אדוני היושב ראש, עמיתיי חברי הכנסת, בימים האחרונים אנחנו עדים למחדל בעל משמעות היסטורית. בשבועות ובחודשים האחרונים חוזרות ונשמעות מסוריה פניות לחידוש המשא ומתן המדיני עם ישראל. בשפה ברורה מדבר שר החוץ הסורי, מדבר נשיא סוריה בכמה הזדמנויות, בנוסחים שונים, אבל בתוכן אחד ברור וחד משמעי – סוריה מציעה לפתוח מחדש משא ומתן מדיני עם ישראל כדי להתקדם לשלום. אצלנו, עמיתיי חברי הכנסת, למרבית הצער, הפניות האלה נענות בחומה בצורה של סירוב, לפעמים אפילו תוך השמעת דברי זלזול במנהיגים הסוריים או, לחילופין, בהעמדת שורה ארוכה של תנאים מוקדמים לעצם הנכונות לשבת לשולחן ולדבר על שלום.
היום, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אומר ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תת-אלוף יוסי ביידץ: כוונותיו של נשיא סוריה בשאר אסאד לפתיחת משא ומתן הן כנות ורציניות. אומר ראש חטיבת המחקר באמ"ן: להערכתי מדובר באינטרס סורי. בשבוע שעבר, עמיתיי חברי הכנסת, פגשתי כאן במשכן הכנסת חבר פרלמנט אירופי, דיוויד המרשטיין מסיעת הירוקים, שהגיע מסוריה. הוא אמר לי ולאישים נוספים בישראל: סוריה רצינית בכוונות השלום שלה עם ישראל. הוא אומר: איתותי השלום מדמשק אינם מניפולציה. הוא אומר יותר מזה, ואני מצטט: עדות לכך אפשר למצוא בצעדים סוריים מול עיראק, כולל חידוש היחסים, בהסכמה הסורית לפריסת הכוח הבין-לאומי בדרום לבנון. זאת הבאת דברים בשם אומרם. אומר האלוף במילואים אורי שגיא, שניהל הרבה מאד מגעים עם סוריה: ההיענות לשיחות עם דמשק איננה רק רצויה אלא גם הכרחית.
עמיתיי חברי הכנסת, בסוף השבוע התפרסמו בעיתון "מעריב" דבריו של מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, איתן בן צור. הוא מספר על הידברות לא פורמאלית שהוא קיים עם הסורים בשנת 2003, ואני מצטט: "איזו הזדמנות זו הייתה. הרי המדיניות היא ניצול ההזדמנויות. איך אפשר לטעון שכל העמדה הסורית עכשיו באה בגלל חקירה רצח חרירי. הרי המהלך שאני הובלתי התרחש הרבה לפני הרצח. המסרים הסוריים עקביים, זהים לאורך שנים. הם מאותתים, ואנחנו מתעלמים", אומר איתן בן צור. "אני משתגע, פשוט משתגע מהחברים במשרד החוץ. לפחות אפשר היה לנסח משהו יצירתי, אינטליגנטי, כדי לא להיראות כסרבני שלום עם שלושה סימני קריאה. איזה עיוורון". דברי איתן בן צור, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.
הדברים ברורים, אבל הממשלה הזו מסרבת. יוסי שריד, ב"הארץ" של יום שישי, קורא למדיניות הסירוב של ממשלת אולמרט "הכלאה מחליאה בין גולדה לשמיר". עם כל הכבוד ליוסי שריד, אני חושב שהוא לא דייק במקרה הזה, כי שמיר, לפחות, ניהל משא ומתן.
אני רוצה לצטט לכם מדברים שכותב בסוף השבוע זאב שף ב"הארץ". הוא כותב כך: "כל ראשי הממשלה בישראל, החל מיצחק שמיר, קיימו מגעים עם הסורים. יצחק שמיר לא האמין בתחילה להערכת המודיעין, שאמרה לקראת ועידת מדריד, שמתחולל שינוי בעל משמעות אסטרטגית בסוריה. ראש אמ"ן אז, אורי שגיא, הציע להראות לו את החומר הגולמי שהיה בידי המודיעין, ושמיר השתכנע. גם יצחק רבין הסכים להפקיד בידי שר החוץ של ארצות הברית, וורן קריסטופר, פיקדון בדמות ויתור טריטוריאלי בגולן. לאחר מכן נפגשו נציגיו של שמעון עם הסורים ב-, Y Plantationגם בנימין נתניהו ואהוד ברק קיימו מגעים.
הממשלה הזו סרבנית יותר מקודמותיה. אפילו למשא ומתן היא לא מוכנה בכלל להיכנס. דבר מדהים. בשבוע שעבר ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הסביר לנו בגילוי לב וביושר מדוע. אני רוצה לצטט את הדברים, כי אני חושב שאלה דברים שחשוב לשמוע אותם, למרות שקשה מאוד להאמין בהם. אומר לנו ראש ממשלתנו כך: "אסור לנו להיענות ליוזמה הסורית בשעה שהנשיא בוש, בעל הברית החשוב ביותר של ישראל מתנגד לכל משא ומתן עם סוריה". ציטוט. דברים מדהימים. דברים שלא יאומנו.
צריך, כמובן, לברך את ראש הממשלה על הכנות שלו. פעם ראשונה כנות בכך שאולמרט אומר לנו שבוש הוא סרבן השלום המובהק. אני מבין, אגב, שבוושינגטון לא אהבו את גילוי הלב הזה ולכן הציעו לאולמרט – קראתי ציטוט – לא להתחבא מאחורי הגב שלנו. זו הסיבה, כנראה, שאולמרט נסוג מפרץ הכנות שלנו, התאפס קצת ושינה קצת את ההנמקות. פעם שנייה כנות, כי אולמרט מודה בדבריו, באופן גלוי ופתוח, שממשלתו איננה יותר מאשר וסאלית של נשיא ארצות הברית הנוכחי.
עמיתיי חברי הכנסת, אני לא מרבה לצטט מעל במת הכנסת פרשנים מדיניים, אבל אני חושב שבמקרה הזה ראוי להביא במלואם את דבריו של הפרשן המדיני של "מעריב", שכותב ביום שישי האחרון את הדברים הבאים – אני מתכוון לדבריו של בן כספית. "אנחנו רפובליקת בננות, שמתפקדת גם כמדינת חסות. אבל זה לא פוטר אותנו מהחובה לקבוע שג'ורג' בוש, מי שנחשב לידידה הגדול של ישראל מאז ומעולם, הוא אחד האסונות הקולוסאליים שפקדו את המזרח התיכון, ואולי גם את העולם כולו. מתישהו אמורים האמריקנים להבין את גודל האסון שהם ממיטים על העולם. הם לא לומדים כלום בוושינגטון. אחרי שאימנו את המוג'הידין באפגניסטן וסיפקו להם מאות טילי כתף, שנורו עליהם אחר כך; אחרי שסייעו לאל קעידה להיווצר וללבלב; אחרי שגמרו להמליך מישהו מקורב למערב בעיראק וסייעו להמליך מישהו מקורב למערב ברמאללה, והפכו את איראן למעצמה אזורית אם לא עולמית, וערערו את כל יסודותיו הרגישים של כל המזרח התיכון, והדליקו אש ענקית בכל מקום שבו דרכו, ממשיכים האמריקנים במצעד האיוולת המטורף שלהם במלוא המרץ. הדרך לגיהינום רצופה כוונות רעות".
ממשיך בן כספית וכותב כך: "הגעגועים לסדאם ולערפאת ולמי לא יומרו בגעגועים בקרוב לגעגועים לשושלת אסד, לשלטון העלוואי היציב, החילוני, הפרגמטי. כשזה יקרה, אחרי שהאחים המוסלמים המקורבים למערב, יתפסו את השלטון בסוריה, ואולי יחברו לאחים המוסלמים המקורבים למערב במצרים ג'ורג' בוש כבר לא יהיה כאן, אנחנו כן. הוא ישחק גולף בחוותו בטקסס או יחליף הלצות מגושמות עם אביו באחוזתו במיין".
עמיתיי חברי הכנסת, אני לא מסכים עם הפרשן בן כספית ולא עם הניסוחים שלו, אבל אני חושב שהשאלות שבן כספית מעלה הן שאלות שאתם, עמיתיי חברי הכנסת, ואתם, עמיתיי השרים המכובדים שיושבים כאן אתנו, צריכים לחשוב עליהן ולענות עליהן. יש לנו בעיה קשה. עמיתיי חברי הכנסת, הכנסת צריכה להזכיר למר אהוד אולמרט שהוא ראש הממשלה של מדינת ישראל, ושחובת הנאמנות שלו היא לישראל ולאזרחיה. ישראל עלולה לשלם ביוקר על סרבנות השלום הזו. ברחובות תל אביב, חיפה וירושלים מסתובבים היום בחורים צעירים, שעלולים לשלם על סרבנות השלום הזאת בחייהם.
עוד נימוק כוזב אחד שאני שומע: אי אפשר להתקדם במקביל בשתי חזיתות. צריך לבחור – או ערוץ פלסטיני או ערוץ סורי. הגישה הזו, של הפרד ודבר, נכשלה במבחן המציאות. אפיקים נפרדים הובילו למבוי סתום, ראה את לקחי קמפ דיוויד האחרון. אפיקים נפרדים יובילו למבוי סתום גם בעתיד. כדי להתקדם לשלום צודק צריך ללכת בחזית רחבה, למהלך של שלום כולל עם העולם הערבי, גם עם הפלסטינים וגם עם סוריה. זה אפשרי על בסיס יוזמת השלום הערבית, שמונחת היום על השולחן, וממשלת ישראל צריכה להרים את הכפפה הזו הלכה למעשה וללכת בכיוון הזה.
עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו שומעים היום מעל דוכן הכנסת שהעימות הבא הוא ודאי והוא הולך להתרחש. אמר את הדברים לפניי השר ליברמן.
השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן:
אומרים את זה אחמדינג'אד וראשי חמאס.
דב חנין (חד"ש):
אני מצטער שממשלת ישראל רואה במלחמה דבר בלתי נמנע. מלחמה היא תמיד דבר נמנע. אם נעשה את מה שתלוי בנו, אם נלך בדרך השלום אנחנו יכולים להבטיח את חייהם ואת עתידם של אזרחי ישראל. אנחנו יכולים להבטיח את עתידה של ישראל, את עתידם של הפלסטינים, את עתידו הבטוח של המזרח התיכון כולו. תודה רבה.
יואל חסון (קדימה):
הוא אומר שהוא הולך להרוג אותך ואתה לא מאמין לו?
השר לנושאים אסטרטגיים אביגדור ליברמן:
למה לא גינית אפילו איום אחד של אחמדינג'אד?
דב חנין (חד"ש):
מעל הבמה הזאת, אדוני השר, גיניתי גם גיניתי רק בשבוע שעבר. אני מפנה אותך לפרוטוקול.
היו"ר מגלי והבה:
תודה. אני מזמין את השר יעקב אדרי להשיב להצעת האי אמון.