אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בהבעת הערכה לחברי ועדת הכנסת, שקיבלו היום פה-אחד את ערעורו של חבר הכנסת גפני ואת ערעורי על החלטת הנשיאות שלא לאשר את דחיפות ההצעה הזאת לסדר-היום, ומצאו לנכון לקבוע שהנושא אכן יידון כנושא חשוב ודחוף במליאת הכנסת. יש מסר חשוב בהחלטת ועדת הכנסת היום, מסר של אכפתיות, מסר של דאגה, אמירה לאותם מאות תושבים ועובדים באזור הזה, לרבות 200 המפגינים שהפגינו שם ביום ראשון, שהכנסת פתוחה לשמוע, מעוניינת לקיים דיון רציני, ובמידת הצורך גם תקבל החלטות מתאימות.
אדוני היושב-ראש, ביום שישי האחרון התפרסמו ב"ידיעות אחרונות" וב"גלי צה"ל" תחקירים מקיפים בעניין מפעל "חוד פלדה" השוכן בצפון מפרץ חיפה. אני רוצה להביע הערכה לאמצעי התקשורת האלה ולכתבים אמיר בן-דוד ויואב כהן על התחקירים המקיפים שעשו. אני גם רוצה להביע הערכה לפעילי הארגונים הסביבתיים: "סביב המפרץ", "הקואליציה לבריאות הציבור", "אזרחים למען הסביבה בגליל", אנשים שאני מכיר היטב, פעילים, מסורים ולוחמים; אנשים שעושים הכול כדי להסיר מפגעים ואיומים מהאזור שהם חיים בו.
אדוני היושב-ראש, התחקירים מעלים שורה של שאלות. תחקיר "גלי צה"ל" מביא נתונים מדאיגים על התמותה בקיבוץ כפר-מסריק, אבל אני רוצה להתמקד דווקא בבעיה אחרת, היא בעיית הדיאוקסינים.
דיאוקסינים, אדוני היושב-ראש, הם חומרים מזיקים ביותר. הם חומרים מסרטנים בוודאות, הם חומרים שגורמים למחלות לב וסוכרת, לחץ דם גבוה, פגיעה בפוריות. הם חומרים שמסוגלים להרעיל לא רק דרך האוויר אלא גם דרך הקרקע, באמצעות שרשרת המזון.
מסתבר מהתחקירים, שלמפעל "חוד פלדה" נקבע תקן נדיב של דיאוקסינים. על-פי התחקיר מותר למפעל לבדו לפלוט שליש מהכמות הכוללת שמותרת לפליטה על-ידי כל המפעלים המזהמים במטרופולין חיפה, אבל בבדיקת פתע שנעשתה ביוני 2006 התגלתה שם פליטת דיאוקסינים בכמות הגדולה פי-עשרה מהתקן הנדיב הזה, או, במלים אחרות, פי-שלושה מכל המפעלים המזהמים במפרץ חיפה. זו בעיה של האזרחים בסביבה, זו בעיה של העובדים במפעל. מסתבר שחלק מהעובדים במקום מסתובבים בתוך ענני האבק שהמפעל מייצר ללא אמצעי מיגון מתאימים, וגם זו שאלה מטרידה.
לפני שעליתי לדוכן הביאו אלי מכתב ששלח לי מנכ"ל המפעל, ובו בין היתר הצעה לדיאלוג עם הרשויות, עם הכנסת, עם הציבור. אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שדיאלוג הוא דבר חיובי וחשוב, ואני בטוח שאנחנו, בכנסת, ניענה להצעה לדיאלוג כזה, כאשר הציפייה שלנו היא כמובן לדיאלוג עם תוצאות.
מפרץ חיפה הוא אזור בעייתי מאוד מבחינת הזיהומים. יש שם מפעלים מסוכנים, חומרים מסוכנים, וזו שאלה מערכתית רחבה. זו אינה רק שאלה של המשרד להגנת הסביבה. אני חושב שמי שמנסה לגלגל את כל האחריות על המשרד להגנת הסביבה, עושה טעות. יש כאן משרד התמ"ת, עם נהלים של בטיחות שצריכים לחול בתוך מפעלים. יש פה משרד התשתיות ומשרד הבריאות. גם בכנסת, זה לא רק עניינה של ועדת הפנים והגנת הסביבה. היום אמר יושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות דברים מאוד נרגשים בנושא הזה בוועדת הכנסת, כי אכן זה גם נושא של בריאות וגם נושא של עובדים.
ובכל זאת, אני רוצה להגיד משפט על המשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה, אדוני השר, אתם שליחי הציבור, אתם שליחי בריאות הציבור בממשלה ויש עליכם אחריות גבוהה ויש גם ציפיות גבוהות מכם. אסור שתיווצר חזית בין ארגוני הסביבה לבין המשרד להגנת הסביבה. הדרך חייבת להיות של הידברות מתמדת. אני יודע, אדוני השר, שהיום חזרת אלינו משימוע ציבורי שהתקיים בדיוק בחיפה, במפרץ חיפה, עם התושבים, עם הארגונים הסביבתיים וגם עם המפעלים. אני מקווה שתספר לנו בתשובתך כמה מלים על כך, אבל אני רוצה לומר לך שאני חושב שזו הדרך. לשמוע את הגורמים המעורבים בלב חפץ, באוזן פתוחה, ולקבל את ההחלטות על בסיס האינפורמציה שגם התושבים, גם הארגונים הסביבתיים וגם אנשי המדע והמקצוע השונים יכולים לספק.
לסיכום, אדוני היושב-ראש, אנחנו, בכנסת, חייבים לתת תחושה לאזרחי ישראל, גם אלה שחיים סביב מפרץ חיפה, שבריאותם וחייהם אינם הפקר וגם לא יהיו הפקר. אנחנו צריכים לתת תשובה ברורה ובהירה, שאנחנו כממשלה ואנחנו ככנסת נעשה את הכול כדי להגן עליהם, נעשה את הכול כדי לשמור עליהם, נפעל בתקיפות נגד מי שפוגע בסביבה, נגד מי שמפר את התקנים, ונעשה את כל מה שדרוש כדי שגם מפרץ חיפה יהיה אזור שטוב לחיות בו.