
בהצבעה הטרומית לאישור החוק המבטל את הנציבות תמכו, בין השאר, שלושה שרי איכות סביבה לשעבר – דליה איציק, שלום שמחון וצחי הנגבי. מלבדם, גם שר האוצר אברהם הירשנזון, שהיה בעבר ראש השדולה הסביבתית בכנסת; יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה ראלב מג'אדלה (העבודה), ואחד מיו"ר ועדה זו בעבר, משה גפני (יהדות התורה). לעומת זאת, השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, החליט להצטרף לעמדת הגופים הסביבתיים התומכים בקיום הנציבות, והתנגד להצעת החוק.
ההסבר הרשמי לביטול הנציבות, לטענת יו"ר הקואליציה אביגדור יצחקי, הוא שזה גוף שעולה לכנסת כסף רב ואינו ממלא את ייעודו. "לדעתנו, ניתן לבצע תפקיד זה באמצעות כלים אחרים, כמו מחלקת המחקר של הכנסת", טוען יצחקי. "אנחנו מכינים הצעה חלופית, שתקבע שיש חובה להתייחס להיבט של הדורות הבאים בכל הגשת חוק".
לטענת יצחקי, הנציבות לא הפיקה חוות דעת המלוות חקיקה. הוא אינו רואה טעם בשיפור הנציבות הקיימת, אלא ביצירת כלי חדש. "מובן שנמצא סידור לכל עובדי הנציבות בתפקידים אחרים בכנסת", הוא מוסיף.
בדיקת הפעילות של הנציבות מראה, שהיא הכינה חוות דעת רבות, שליוו חקיקה הנוגעת להיבטים סביבתיים, בריאותיים וחברתיים. כמה מחוות דעת הללו ביקרו בחריפות את היוזמות שקידמה הממשלה באמצעות חוק ההסדרים. הן סייעו לחברי כנסת להיאבק ביוזמות אלו, ונראה שזה אחד הגורמים שהניעו את הקואליציה לבטל גוף שהערים בפניה מכשולים.
בדיונים על חוק ההסדרים הקודם, פירסמה הנציבות חוות דעת שביקרה בחריפות את הסעיפים הנוגעים לקיצור הליכי תכנון ומקטינים את ההגנה על השטחים הפתוחים. היא התייחסה גם להקמת רשות מים חדשה, והמליצה להשאיר על כנו את הפיקוח הפרלמנטרי על הרשות החדשה ולצרף לה נציגי ציבור.
במקרים אחרים סייעה הנציבות בקידום שני חוקים סביבתיים חשובים. אחד מהם הוא חוק שמירת החופים, שאושר, והשני הוא חוק "אוויר נקי", הנמצא בדרך לקריאה שנייה ושלישית בכנסת.
לתומכים בקיום הנציבות אין ספק ביחס לחשיבותה. ארגון הגג של הירוקים, "חיים וסביבה", טוען שביטול מוסד הנציבות יהיה הצהרת כוונות שתחזק את הגורמים, מבית ומחוץ, המעמידים סימני שאלה את עתיד ישראל.
עמותת "אדם טבע ודין", והתנועה לאיכות השלטון, פנו יחד ליו"ר הכנסת, דליה איציק, וביקשו לשמור על הנציבות. שני הגופים ציינו שקבלת חוק הנציבות הציבה את ישראל במקום של כבוד בין המדינות המפותחות, בשילוב שיקולי סביבה וחברה בקבלת ההחלטות בפרלמנט.
"אני לא הייתי בכנסת במהלך רוב פעילותה של הנציבות, אבל ברור לי שהיא תרמה לכך שהבעייתיות הרבה של חוק ההסדרים הפכה לנחלת הכלל", אומר חבר הכנסת דב חנין (חד"ש), אחד העומדים בראש השדולה הסביבתית בכנסת. "המלחמה האחרונה הזכירה לנו עד כמה חסרה בישראל חשיבה אסטרטגית, לא רק בתחומי מדיניות וביטחון, אלא גם בתחום האזרחי והחברתי", הוא מוסיף. "חשיבה כזאת חסרה גם בכנסת, שבה יש דינמיקה של חשיבה לטווח קצר. הנציבות היא הגורם הערכי שמטיח בחברי הכנסת את שיקולי הטווח הארוך, וכופה את הדיון בו. היא מילאה תפקיד חשוב, בעיקר בהיבט הסביבתי, שהפך לבעל חשיבות קיומית בכל העולם, וגם בישראל".
חנין מקווה עדיין שיהיה אפשר לשמור על הנציבות. "יש ניסיון לדיאלוג עם יוזמי החוק, ובהם יצחקי. הגענו אתם להסכמה בלתי פורמלית, שלפני העלאת החוק לביטול הנציבות לקריאה ראשונה, ננסה למצוא פשרה, שאולי תאפשר את קיום הנציבות".