ברכות על חוק זכויות הסטודנט, ושתי הצעות לתיקון החוק: ביטול אפלייה על רקע לאום, והורדת שכר הלימוד

תודה רבה, גברתי. ההסתייגות הראשונה שלנו עניינה הצעת תוספת לאחד הסעיפים החשובים ביותר בהצעת החוק הזאת, הסעיף שמדבר על איסור אפליה של סטודנטים ושל מועמדים. זה אומנם סעיף חשוב בחוק חשוב, בחוק שיש לו תרומה רבה מאוד למצבם ולמעמדם של הסטודנטים בישראל. אנחנו מציעים לכלול בסעיף איסור האפליה גם איסור אפליה מטעמי גיל. איסור אפליה מטעמי גיל הוא חשוב, כיוון שבפועל יש אפליה מטעמי גיל – גם של סטודנטים מבוגרים, או של מועמדים מבוגרים, שמבקשים להתקבל למוסדות לימוד, ולעתים גם של סטודנטים צעירים, או של אנשים צעירים שרוצים להתקבל למוסדות לימוד, ונחסמים בשל גילם.  אין שום סיבה אמיתית לומר לאדם מבוגר שדלתות מוסד להשכלה גבוהה סגורים בפניו בשל גילו, ואין גם שום סיבה אמיתית לומר את אותו הדבר לאדם צעיר שהגיע ללימודים אקדמיים – בין שקפץ כיתות והיה מוכשר מספיק לשם כך, ובין שהוא – למשל כמו סטודנטים ערבים שמבקשים ללמוד באוניברסיטה ולא שירתו בצבא, והם מגיעים לאוניברסיטה בגיל צעיר יותר. אני אומר את הדברים מכיוון שבמציאות אנחנו כבר נתקלים במנגנון של אפליה.  היו"ר קולט אביטל: חבר הכנסת אלון. חבר הכנסת אלכס מילר.  דב חנין (חד"ש): אנחנו נתקלים במנגנוני אפליה מטעמי גיל. למשל הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב מפלה על בסיס גיל אפליה שפוגעת בסטודנטים ערבים. אין לה הצדקה עניינית. היא לא קשורה ללימודי הרפואה.  בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): הם יותר צעירים, הערבים?  דב חנין (חד"ש): יותר צעירים.  בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): למה הם יותר צעירים?  דב חנין (חד"ש): כי הם לא משרתים בצבא.  בנימין אלון (האיחוד הלאומי – מפד"ל): אז אם רוצים שמי ששירת בצבא ומתחיל רק בגיל 21, כשהערבי כבר – ורוצים לתת לו צ'ופר, זה לא חוקתי?  דב חנין (חד"ש): לא, אבל אני אומר לך, חבר הכנסת אלון, הרי כמוך כמוני, שנינו יודעים שיש גם סטודנטים שמגיעים ללימודי רפואה בגיל 18 כאשר הם במסלול של העתודה האקדמית במסגרת הצבא. לכן,  האפליה הזאת מטעמי גיל היא בעצם גם אפליה מטעמי לאום.  אנחנו רואים שיש טעם בהוספת העיקרון הזה. הוא עיקרון נכון גם לצעירים, גם למבוגרים, גם ליהודים וגם לערבים. עמיתי חברי הכנסת, ההסתייגויות האחרות שלנו הן הסתייגויות תקציביות, ובהן אנחנו כמובן נצטרך תמיכה מאסיבית, אבל אני חושב שתמיכה כזאת צריכה להינתן. אנחנו מציעים שגובה שכר הלימוד ייקבע בחוק; אנחנו לא יכולים להשאיר את הנושא הזה בידי הממשלה. אנחנו רואים שוב ושוב שהממשלה נכשלת בפתרון סוגיית שכר הלימוד, ולכן אנחנו מציעים שגם העיקרון הזה, של קביעת שכר הלימוד, ייקבע בחוק, כדי למנוע מצב שאחת לכמה שנים ממשלת ישראל מגיעה עם רעיון חדשני של העלאת שכר הלימוד.  ההצעה שאנו מציעים, וחברי כנסת נוספים תומכים בה, היא שגובה שכר הלימוד השנתי בלימודי התואר הראשון יהיה שווה לשכר הממוצע במשק. זאת הצעה נכונה, הגיונית, פרופורציונלית, יש בה טעם רב וראוי לאמץ אותה.  אני אומר משפט אחד על ההסתייגות הנוספת, שגם היא משותפת לכמה מחברי הכנסת. אנחנו מציעים לתת גם לסטודנטים הנחה בדמי הנסיעה בתחבורה הציבורית. גם זאת הסתייגות ראוי