אדוני היושב ראש, אני רוצה לפתוח בבקשה אישית לחברי הכנסת, שאני יודע שכמה מהם נמצאים כרגע במליאה ואחרים עוקבים אחרי הדיון מן הסתם בחדריהם. יש לנו היום ביקור מיוחד בכנסת. מגיעים אל הכנסת נציגים של ארגוני בריאות וארגוני חולים. הם מסתובבים בין החדרים, וכמה מהם נמצאים ביציע. אני מבקש מחברי הכנסת למצוא את הזמן ולהפגש עם האנשים האלה. לפני ההצבעות שלנו היום בערב, כאשר מצביעים על תקציב הבריאות ולפעמים אפילו באופן אוטומטי, תקשיבו לאנשים האלה. תשמעו את המצוקה, תשמעו את הצרכים, תבינו על מה אתם מצביעים. אתם מצביעים על גורלם של בני-אדם – לפעמים על בריאות ולפעמים אפילו על חיים.לנציגי ארגוני הבריאות וארגוני החולים אני רוצה לומר כך: אתם נאבקים למען החיים שלכם ושל בני המשפחה שלכם, אבל, למעשה, אתם נאבקים על החברה של כולנו, על הכבוד של כולנו, על הערכים שלנו בתור בני-אדם. אני מקווה שהפניה שלכם היום ברגע האחרון תעשה את פעולתה ותוכל להביא לאותו שינוי שצריך, לפחות שינוי קטן, בתקציב הבריאות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
אדוני היושב ראש, עכשיו, יש רק פלשתינאים באולם.
דב חנין (חד"ש):
חבר הכנסת ריבלין, כידוע לך, לבם פתוח וקשוב למצוקות, ואני בטוח שהם ייענו למצוקות האלה. אבל, אני גם פונה לחברי הכנסת שרואים אותנו מהחדרים, ואני מקווה שגם הם ישמעו למסר הזה.
אדוני היושב ראש – כרופא אני אומר לך, ואתה בודאי יודע – מערכת הבריאות עברה בשנים האחרונות דיאטה רצחנית, דיאטה שהיא מסוכנת לבריאות. תקציב הפיתוח של משרד הבריאות הצטמק מאז 2001 ב-40%. התשתית הציבורית של מערכת הבריאות נמצאת בסכנה גדולה. השנה התקציב מבשר לנו הימנעות מהעדכון החיוני של סל התרופות.
ראובן ריבלין (הליכוד):
– – – משנה קודמת.
דב חנין (חד"ש):
כן, אבל בשנה הקודמת עדכנו את השנה הקודמת, ועכשיו צריך לעדכן את השנה הקרובה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
נכון.
דב חנין (חד"ש):
אם אנחנו לא רוצים לחזור לאותם מחזות קשים של חולים קשים שמפגינים מול הכנסת, אנחנו צריכים לעדכן את המינימום הדרוש בתקציב סל התרופות, תקציב של 300 מליון שקל – כסף קטן שצריך ואפשר להוסיף אותו לסל.
גם תקציב החינוך נמצא בדיאטה בתקציב הזה. תקציב שעות התקן לתלמיד הצטמצם בשש השנים האחרונות ב-16%. פירוש הדבר, הרבה פחות שעות הוראה. בשש השנים האחרונות תקציב הפיתוח של משרד החינוך הצטמצם ביותר משליש, פירוש הדבר שחיקת תשתיות, מחסור בכיתות לימוד. מחר יושבתו בתי הספר בשעתיים הראשונות. מאבק המורים הוא מאבק צודק. המורים נאבקים על כיתות קטנות, על יחס אישי לתלמיד, על מעמד המורה וזכויותיו. היום, מושבתות כל האוניברסיטאות בישראל. תקציב ההשכלה הגבוהה הצטמצם ב-15% מאז 2001, פירוש הדבר פחות ספרים בספריות, פחות עוזרי הוראה, כיתות גדולות יותר, וכמובן העלאת שכר הלימוד בניגוד למסקנות ועדות וינוגרד שהממשלה עצמה מינתה.
אדוני היושב ראש, במגזר הערבי לבדו חסרות 5,000 כיתות לימוד. שרת החינוך יולי תמיר, איפה התקציבים שאת הבטחת לבניית הכיתות החסרות האלה? איפה הם נמצאים בספר התקציב? התשובה היא פשוטה: הם לא נמצאים שם. המגזר הערבי מקופח בתקציב הזה בצורה קיצונית. הבטיחו העדפה לטובה? תראו את המספרים. מתוך 12 מיליארד שקל תקציבי פיתוח 560 מליון שקל מסומנים למגזר הערבי – פחות מ-4%. יש דוגמאות עוד יותר קשות. מתוך 79 מליון שקל תקציב פיתוח של משרד התרבות בדיוק אפס מסומנים למגזר הערבי. אני מדבר על תקציבי פיתוח? אבל תראו את התקציבים השוטפים. משבר השלטון המקומי, רשויות מקומיות בקריסה ולא מסוגלות לתת שירותים, מערכת הביוב בקריסה, עובדים ללא משכורות במשך חודשים. התשובות לדברים האלה צריכות להיות בתקציב, והן אינן.
גם בתחום התחבורה זהו תקציב של בשורות רעות. תקציב הרכבת מקוצץ במיליארד שקלים. הציבור הישראלי הצביע ברגליו בעד רכבת. כשיש רכבות, הישראלים מעדיפים להצטופף עליהן. תקציב 2007 עושה צעד אחורה בפיתוחה של רשת הרכבות בישראל.
התקציב הזה הוא תקציב של חוסר אחריות בתחום הסביבה. סיימנו מלחמה. התגלו לכולנו סכנות איומות של חומרים מסוכנים ומפעלים מסוכנים במפרץ חיפה. יושב פה השר לעניינים אסטרטגיים. מה עושים בתקציב הזה? מקצצים את תקציבי האגף לחומרים מסוכנים במשרד להגנת הסביבה. בכלל, תקציב הגנת הסביבה הוא מגוחך. כך אי-אפשר להגן על הסביבה ואי-אפשר לשמור על בריאות התושבים מפני הזיהומים.
הזכרתי את מלחמת לבנון השניה. ההוצאות הישירות שלה היו יותר מ-8 מיליארדי שקלים. מלחמה מיותרת שעלתה בכסף, בהרבה סבל ובחיים של אנשים. התנגדנו לה מהיום הראשון. העניים ושכבות הביניים ימשיכו לשלם את העלויות של המלחמה הזאת.
אבל, הטענה של האוצר שאין כסף היא 'בלוף'. האוצר צובר עודפים כתוצאה מהצמיחה. במשרדי ממשלה רבים יש תת-ביצוע בהוצאות. יש כסף. הבעיה היא, שאת הכסף שיש נותנים לעשירים. נותנים אותו בהקלות המס המתוכננות לטובת העשירונים העליונים. רק דחיה של הרפורמה במס הכנסה לשנת 2008 תכניס לאוצר עוד 5 מיליארדי שקלים. מדיניות הממשלה הזאת היא מדיניות של ברית מילה מתמדת: לקטנים מקצצים ולגדולים מחלקים עוגות.
דיברו פה על שחיתות ועל מסים. זוהי השחיתות הגדולה: השחיתות המבנים של שלטון שפועל לטובת ההון יום יום. זה לא קורה בסתר. זה גלוי על פני השולחן. לא צריך לחקור את זה. זה ידוע. ראשי שלטון מתערבים כדי להקטין את המס בעסקת "ישקר". לי החישובים שאני מכיר, הקופה הציבורית הפסידה מיליארד שקלים כתוצאה מההקלות במס בעסקה הזאת לבדה.
לכן, כאשר כולם מדברים על ממי לוקחים, אני מדבר על ממי לקחת. לקחת מהעשירים, ולפחות להפסיק לתת להם מתנות; להעדיף באמת את החברה על השטחים.
הכנסת הזאת נבחרה לקדם סדר-יום חברתי ולא כדי לקבור אותו במלחמות מיותרות; הכנסת הזאת נבחרה כדי לסיים את מדיניות הקפיטליזם האכזרי – אותה מדיניות שמנוגדת לערכים החברתיים המתקדמים שיש במסורת היהודית, ודיבר על כך דברים יפים מאוד מעל הבמה הזאת חבר הכנסת מאיר פרוש, ואני מסכים לדבריו בעניין הזה. אבל, ערכים אנושיים מתקדמים כאלה קיימים גם במסורת המוסלמית, גם במסורת הנוצרית. אלה הם הערכים האנושיים, אלה הם הערכים של חיים אמיתיים לבני האדם; אלה הם הערכים של העדפת הבריאות על הממון; אלה הם הערכים של העדפת הרווחה על הרווחים; אלה הם הערכים של דאגה לעניים ולא מלחמה בעניים.
חבר הכנסת פרוש סיים את דבריו בקריאה למהפכה חברתית אמיתית. אני אומר לכם – זה מה שהחברה הישראלית צריכה. היא צריכה מהפכה חברתית של העדפה אחרת לגמרי, של סדר עדיפויות אחר לגמרי, שיעמיד סוף סוף בראש סולם העדיפויות את אלה שצריכים תמיכה מהמדינה- את הגמלאים, את הנכים, את המובטלים, את העניים, את הפריפריה, את האוכלוסייה הערבית. אנחנו צריכים תקציב שייתן עדיפות עליונה לבריאות ולמערכת הבריאות, שנמצאת במצב של גסיסה מתקדמת; אנחנו צריכים תקציב שייתן עדיפות אמיתית למערכת החינוך, למערכת ההשכלה הגבוהה- שנמצאת באיומים ובסכנה של פגיעה איומה נוספת בעתיד.
רבותי חברי הכנסת, הערב אנחנו הולכים לקבל את אחת ההחלטות החשובות ביותר שמסורות בידי הכנסת. ההחלטה על התקציב היא החלטה על מעשים. אני רוצה לפנות לכולכם, עמיתי חברי הכנסת, ולומר לכם – אנחנו נבחרנו לבית הזה לא רק כדי לדבר מעל הדוכן, אלא גם כדי לעשות; לא נבחרנו רק כדי לספר על ערכים נעלים ומתקדמים, נבחרנו כדי ליישם אותם במציאות. הערב, בהצבעות על התקציב, בהצבעות על ההסתייגויות על התקציב – יהיה המבחן הערכי, המוסרי, האנושי, של כל אחד מאתנו.
אני פונה אליכם, עמיתי חברי הכנסת – בל ניכשל במבחן הזה. תודה רבה.