: דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
אדוני היושב-ראש, עמיתי חברי הכנסת, החוק שלפניכם הוא אחד מהחוקים החשובים ביותר שעומדים בפני הכנסת הנוכחית, ואני שמח מאוד שהחוק הזה מגיע לשלב של קריאה ראשונה במליאת הכנסת. זוהי הצעת חוק שיוזמים לה רבים, ואני רוצה לציין את שמותיהן של חברות הכנסת ליה שמטוב ושלי יחימוביץ, שגם הן מיוזמות החוק החשוב הזה.
החוק הזה בא לבצע מהפכה אמיתית בשוק העבודה הישראלי. בשנים האחרונות, אדוני היושב-ראש, התרחבה אצלנו מכה, או מחלה חברתית קשה. המחלה הזאת היא מחלה של העסקת עובדים באמצעות קבלני משנה, אם קבלני כוח-אדם או קבלני שירותים. נכון להיום, ההערכה המינימלית ביותר היא, שלמעלה מ-10% מהשכירים בישראל מועסקים באמצעות קבלני משנה, אם זה קבלני שירותים או קבלני כוח-אדם. התופעה הזאת הולכת ומתרחבת. בין העובדים האלה שיעורים גבוהים במיוחד של אוכלוסיות מוחלשות כמו נשים, מצטרפים חדשים לשוק העבודה – צעירים, עולים חדשים, אנשים שההשכלה הממוצעת שלהם נמוכה קצת יותר, אבל עובדי קבלן יש היום בכל התחומים; גם בהוראה ואפילו ברפואה. המחלה הזאת הולכת ומתמשכת.
שיעור עובדי הקבלן בישראל גבוה בהרבה משיעורם של עובדי קבלן בחברות מערביות אחרות. גם משך הזמן הממוצע של העסקת עובדים במתכונת של העסקה באמצעות קבלן משנה, גבוהה באופן משמעותי מהממוצע בארצות אחרות. בישראל ההעסקה עומדת על 19.5 חודשים בממוצע, לעומת שבעה חודשים בארצות-הברית, למשל.
45% מעובדי הקבלן מועסקים במגזר הציבורי. ויש, לצערנו הגדול, משרדי ממשלה המשתמשים בתבנית ההעסקה הזאת באופן גורף ומעסיקים בדרך הזו אלפי עובדים. אמרתי שהמחלה הזאת, של עבודת קבלן או עבדות קבלן בחברה הישראלית, הולכת ומתרחבת. והסיבה לכך שהיא הולכת ומתרחבת היא שזו הפכה להיות מתכונת נוחה מאוד עבור מעסיקים להתחמק מהאחריות שלהם לשכרם של העובדים, להתחמק מהאחריות שלהם לתנאי העבודה של העובדים. באים המעסיקים ואומרים: אלה אינם עובדים שלי, אלה הם עובדים של קבלן המשנה. שולחים המעסיקים הראשיים לקבלן המשנה, קבלן המשנה מפנה בחזרה למעסיקים הראשיים.
היה לנו דיון מאוד קשה ועצוב בוועדת הכלכלה של הכנסת, כאשר פגשנו שם את הקלדניות שמועסקות ברשות הדואר בתנאים איומים. הן באות ומתלוננות על תנאי עבודתן ועל שכרן. אומרת רשות הדואר: אלה לא עובדים שלנו, אלה הם עובדים של חברה קבלנית.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
קלדניות שלנו נהנות מתנאים יותר טובים?
דב חנין (חד"ש):
קלדניות שלנו – אתה מתכוון לקלדניות של שירות הדואר.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
של הכנסת.
דב חנין (חד"ש):
אה. שאלה טובה מאוד, חבר הכנסת אריאל, שאלה טובה מאוד. אני חושב שגם אנחנו, בכנסת, צריכים לבחון היטב איך הבית שלנו מתנהל בתחום הזה.
אורי אריאל (האיחוד הלאומי – מפד"ל):
אולי נהווה דוגמה ואחרי זה – – –
דב חנין (חד"ש):
אתה צודק. אתה בהחלט צודק. באה רשות הדואר ואומרת: אלה אינן קלדניות שלנו. האחריות היא של החברות הקבלניות. באות החברות הקבלניות ואומרות: אנחנו לא אחראים, כי הן עובדות בחצרו של המעביד, שהוא רשות הדואר. הדפוס הזה מאוד מוכר ומאוד ידוע. כל אחד מגלגל את האחריות על הגורם האחר ומי שמשלמים את המחיר הם עובדי הקבלן או עבדי הקבלן.
מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה, שהשכר הממוצע של עובדי קבלן עומד היום על כ-60% מהשכר הממוצע במשק, ורק 5% מעובדי הקבלן משתכרים 25 שקל לשעה או יותר. גם כאשר משולם לעובדים האלה שכר יסוד השווה לשכר עובדים מקבילים בארגון, הם אינם זוכים לתוספות שונות המעוגנות בהסכמים הקיבוציים, המהוות חלק נכבד מהשכר החודשי בפועל.
זכויות עובדי קבלן מופרות בכל המישורים. בין ההפרות השכיחות ביותר: אי-תשלום שכר מינימום, אי-תשלום בגין שעות נוספות ועבודה בימי מנוחה, אי-תשלום פיצויי פיטורין, אי-תשלום זכויות סוציאליות, מניעת חופשות, אי-תשלום בגין חופשות, ניכויים וקנסות בלתי חוקיים, שבירת התארגנויות עובדים ומניעת הזכות להתארגן.
ברור לחלוטין שההעסקה באמצעות קבלני משנה איננה בחירה של העובדים אלא אילוץ שהעובדים נאלצים להיכנע לו בגלל העדר הזדמנויות אחרות בשוק העבודה לקבוצות עובדים מאוד גדולות, ובשל רצונם של המעסיקים להעסיק עובדים דווקא במסגרות האלה. לכן, אדוני היושב-ראש, אנחנו גיבשנו את הצעות החוק שלנו, שהיום למרבה השמחה מגיעות לכנסת לקריאה ראשונה.
הצעת החוק המובאת בפניכם באה לפתור את הבעיה באופן יסודי. היא באה למנוע את ההתעלמות של מקבל השירותים מהדאגה לזכויות העובדים שבפועל מבצעים עבודה בחצריו. מדובר במי שהזמין שירות שמרכיב עיקרי בו הוא הצבת כוח-האדם בחצריו של המעסיק, ובלבד שהשירות הוא שירות מתמשך ולא חד-פעמי ונועד לביצוע משימה שאינה חולפת במהותה. מנגד, אנחנו לא מדברים על מזמין יחיד שהזמין שירות שלא למטרת עסק או משלח יד.
אני רוצה להדגיש: החוק המוצע חל גם על המדינה כמזמינת שירותים, אבל חזקה היא בידנו שהמדינה בוודאי איננה רוצה לעמוד במצב של הפרת חוקי המגן; המדינה בוודאי מחויבת לביצוע חוקי המגן ולביצוע הסכמי העבודה, ההסכמים הקיבוציים וכדומה. ולכן, ההערכה של הוועדה כפי שהיא עומדת לפניכם היא שלחוק הזה אין עלות תקציבית.
אני רוצה להדגיש שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מאוד מידתית. היא קובעת מנגנונים מאוד מדויקים מתי קמה אחריותו של המזמין. האחריות הראשונית נותרת של קבלן השירותים, אבל כאשר קבלן השירותים לא ממלא את חובותיו כלפי העובד, יש אפשרות למסור למזמין הודעה על אי-מילוי החובה, ואז – אחרי זמן ביניים מסוים שקבוע בחוק, שנועד לאפשר למזמין לגרום לקבלן השירותים למלא את המחויבות שלו כלפי העובד – יכולה האחריות הזאת לקום גם כלפי מזמין השירותים.
אני רוצה להדגיש שהחוק הזה יוצר מנגנוני אכיפה שאינם נשענים רק על המדינה. ההודעה למעסיק בפועל יכול שתימסר בידי מפקח עבודה שמונה לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי החוק המוצע, אבל יכול להיות שהעובד עצמו יגיש אותה ישירות – לרבות באמצעות ארגון עובדים, או בהסכמת העובד גם באמצעות ארגון העוסק בקידום זכויות עובדים.
רבותי חברי הכנסת, החוק הזה הוא חוק חשוב, הוא חוק ערכי. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות ליושב-ראש ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, חבר הכנסת משה שרוני, שניהל את הדיונים בחוק בתקיפות אבל גם בתבונה רבה. אני רוצה להודות לו על העבודה המסורה על החוק. אני רוצה להודות לצוות הוועדה, שעשה עבודה רבה בהכנת החוק הזה לקריאה ראשונה. אני מקווה, עמיתי חברי הכנסת ואדוני השר, שכולנו יחד נתייצב היום ונצביע בעד החוק החשוב הזה. תודה רבה.