ח"כ חנין נגד הפריימרז

אדוני היושב ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אני חושב שלא רבים יהיו המקרים שאסכים עם דבריו של השר ליברמן.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אני מציע שתעצור בזה.
דב חנין (חד"ש):
אבל דווקא הפעם ובנושא הפריימריז אני חושב שהדברים נכונים, והייתי רוצה להוסיף להם כמה שיקולים נוספים; ההתלהבות לפריימריז היא בעייתית מהרבה מאוד בחינות, ואחת הבחינות נוגעת בסוגייה שמצאנו לנכון להסתייג מהוראת השעה. הסכומים שבהם מדובר, הסכומים שמועמד יכול לגייס כדי לעמוד בפריימריז הם סכומים פנטסטיים. אנו מגיעים למצב שבו מועמד לראשות מפלגה יכול לגייס עד 2 מיליון ₪, וזה סכום שיכול לגייס רק אדם שיש הרבה קשרים עם הרבה אנשים שיש להם ממון. ודאי שאי אפשר לדבר על מצב שוויוני בבחירות כאלה.
המערכת של הפריימריז היא מערכת שמייצרת בעצמה השחתה, כי כדי להתמודד בפריימריז למועמד אין בררה אלא להגיע לאותו ציבור מתפקדים, שיכול להיות ציבור עצום, הוא יכול להיות ציבור פלואידי, הוא יכול להיות ציבור מזדמן, כמו שאמר פה קודם השר, זה יכול גם להיות ציבור מגויס לצורך הפריימריז, של אנשים שאין להם קשר אמיתי עם אותה מפלגה, לא בגלל הדרך שלה ולא בגלל העקרונות שלה הם מצטרפים אל המפלגה הזו.
כדי להגיע לציבור זה המועמד צריך להשקיע סכומי כסף עצומים, וסכומי כסף עצומים כאלה  מחייבים את המועמד ליצור קשרים עם בעלי ממון, להיות תלוי בנדבותיהם וברצונם הטוב, לבצע מערכת של גיוס כספים. בסופו של דבר אלה הם בדיוק הדברים שאנו צריכים למנוע אותם במערכת הציבורית שלנו.
לכן מצאנו לנכון להסתייג ולהציע להנמיך בשיעור ניכר את הסכומים שניתנים לגיוס בפריימריז. גם הסכומים שאנו מציעים, הסכומים המוצעים, מגיעים לסדרי גודל של מאות אלפים, גם הם גדולים מאוד, אך הם קטנים במידה ניכרת מאותם סכומים פנטסטיים שהוועדה מציעה להתיר במסגרת הבחירות המקדימות.
אני משוכנע שהגיע הזמן לעשות חשיבה הרבה יותר רצינית בסוגיית בחירתם של מועמדים לכנסת. המערכת המפלגתית במדינת ישראל צריכה חיזוק, לא באמצעות הנוסחה הפופוליסטית והפשוטה של להעביר את ההחלטות ממוסדות המפלגות לציבור אנונימי של מתפקדים אלא להפך – לחזק את המוסדות של המפלגות, להפוך את המפלגות לרציניות יותר. זאת הדרך שמאפשרת באמת את חיזוק המפלגה הפוליטית ככלי מרכזי, כלי חיוני, כלי דרוש בדמוקרטיה שלנו.
לכן, אדוני היושב ראש, אני פונה ליושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט ומבקש ממנו במסגרת הצעת החוק העיקרית שעומדת לפנינו מייד לעשות אכן עבודה רצינית וראויה במסגרת הוועדה ולשאול את השאלה, מה אנו באמת צריכים כדי שהמערכת באמת תהיה מערכת שוויונית יותר, פתוחה יותר, ראויה יותר. ביקורת על הפריימריז חשובה, ראויה, נדרשת, אך היא אינה התשובה המוחלטת. את הביקורת צריך לחזק באמצעות סיוג מאוד ברור של המותר והאסור במסגרת הפריימריז. בסופו של דבר אני חושב שהמערכת הדמוקרטית בישראל תצא אך נשכרת מכך שהשיטה הנפסדת הזו של הפריימריז תעבור מן העולם.
אני רוצה להתייחס להערתו של יושב ראש הוועדה, שבאה במקומה; אומר יושב ראש הוועדה, כל הדברים אולי טובים ויפים כאשר אנו באים להסביר פריימריז שעוד לא התחילו. כאשר אנו נמצאים לפחות במפלגה אחת בפריימריז שנמצאים בעיצומם, אנו צריכים למנוע מלהכשיל אנשים במערכה שבה הם כבר התחילו. את ההערה הזו אני מוכן לקבל בהחלט וברוח זו לא לבקש הצבעה על ההסתייגות שלנו, אך הייתי מצפה, אדוני היושב ראש, שהשיקולים האלה ימצאו ביטוי בדיון הרציני שייעשה בוועדה בראשותך לקראת סיכום הצעת החוק העיקרית.
**
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב ראש, עמיתיי חברי הכנסת, אדוני, יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, אני יודע שאתה מתייחס לעבודתך ברצינות רבה מאוד ואני בטוח, שגם תעשה אותה ברצינות רבה מאוד. אבל אני חייב לומר לך שהחוק שהוועדה שלך מביאה בפנינו היום איננו יותר מאשר "אקמול" למחלה מסוכנת. אני בעד "אקמול", דרך אגב. "אקמול" טוב לכאבי ראש וגם כשיש מחלה מסוכנת יכול להיות שיש עמה גם כאב ראש ואז, כדאי לקחת "אקמול", אדוני היושב ראש. אבל זאת טעות לחשוב ש"אקמול" יכול לפתור את המחלה מהיסוד. כשאנחנו מדברים על הדברים מהיסוד, אדוני היושב ראש, ישנה בעיה מהותית בשיטת הפריימריז והיא שהשיטה הזאת פוגעת באותה חוליית תמסורת שבין הציבור לבין מערכת קבלת ההחלטות והיא החוליה של המפלגות. הפריימריז הם אחד המנגנונים האפקטיביים ביותר להרס המפלגות. המפלגה היא מערכת חיונית בחברה הדמוקרטית, שאנחנו צריכים לעודד אותה, לחזק אותה, לעודד את המוסדות שלה, לייצב אותה, לייצר אינטרס לאנשים להצטרף למפלגה ולהיות פעילים בה, להיבחר למוסדותיה ולהשתתף בהליכים הפנימיים שבתוכה.
הפריימריז הם מנגנון עוקף מפלגות וזו הבעיה הבסיסית של המנגנון הזה, שהופכת אותו, בסופו של דבר, למנגנון אנטי-דמוקרטי. לפריימריז יש גם בעיה נוספת: הפריימריז הם מנגנון מובנה ליצירת קשרים בין הון ושלטון. פריימריז מחייבים פניה לבעלי ממון כדי שיממנו את הפריימריז. אי אפשר בלי מימון. לכן, פריימריז בשיטה הדמוקרטית הם מחלה שמערערת את הבסיסים של ההשתתפות הדמוקרטית של הציבור.
מה אני מציע?  אני מציע קודם כל לחזק את המערכת המפלגתית, לעגן את סמכותם של מוסדות המפלגה  לבחור גם את נציגי המפלגה אם זה בכנסת, ואם זה במקומות אחרים.
מנחם בן-ששון (קדימה):
אתה רוצה שנעשה את זה – – –
דב חנין (חד"ש):
לא, אני חושב שגם בכנסת אפשר לקבוע עקרונות. אני לא חושב שהכנסת צריכה להסדיר את כל חייהן הפנימיים של המפלגות, אבל היא יכולה לקבוע עקרונות.
לעניין שעומד בפנינו – עניין התרומות – אני אומר את הדברים הבאים. איך אנחנו באמצעות היחס או ההסדרה של נושא התרומות, מצמצמים את רעותיה של מחלת הפריימריס? קודם כל אני מציע עיקרון ראשון – איסור גביית תרומות מהציבור. עיקרון שני – הגבלת הוצאות אישיות כדי שלא ייווצר מצב שרק מועמד שהוא בעל הון יוכל להציג את מועמדותו, אם הוא לא יכול לגייס תרומות ממקום אחר. 
איך יוכלו בכל זאת המועמדים  להגיע אל חברי הגוף הבוחר? אני מציע שנקבע שזו אחריותה של המפלגה לאפשר לכל מועמד שמציג את מועמדותו  במסגרת המפלגה, לאפשר לאותו מועמד להגיע באופן סביר ושוויוני עם המידע שהוא רוצה להביא בפני הגוף הבוחר, להביא את המידע הזה בפני הגוף הבוחר.  אני חושב שהכיוון הזה הוא הכיוון שאנחנו צריכים ללכת בו, לא להתיימר למצוא תשובה במקום שבו היא לא נמצאת. תודה רבה.