אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, לפני שאתייחס לגופה של הצעת החוק שלפנינו, אני רוצה לומר כמה מלים לעמיתי חברי סיעת הליכוד. אמר פה חבר הכנסת בילין שחשוב להכיר את ה"הקו הירוק" כי חשוב להכיר את העבר. אני רוצה לומר לכם משהו שאולי לא ימצא חן בעיניכם, אבל אני מאמין בו. אני חושב שחשוב לדעת את העתיד.
ראובן ריבלין (הליכוד):
לא העתיד. זה 1947.
דב חנין (חד"ש):
לא. אני אומר לכם את העתיד כפי שאני רואה אותו. העתיד כפי שאני רואה אותו הוא עתיד של שלום בין שתי מדינות לשני העמים, כש"הקו הירוק", גבולות 1967, מפרידים בין שתי המדינות האלה כגבולות של שלום, של ביטחון, שתי בירות בירושלים. אני חושב שזה המפתח לביטחון, לשלום, לזכויות, לתקווה, לעתיד של שני העמים. אני חושב שזה מאוד חשוב, זו מערכת החינוך שצריכה להכשיר את ילדי ישראל לקראת העתיד. אני מקווה שזה העתיד שאנחנו הולכים אליו. לא הייתי רוצה לראות פה עתיד של המשך מלחמה, המשך סבל, המשך שפיכות דמים. "הקו הירוק" הוא קו של תקווה. "הקו הירוק" הוא קו של עתיד אחר לשני העמים בארץ הזאת.
לגופה של הצעת החוק, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר כך: הצעת החוק שעומדת בפנינו היא הצעה ראויה. אכן חשוב למנוע מכירת דלק שאיננו עומד בדרישות התקן, ומבחינה זו ההצעה היא הצעה ראויה, הצעה חשובה. בכל זאת מדוע אני ניצב פה על הדוכן בפניכם ומנצל את זכות הדיבור שלי לדבר? זו ההזדמנות מבחינתי, אדוני היושב-ראש, להתריע על המדיניות הכללית של מערכות הממשל בישראל בנושא דלק, ובמיוחד דלק לתחבורה.
חלק גדול מאוד מזיהום האוויר שנגרם בישראל, אדוני היושב-ראש, נגרם בגלל זיהום רכב מתחבורה. אנחנו מדברים בגוש דן בלבד על 1,100 בני-אדם שמתים כל שנה תמותה עודפת בגלל בעיות של זיהום אוויר. זה מספר ענקי, זה מספר שהוא גדול יותר ממספרם של אלה שנהרגים בישראל בתאונות דרכים, זה מספר גדול יותר ממספרם של אלה שנהרגים בשנה במסגרת הסכסוך הלאומי הנורא שיש לנו. אבל המספר הזה עובר בשקט. הפיגוע המתמשך הזה הוא פיגוע שקט, שלא מושך תשומת לב ולא זוכה לטיפול ראוי מצד רשויות המדינה. יש מה לעשות. אפשר לשנות את מערכת התחבורה בישראל. אפשר להפחית את זיהום האוויר.
בשביל לעשות זאת אנחנו צריכים להעלות את איכות הדלק בישראל. אנחנו צריכים, אדוני היושב-ראש, לעודד כלי רכב שמוּנעים באופן חסכוני בדלק. עומדת למשל לפנינו הצעה לרפורמה בשווי לצורכי מס של רכבי ליסינג, אבל בהצעה הזאת שיצאה ברוכה כשלעצמה, משרדי הממשלה לא מביאים בחשבון את ההשפעה הסביבתית של כלי רכב.
יושב פה יושב-ראש ועדת הכלכלה, ואני רוצה להפנות את תשומת לבך לכך שלמשל באנגליה – שבה עשו רפורמה בנושא שווי הרכב לצורכי מס – הכלילו את השיקול הסביבתי כאחד הפרמטרים שקובעים מה היא העלות של הרכב הזה. העלות של הרכב היא לא תמיד רק כלכלית; העלות הסביבתית – גם היא עלות כלכלית.
אני יודע שבמשרד האוצר נעשתה עבודה טובה בתחום הזה של מדד ירוק, אבל כמו תמיד אצלנו, לפעמים יד שמאל לא יודעת מה יד ימין מציעה, ולהיפך.
גלעד ארדן (הליכוד):
מה זאת אומרת לפעמים? הכלל הוא שיד שמאל לא יודעת – –
דב חנין (חד"ש):
אכן כך.
גלעד ארדן (הליכוד):
– – לעתים נדירות כן.
דב חנין (חד"ש):
אני מודה לך, חבר הכנסת ארדן, אתה צודק. הכלל הוא שיד שמאל לא יודעת מה יד ימין עושה. יד שמאל כנראה עושה מדד ירוק יפה וראוי, ויד ימין מגישה רפורמה רב-שנתית שאיננה כוללת התחשבות במדד הירוק הזה.
לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזאת ולפנות מעל במת הכנסת אל הממשלה, לעשות רפורמה אמיתית במשק הדלק, וקודם כול במשק הדלק לתחבורה. אנחנו צריכים רפורמה שתעודד באמת התנהגות סביבתית; אנחנו צריכים רפורמה שתעודד באמת הגנה על הציבור מפני הפגיעות הקשות בבריאות של כולנו עקב זיהום אוויר, כתוצאה מדלק. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.