אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, בכל שבוע אנחנו עומדים על הדוכן הזה ומנמקים מדוע ראוי, לטובת הציבור בישראל, להעביר ממשלת זדון מן הארץ ולהביא קץ לעונש הקולקטיבי הזה שהוטל עלינו בדמות הממשלה הנוכחית. אני חייב לומר לכם שבכל שבוע אני מופתע מחדש לראות כמה סיבות חזקות הממשלה מסוגלת לייצר בשבוע וכמה נימוקים חזקים היא מסוגלת לספק לנו, חברי האופוזיציה, כשאנחנו באים וטוענים לפני הכנסת שראוי להביא סוף לממשלה הזאת.
אני אתחיל בידיעה המזעזעת שפורסמה בכותרת הראשית של עיתון "הארץ" ביום שישי האחרון. עיתון "הארץ" אומר בכותרתו הראשית ששרת החוץ האמריקנית הנחתה את ממשלת ישראל להימנע בכלל מקיום גישושים למשא-ומתן עם סוריה. לא לנהל משא-ומתן – אני מבין שהאיסור האמריקני הזה כבר ותיק וקיים. האיסור עכשיו הוא איסור גורף יותר – לא רק לנהל משא-ומתן, אלא בכלל לא לגשש, לא לבדוק. האמת היא שאין צורך לגשש ולבדוק, כי הקולות שנשמעים מסוריה הם חד-משמעיים וברורים: סוריה מציעה פתיחת משא-ומתן לשלום עם ישראל. כל ממשלה אחראית בישראל היתה צריכה להיענות מייד ליוזמה הזאת ולהתחיל במשא-ומתן לשלום עם סוריה; להתחיל במשא-ומתן לשלום עם סוריה כחלק ממשא-ומתן כולל לשלום עם מדינות ערב.
הממשלה הזאת מפקירה את עצמאותה של ישראל. היא מפקירה את האינטרסים האמיתיים של הציבור בישראל. במקום לדבר על שלום עם סוריה מדברים על סיכויי או סיכוני המלחמה עם סוריה. אני מבין שיש ויכוח בין אמ"ן ובין המוסד, אבל אני רוצה לומר לכם, חברי הכנסת, שהתמונה פשוטה מאוד: ככל שסיכויי השלום קטנים יותר, כך, למרבה הצער, גדלים סיכויי המלחמה. הדרך הטובה ביותר למנוע מלחמה היא לצעוד בדרך השלום, וזאת הדרך שהממשלה הזאת לא רוצה ללכת בה.
הממשלה הזאת היא ממשלה של סירוב לשלום עם סוריה, אבל היא גם ממשלה של סירוב לשלום עם הפלסטינים. אני לא רוצה להתייחס למלים שנאמרות, אלא למעשים שנעשים. אני רוצה להתייחס למשל להמשך בניית חומת ההפרדה. לפני עשרה ימים קיימנו בשדולה הסביבתית-החברתית סיור בחומת ההפרדה, שפוגעת קשות באזורי צפון מדבר יהודה. היא נקראת "סובב מעלה-אדומים", אבל בעצם היא מגיעה כמעט עד פאתי יריחו – מירושלים עד יריחו. הסיור שלנו התמקד כמובן בצדדים הסביבתיים, אבל כשאני שואל את עצמי מהי מטרת החומה הזאת, ברור לי לחלוטין שזאת לא חומה שמטרתה ביטחונית. זאת חומה שמטרתה פוליטית. מטרת החומה הזאת היא לחלק את הגדה המערבית לשני אזורים נפרדים – שני קנטונים נפרדים: האחד רמאללה ושכם והאחר בית-לחם ויריחו – וכך למנוע הקמת מדינה פלסטינית עצמאית.
אם כבר מדברים על פוליטיקה וסביבה – היום מתפרסמת בעיתון ידיעה על 21 התנחלויות בגדה המערבית שפלשו לשמורות טבע וסיפחו לתחומיהן 1,900 דונם. זה נעשה בשם אהבת הארץ. ההרס הזה של הטבע והארץ נעשה בשם אהבת הארץ.
ביום שישי האחרון ציינו שנתיים למאבק נגד חומת ההפרדה בכפר בילעין. זה מאבק מרשים, שמשתתפים בו מדי יום שישי, שבוע בשבוע, ישראלים ופלסטינים יחדיו, בהפגנות לא אלימות נגד בניית החומה, שמפקיעה חלק גדול מאדמות הכפר ונועדה לאפשר הקמת התנחלות חדשה והרחבה של התנחלות קיימת. ההתנחלות המורחבת היא בלתי חוקית. 1,500 יחידות דיור נבנו בלי שום היתר ושום רשיון, אבל היום – – –
דוד רותם (ישראל ביתנו):
זה לא נכון ולא מדויק.
דב חנין (חד"ש):
זה נכון מאוד. זה נכון ומדויק. אבל היום אישרה מועצת התכנון העליונה את הפרת החוק הבוטה הזאת, את הבנייה הפיראטית, הבלתי חוקית, הבלתי לגיטימית, הגזלנית, של יחידות דיור על שטחים פרטיים פלסטיניים. והכתובת היא ממשלת ישראל, שממשיכה לאפשר את הרחבת ההתנחלויות באופן שפוגע כל כך קשה בציבור.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לסיום, שבכל אחד ממישורי החיים ממשלה זו אינה ראויה לאמון – לא במישור מדיניות הרווחה: אומנם היום מתמנה שר רווחה, אבל אין כל בשורה בתחום הרווחה, כי בשורה בתחום הרווחה יכולה לבוא רק ממשרד ראש הממשלה וממשרד האוצר, ואלה ממשיכים את המדיניות הניאו-ליברלית שהציבור הישראלי כבר דחה. לא מגיעה בשורה בתחום של משכורות לעובדים, שממשיכים – כפי ששמענו היום בוועדת הפנים, עובדת סוציאלית בעיריית טייבה עובדת ולא מקבלת משכורת כבר שנתיים וחצי. אני שואל אתכם, עמיתי חברי הכנסת, האם מישהו מאתנו היה מסכים לעבוד במתכונת כזאת? למה אנחנו מצפים מעובדת סוציאלית בטייבה לעבוד בלי לקבל משכורת?
אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת ראויה לאי-אמון שלנו. היא ראויה לאי-אמון שלנו כי היא פוגעת בשלום והולכת בנתיב מנוגד לדרך השלום. היא פוגעת בעובדים, היא פוגעת ברווחה, היא פוגעת בציבור הישראלי, וראוי שרגע אחד מוקדם יותר הציבור הישראלי יגיד לה: די. עד כאן.