תודה רבה, אדוני היושב ראש. אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, בשבוע שעבר פורסמה הערכת המצב הרביעית של ה-IPCC (Intergovernmental Panel on Climate Change ) – פורום מרשים של מדענים ששותפים בו 2,400 מדענים מכל רחבי העולם בנושא משבר האקלים. 
הערכת המצב הרביעית היא מסמך חשוב, מסמך שצריך להיות על שולחנם של כל מקבלי ההחלטות, ולהשפיע על החלטותיהם. הערכת המצב הרביעית מסיימת את הוויכוח שהתנהל מסביב למשבר האקלים. התמונה היום היא תמונה ברורה לחלוטין, קשה, מדאיגה, ומחייבת פעולה.
לא תמיד התמונה היתה ברורה. עוד בשנות ה-80 – זה נראה לנו כאילו זה היה לפני שנות דור – היה ויכוח בשאלה האם בכלל יש משבר אקלים? האם האטמוספרה של כדור הארץ מתחממת? זה נראה לנו קצת דמיוני שהיה ויכוח רציני בשאלה הזאת, וזה היה לא כל כך מזמן. היו אז טענות שאנחנו איננו מדברים על דפוס של התחממות, אלא שיש איזשהי תופעה מחזורית – פעם הטמפרטורה עולה, ופעם היא יורדת – ולכן, אין סיבה לדאוג. התמונה מאז הובהרה לחלוטין. אנחנו נמצאים בעיצומו של שינוי דרמטי. התמונה היא לא רק דרמטית, אלא גם רוחבית. אנחנו מדברים על שינוי ברור, נצפה, עובדות – לא תחזיות, בטמפרטורה הממוצעת גם מעל האוקיינוסים, גם מעל היבשות. אנחנו מדברים על שינוי דרמטי בדפוס המשקעים באזורים שונים של כדור הארץ. אנחנו מדברים על שינוי דרמטי בדפוס המשקעים באזורים שלמים של כדור הארץ. אנחנו מדברים על עלייה דרמטית בטמפרטורה הממוצעת. הטמפרטורה הממוצעת היום של כדור הארץ, גבוהה הרבה יותר מאשר בכל זמן אחר ב-140 השנים האחרונות – זו התקופה שאנחנו מודדים טמפרטורה באמצעים מכשיריים. הטמפרטורה גבוהה יותר גם מכל מה שהיתה לאורך עשרת אלפים השנים האחרונות.
שנות ה-90 רשומות כעשור החם ביותר בהיסטוריה. העשור הנוכחי ישבור את השיא – כך זה ברור לנו כבר עכשיו. כשאנחנו מדברים עלייה של הטמפרטורה הממוצעת אנחנו לא מדברים בעניין של נוחות. אנחנו מדברים בעניין של חיים ומוות. בקיץ 2003 מתו בצרפת 15,000 בני אדם לפי הנתונים הרשמיים, בגל חום חסר תקדים שפקד את הארץ הזאת, גל חום שהמדענים אומרים לנו שלא היה אופייני למאה ה-20. אבל, יהיה מאוד אופייני למאה ה-21.
אנחנו עוברים שינוי בדפוסים האקולוגיים הבסיסיים של כדור הארץ. ישנו צמצום חד בתקופת הקיפאון של הקרח בתקופות החורף. מטעה הקרח בים הצפוני איבד ב-30 השנים האחרונות כ-40% מנפח הקרח שלו. אם אני מדבר על הקוטב הצפוני, אזכיר גם מה קורה בקוטב הדרומי – ביבשת אנטרקטיקה. בשנת 1995, ניתק מיבשת אנטרקטיקה והתפורר לתוך מי האוקיינוס מדף קרח יבשתי ענקי "לרסן A", ששיטחו 8,000 קמ"ר, כשטחה של הגדה המערבית פלוס רצועת עזה. בשנת 2002 ניתק מיבשת אנטרקטיקה מדף קרח יבשתי נוסף "לרסן B" – שטחו 3,250 קמ"ר, כשטחו של הגליל, והתפורר לתוך האוקיינוס. דברים דרמטיים ביותר שקורים.
היו"ר יצחק אהרונוביץ:
מה קורה עם הדובים על הקרח שם?
דב חנין (חד"ש):
אתה צודק שאתה דואג לדובים. הדובים אכן נמצאים בבעיה. אנחנו מדברים על הקוטב הצפוני – הדובים הלבנים האלה צריכים את הקרח המוצק בכדי לחיות עליו, וכאשר הוא איננו הם פשוט שוחים וטובעים.
אנחנו מדברים על המסת קרחונים דרמטית לא רק באזורי הקטבים, אלא גם ביבשה. למשל, הקרחונים של ההימלאיה עוברת תהליך מאוד מהיר של המסה. תשאלו, למה זה חשוב? זה חשוב כיוון שמערכת הקרחונים הזו מזינה את כל הנהרות הגדולים של מזרח ודרום מזרח אסיה. אני מדבר על הנהרות לפי כיוון השעון: הנהר הצהוב, היאנגטסה, המקונג, הברהמפוטרה, הגנגס, ההינודוס. כל הנהרות האלה ניזונים ממערכת הקרחונים של ההימלאיה והם נפגעים כאשר המערכת הזו נפגעת.
אנחנו מדברים על תופעות קשות של מידבור באזורי אפריקה, אבל גם במזרח התיכון. אנחנו רואים את התופעות האלה אצלנו, אנחנו רואים פגיעה בדפוס המשקעים אצלנו. אנחנו רואים גם אצלנו עלייה מאוד ניכרת במצבים קיצוניים של מזג אוויר, פרצי גשם קיצוניים ואחריהם תקופות של יובש. אבל, במקומות אחרים התופעות האלה קשות עוד יותר. אנחנו מדברים על עלייה דרמטית במספרן של הסופות הקשות. כולנו זוכרים את התמונות הנוראות מסופת ההוריקן קטרינה שפקדה את חופיה של ארצות-הברית.
אם כן, ההתחממות קיימת והיא דרמטית. אנחנו לא מדברים על תחזית לעתיד, אנחנו מדברים על הווה אמיתי. אנחנו מדברים על תופעה שהיא סביבתית, אבל יש לה השלכות כלכליות, חברתיות, ואפילו פוליטיות וביטחוניות. זה לא אני אומר, זה אומר דוח שהכין הפנטגון האמריקאי לפני שנתיים לנשיא ג'ורג בוש, שהודלף לעיתונות הבריטית ופורסם. הדוח הזה קובע שהאיום הביטחוני העיקרי על ארצות-הברית הוא משבר האקלים.