חברי השדולה הסביבתית-חברתית מתריעים על קיצוצים חסרי אחריות ומבקשים: יותר כסף לאנרגיות נקיות, למים, לתחבורה ציבורית ולפיקוח על חומרים מסוכנים. היו"ר חנין: לסוגיות אלו גם חשיבות כלכלית ומדינית. התקציב מנוגד להצהרות הממשלה עצמה
"תקציב המדינה לשנת 2007 הוא תקציב אנטי סביבתי מובהק, והוא מנוגד להצהרות חוזרות ונשנות של הממשלה כי תשים דגש על עניינים סביבתיים ועל המעבר לפיתוח מקיים", אומר ח"כ דב חנין (חד"ש), יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. אתמול הגישו עשרה ח"כים מהשדולה מסמך 'הסתייגויות סביבתיות' מהתקציב השנתי שגובש בממשלה, ובו ביקשו להקדיש יותר משאבים לענייני פיתוח אנרגיות נקיות, ניצול מקורות המים, תחבורה ציבורית, פיתוח ערים ועוד.
"התקציב שגובש השנה אינו מתמודד עם שאלות היסוד שהממשלה עצמה התחייבה להתמודד עימן. לסוגיות אלו יש לא רק חשיבות סביבתית, אלא גם כלכלית, מדינית ואפילו ביטחונית", אומר ח"כ חנין ומבהיר: "למשל, הממשלה הקצתה פחות מחמישה מיליון שקלים לנושא פיתוח אנרגיות נקיות. זו בדיחה שהיתה מצחיקה אולי, אלמלא היא היתה על חשבוננו. הרי בסופו של דבר, אם המדינה תשקיע בתחום ותחסוך 20 אחוז מסך האנרגיה שהיא מבזבזת מדי שנה – מדובר יהיה בחיסכון של מיליארדי שקלים. זה הרבה כסף".
יחד עם חנין, חתומים על המסמך עוד תשעה ח"כים מסיעות שונות: מיכאל מלכיאור, אורית נוקד, קולט אביטל, יצחק גלנטי, משה גפני, רן כהן, אברהים צרצור, ליה שמטוב ורונית תירוש. הם מבקשים להקציב עוד קרוב ל-200 מיליון שקלים לייעול השימוש באנרגיה, ולהוסיף 45 מיליון ש"ח לפיתוח אנרגיות נקיות. 45 מיליון השקלים האלו, אומר ח"כ חנין, יושקעו בדברים שראש הממשלה התחייב להם בעצמו, כמו הקמת תחנת כוח סולארית בנגב. "מעבר ליתרון הכלכלי של מהלך כזה, יש כאן עניין מדיני של הקטנת התלות במדינות אחרות לצורך ייבוא נפט".
גם באשר לטיפול בבעיית המים יש לחברי הכנסת השגות רבות. הממשלה אמנם החליטה להקדיש 400 מיליון שקלים לרכישת מים מותפלים – אבל כאן דווקא מבקשים חברי השדולה לקצץ את ההשקעה בחצי, ולהקצות את 200 מיליון השקלים הנותרים לנושא ייעול השימוש במקורות המים המתוקים העומדים לרשותנו. לדבריהם, יש למפעל התפלת מי ים השלכות תקציביות וסביבתיות ניכרות, וביניהן תפיסת קרקע, שימוש באנרגיה מזהמת והגדלת כמויות הביוב.
לעומת זאת, הם מציינים, יש דרכים רבות לחסוך במים שכבר יש ברשותנו ולנצלם טוב יותר. כך, הממשלה טרם יישמה את החלטתה מאפריל 2003 לקיים פרויקט חיסכון במים במגזר הביתי. התקנת חסכמ"ים בכל הבתים בישראל, בהשקעה ראשונית של 180 מיליון ₪, תחסוך 75 מליון מ"ק בשנה (25% מהצריכה הביתית) שעלותם 375 מיליון שקלים, ותצמצם את הצורך במתקני התפלה. ההשקעה, לפי חישוביהם, צפויה להחזיר את עצמה בתוך כשנה. גם ניקוז מי הגשמים אינו יעיל, ומביא לבזבוז של מים יקרים.
באשר לתחבורה ציבורית, מבקשים הח"כים להחזיר כמיליארד ש"ח לתקציב הפיתוח של רכבת ישראל, אשר קוצצו בתקציב הנוכחי, על אף שבמקומות שבהן חודשה הרכבת והיא פועלת ביעילות (כמו בחיפה וברחובות), הציבור הוכיח שהוא מעוניין להשתמש בשירותיה ואף עושה זאת לא מעט.
הח"כים מציעים עוד להקצות כרבע מיליארד שקלים לפרוייקטים עירוניים. לדבריהם, למרות שבערים גרים למעלה מתשעים אחוז מתושבי ישראל, תקציב פיתוח התשתיות במגזר הכפרי גדול פי 5 מהתקציב המוקצה למגזר העירוני, וסיוע נוסף מוענק באמצעות הנחות בקרקע להתיישבות מחוץ לערים. כמו כן, מוצע להגדיל את תקציב פיתוח התשתיות ביישובי מיעוטים בכ-100 מיליון שקלים.
ולבסוף, מבקשים הח"כים להגדיל ב-80 מיליון שקלים את התקציבים של המשרד להגנת הסביבה, המיועדים להגנה ישירה על בריאות הציבור בתחומים כגון פיקוח על קרינה, ניטור זיהום אוויר ומניעת זיהום מים, כמו גם את תקציבי יחידת הפיקוח "המשטרה הירוקה", רישוי עסקים והאגף לחומרים מסוכנים.
"המלחמה האחרונה בלבנון הראתה שאזורים שלמים בישראל מסוכנים לציבור. למשל, אזור מפרץ חיפה – בנס נמנע שם אסון שעלול היה להביא למותם של אלפים", אומר ח"כ חנין. "ומה עושה הממשלה? מקצצת בכספים המוקדשים לטיפול בחומרים מסוכנים. זה הלקח שהם הפיקו מהמלחמה".
לדברי עו"ד אלונה שפר קארו, מנכ"ל ארגון "חיים וסביבה", הממשלה מתעלמת מהמדיניות לקידום פיתוח בר-קיימא שאומצה רשמית על-ידה כבר בחודש מאי 2003, ואינה מתקצבת את יישומה בפועל. דו"ח כלכלי של ארגוני הסביבה מצא, כי כתוצאה מהתעלמות זו נגרמים הפסדים של מיליארדים למשק ופגיעה בבריאות הציבור בהיקף נרחב.