איך יודעים שהמהפכה הירוקה מחלחלת? כשאפילו דב חנין מתחיל ליהנות מפופולריות מסוימת. ועדיין, לא קל להיות חבר הכנסת האקולוגי היחיד, בין ממשלה שטרם שמעה על משבר האקלים ללוביסטים של בעלי ההון. בשבוע הבא יגיש חנין תוכנית פעולה לאהוד אולמרט, בתקווה שאחרי מופעי ה-LIVE EARTH הוא כבר לא יצטרך להסביר על מה לעזאזל הוא מדבר.
שרה ליבוביץ-דר
בעולם אקולוגי מושלם אף פקיד ממשלתי לא יקבל רכב צמוד. "שמקומות העבודה ייתנו הסדרי תחבורה נוחים", אומר ח"כ דב חנין, יושב ראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. באותו עולם, על פי חנין, החלום הישראלי של בית צמוד קרקע לא יתגשם. רק כמה אלפי משפחות ביישובים ספורים יגורו בבתים כאלה; בתוך הערים איש לא יהיה רשאי לגור בבתים צמודי קרקע. מי שרוצה גינה, שילך לטייל בפארקים ציבוריים, אומר חנין. "כשאנשים מפוזרים יש בעיות של תחבורה. אדם שגר בבית פרטי ביישוב מבודד זקוק לרכב פרטי כדי להגיע לכל מקום, מה שמזהם את האוויר. המקום הנוח ביותר לתחבורה ציבורית זו העיר". מרכזי הערים יהיו סגורים לכניסה של רכבים פרטיים כדי לשמור על איכות האוויר. כל מפעלי התעשייה המזהמים במפרץ חיפה ייסגרו ובמקומם יוקמו בתי מלון ורצועות של נופש ותיירות לאורך החוף.
על ייצור מוצרי מותרות יוטלו מגבלות חריפות. "אנחנו חיים בחברה של'השתמש וזרוק'", אומר חנין. "אף אחד לא מתקן שום דבר מפני שלא משתלם לתקן. אנחנו זורקים גם דברים שלא מתקלקלים, כמו מכשיר טלפון נייד בן כמה שנים שמורכב מחומרים שהסביבה לא מסוגלת לפרק. למערכת חשוב לייצר רווחים, והיא עיוורת לשאלות סביבתיות ולשיקולים חברתיים. מייצרים רק מה שרווחי.
"הכוח של המערכת בכך שהיא מייצרת אצל כולנו תחושה של התקדמות. את יכולה לקנות היום יותר בזול הרבה יותר מוצרים מאשר מה שאמא שלך יכלה לקנות בגילך, אבל לא בטוח שחייך טובים יותר. אנחנו משתתפים במירוץ אחרי העוד ועוד, וכדי להישאר במקום אנחנו צריכים לרוץ כפליים מהר יותר, כמו שכבר נכתב ב'אליס בארץ הפלאות'. הבעיה היא שבמירוץ העכברים גם מי שמנצח נשאר עכבר".
מה הקשר לאקולוגיה?
"הבעיה היא שהעולם הכלכלי הולך וגדל בתוך עולם אקולוגי נתון, שאינו גדל. התשובה לכך היא קדמה אחרת, כלומר ייצור רק של מה שאנחנו באמת מסוגלים לעכל, מכל הבחינות".
מה שאומר שיוטלו מכסות ייצור על מוצרים מזהמים, למשל.
"זה לא דבר שיתקבל היום וישראל לא יכולה לעשות את זה לבד. הקיבוצים ניסו לייצר אי בתוך חברה אחרת. זה לא עבד עבורם וזה לא יעבוד גם בתחום הסביבתי. השינוי צריך להיות עולמי".
נהנית מהמופעים של לייב ארת'?
"זה עזר להביא דברים למודעות. יותר אנשים מבינים שיש בעיה עם האקלים. לא אהבתי את הפתרונות שלהם שפנו אל הפרט וביקשו למחזר יותר, לא להשתמש בשקיות ניילון. בסדר, גם אני משתדל לא להשתמש בשקיות ניילון, אבל זה לא סדר הגודל של השינוי שבו אנחנו צריכים להתחיל".
הנושא הירוק לא על סדר היום
על התפר הזה, שבין האוטופיה הירוקה למה שאפשרי מבחינה פוליטית, כלכלית וחברתית, נע ח"כ ד"ר דב חנין. השבוע האחרון היה מעודד עבור חנין, שעוד בתפקידו הקודם, כיושב ראש "חיים וסביבה", ארגון הגג של הארגונים הסביבתיים בישראל, נלחם להעלות את הנושא הירוק למודעות במדינה שבה המילה "איומים" מתקשרת למחבלים מתאבדים או לקטיושות, ולא לזיהום האוויר או המים. עכשיו, כשירוק זה גם אופנתי, הוא מבקש להפוך את האהדה הכללית למעשים.
חנין, 49, הנציג הירוק הראשון בכנסת, הוא בכלל עורך דין שעבד 20 שנה במשרד של אמנון זכרוני. במהלך אותה תקופה השלים דוקטורט במדע המדינה בנושא שיח והגמוניה במפלגת פועלי ארץ ישראל ובמפלגת הלייבור הבריטית. בבחירות לכנסת ה-16 חסרו לו 420 קולות כדי להיכנס. בתחילת 2006, אחרי שנבחר במקום השלישי ברשימת חד"ש, הוא הגיע לכנסת. כפעיל סביבה בחר לעמוד בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה ובראש השדולה הס ביבתית-חברתית. רוב הצעות החוק שלו קשורות לנושאי חברה; הצעת החוק הסביבתית הבולטת ביותר שלו עוסקת בשמירת הסביבה החופית (מפרץ אילת), שעברה בקריאה ראשונה בחודש שעבר ונועדה לצרף את חוף אילת אל תוך חוק החופים.
בשבוע הבא יגיש חנין לראש הממשלה אהוד אולמרט דוח מקיף המציע פתרונות ישראליים למשבר האקלים. הדוח, 22 עמודים שמתארים תמונת מצב קודרת, אבל בעיקר מעלים שורה של המלצות, נכתב בסיוע כלכלנים ופעילים סביבתיים שונים. הוא קורא, בין השאר, לסבסוד נורות חסכניות והטלת מס על נורות בעלות נצילות נמוכה, קביעת יעד של הפחתת 20 אחוז מגזי החממה עד שנת 2020, עידוד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, הטלת מס פחמן על המזהמים הגדולים, עידוד חיסכון בחשמל ותחרויות של בתי ספר ירוקים.
אף שהשקיע חודשיים של עבודה בדוח, חנין אינו שלם עם כל מה שנכתב בו. "אני עושה פשרה בדוח הזה בין השקפת העולם שלי לבין מה שאני יודע שממשלת אולמרט יכולה לקבל", הוא אומר. "אולמרט עומד בראש ממשלה קפיטליסטית שהנושא הירוק כלל אינו נמצא על סדר היום שלה. אי אפשר להציע לממשלה הזאת להפסיק בנייה של בתים צמודי קרקע, קשה להעביר את הרעיון שלא ראוי להכניס מכוניות פרטיות למרכזי הערים מפני שבעיני הממשלה הזאת הרכב הפרטי הוא דבר מרכזי. חלק גדול מתרבות החיים נשען על רכב פרטי, לא כדבר רע אלא כטוב שצריך לשאוף אליו. באותה מידה קשה להעלות על הדעת מצב שבו ממשלת אולמרט היתה מסכימה לסגור מפעלים מזהמים ולייצר במקומם אלטרנטיבות של פנאי ונופש, כפי שאני מציע במפרץ חיפה. אלו רעיונות שלא יתקבלו כרגע.
"כדי לייצר מסמך מדיניות ולא עוד נייר של אקדמיה אני צריך להשתמש בכלים של החברה הנוכחית. המסמך הזה הוא לא השקפת העולם הסביבתית שלי, אלא משהו שנועד לשכנע את מדינת ישראל לנקוט צעדים בנושא של משבר אקלים. אם היו בכנסת 120 חברי כנסת דומים לי, רוב החוקים היו נראים אחרת. אבל המטרה שלי היא שממשלת אולמרט תאמץ את המסמך הזה, ולא ממשלת דב חנין. חקיקה סביבתית היא אמנות של יצירת הסכמות רחבות. את ההסכמות האלה צריך לנצל כדי להתקדם הלאה. ברור לי שרק עשרה אחוזים מהדעות האמיתיות שלי יכולות להתקבל בממשלה הנוכחית, וגם עשרת האחוזים האלה נתפשים בעיני אנשים מסוימים בכנסת כרדיקליים מאוד".
בעיני מי, למשל?
"אם את מסתכלת על הכנסת שלנו, רוב האנשים אינם סביבתיים. סדרי העדיפויות שלהם שונים, השקפת העולם שלהם שונה, והנושאים הסביבתיים נראים להם כמותרות. יש חברי כנסת שהם מאוד לא ידידותיים לסביבה, וזה כולל את חברי הכנסת ממפלגות השלטון והימין. יחד עם זה, שלא כמו בפוליטיקה האמריקנית, אין כאן פוליטיקאים שממש חרתו על דגלם מאבק נגד נושאים סביבתיים.
"אני מרכז בכנסת את עבודת ועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא אוויר נקי. היה לנו מאבק בחוק אוויר נקי על סעיף הדלק, שבו רצינו לתת סמכויות למשרד להגנת הסביבה לגבי סוגי הדלק שאפשר יהיה להשתמש בהם בלי לזהם את האוויר. קמה צעקה גדולה מצד חברות הדלק, משרד התשתיות תמך בחברות הדלק והיו גם חברי כנסת שתמכו בגישה הזאת שאומרת שלא יכול להיות שהמשרד להגנת הסביבה יוכל להתערב במכירת דלק. אפי איתם, למשל, תמך בצד של משרד התשתיות".
ובממשלה?
"הייתי מעורב בחוק שמונע גבייה בכניסה לפארקים. החוק עבר בקריאה שנייה ושלישית. אבל החוק לא מונע לגמרי גבייה, ויש סעיף שמתיר שיקול דעת לשר הפנים. רוני בר-און, שר הפנים היוצא, הגיש תקנות ברוח הזאת ממש לפני שהוא עזב את משרד הפנים. אני מקווה שלא כל מה שהוא רוצה יעבור בוועדה.
"כשאתה מגיע למקבלי החלטות מסתכלים עליך כעל תמוה, נאיבי. במהלך מלחמת לבנון השנייה התגלה שבאזור מפרץ חיפה יש ריכוז של מפעלים מסוכנים. העליתי דרישה עקרונית לפנות את החומרים האלה מהאזור. גם שר התשתיות וגם השר להגנת הסביבה אמרו לי שזה יפה, אבל נאיבי. האם יכול לקרות שנסגור מפעל בישראל בגלל בעיות סביבתיות? באזור מפרץ חיפה אנחנו באמת מאוד רחוקים מזה למרות שהצלחנו להביא לסגירתו של מפעל תעשיות אלקטרוכימיות בעכו".
המשרד להגנת הסביבה פועל באמת למען הסביבה?
"זה משרד קטן עם תקציב קטן. יש במשרד המון אנשים טובים, אבל לא עם כל דבר שהם עושים אני מסכים. למשל, ההתנהלות שלהם בכל מה שקשור למפעל חוד מתכות במפרץ חיפה. הם היו צריכים להיות יותר תקיפים עם הסטנדרטים. יש לי ויכוח עם המשרד גם על משרפת הפסולת ליד עיבלין. זה מתקן נסיוני שמשמיד פסולת בצורה תרמית ויש לי חששות שהוא יפגע בתושבים באזור. המשרד גם מסכים להקמת עיר הבה"דים. הם הגיעו להסכמים עם התעשייה באזור שלא נותנים מענה מספיק לנושא זיהום האוויר ברמת חובב. הם משתדלים אמנם לעמוד בפרץ, אבל לא תמיד הם מצליחים מפני שהם משרד קטן וחלש עם מעט תקציבים. בסך הכל אני רואה בהם בני ברית".
אתה וגדעון עזרא בני ברית?
"הוא לא הגיע מהתחום הסביבתי. יש לנו ויכוחים קשים בנושא של האנטנות הסלולריות. עזרא וחלק מהצוות המקצועי במשרד חושבים שהסכנות הרבה יותר מצומצמות ממה שאני מעריך. על זה יש גם לחצים של החברות הסלולריות, והתוצאה המעשית היא שהמאבק בקרינה הסלולרית לא בראש סדר העדיפויות שלהם. אבל יש משרדים שמזיקים יותר לסביבה, כמו משרד האוצר, שממשיך לסבסד רכב צמוד ומפעלים מזהמים, או משרד התחבורה שמדבר יפה על רפורמות סביבתיות, אבל בפועל עושה מעט, או משרד התשתיות שרוצה לקדם הקמת תחנת כוח פחמית, מהסוג שמזהם את האוויר ומהווה גורם נוסף למשבר האקלים".
אתה מרגיש את השפעתם של בעלי ההון?
"ככל שבעלי ההון גדולים יותר מבחינת היקף הפעילות גם טביעת הרגל הסביבתית שלהם כבדה יותר. כמו האחים עופר, שבעייתיים בתחום הסביבתי והחברתי, או סטף ורטהיימר, שיש בעיות סביבתיות עם המפעלים שלו בתפן, או בתי הזיקוק של אריה גנגר, שמזהמים יותר מאשר מקובל במדינות אחרות, וכמובן חברות הדלק שמזהמות את הקרקע".
אנשי עסקים מפעילים לחצים גם עליך?
"כשהתחלתי לעבוד על חוק אוויר נקי סיפרו לי שהסתובבו בכנסת תחקירנים ושאלו עלי שאלות. זה מאוד שעשע אותי. מי יודע, אולי בעזרת התחקירנים אמצא שלדים בארון שלי. אבל ברצינות, אני הגעתי לכנסת מסומן. ידעו שיש לי השקפת עולם וידעו שלא אני הוא האיש שאיתו אפשר יהיה לגנוב סוסים, אז לא מציעים לי לגנוב סוסים. יכול להיות שזו רק טקטיקה בינתיים, וככל שיהיו יותר חוקים סביבתיים שיפגעו באנשי העסקים בכיסם הם יתחילו להפעיל שיטות כוחניות יותר. היום אנשים מבינים שיש מודעות רבה לנושאים סביבתיים וזה לא חכם להיחשף כמי שמתנגד לנושאים האלה".
שתי מכוניות, ואופניים
אחת הבעיות הקבועות שבהן נתקל חבר כנסת סביבתי בישראל היא התחושה שמה שלא נעשה כאן, ממילא ההשפעה שלנו על התהליכים הגלובליים תהיה, במקרה הטוב, שולית. "כשמדברים על המשבר באקלים אנשים נוטים להיסגר, להתייאש ולהגיד שאם זו כזו קטסטרופה אז חבל על הזמן ועל המאמץ", מודה חנין. "בכל פורום אני נתקל בתופעה הזו. קודם כל צריך להסביר מה הבעיה ואז עלולים לייצר תמונה קודרת מדי שמכניסה אנשים לאימפוטנציה. הדגש שלי הוא על הפתרונות".
איזה פתרון אתה מציע לישראלי המצוי, שקם בוקר אחד והחליט להילחם למען כדור הארץ?
"אני רוצה שהוא יגור בבית מתוכנן נכון מבחינה אנרגטית, כזה שישמור על קור ויהיה מוגן מחום, כך שפחות אנרגיה תתבזבז על מיזוג. אני רוצה שהוא ישתמש באור טבעי ובאנרגיות השמש. אבל אני מודע לזה שזה לא משהו שהישראלי יכול לעשות לבד. זה עניין של מדיניות, של תוכנית, את זה צריך לעשות ברמת המדינה".
בנייר עמדה שלכם אתה מדבר על כיבוי המחשב האישי עם סיום השימוש בו כדי לא לבזבז חשמל. כמה זה כבר יעזור לכדור הארץ אם אני אכבה את המחשב בקפדנות, אבל אריה גנגר, הבעלים של בתי הזיקוק, ימשיך לזהם את האוויר?
"התוכנית היא מכלול. היא מכוונת להעלות את המודעות של הציבור לחיסכון באנרגיה, אבל ללא ספק, אם אריה גנגר וחבריו ימשיכו לפלוט גזי חממה, מצבנו לא ישתנה בהרבה גם אם תקפידי לכבות את המחשב".
איך אפשר לגרום לאנשי העסקים האלה, גנגר, עופר וחבריהם להפסיק לזהם את הסביבה?
"יש לנו מפעלים שבמשך שנים ארוכות התרגלו לנורמות נוחות בתחום הסביבתי, בתי הזיקוק, מפעלי ים המלח, תעשיות אלקטרוכימיות. המפעל הזה הרעיל את סביבתו ועובדיו בלי שהמערכת עשתה שום דבר, וכשרצו להנהיג אצלם נורמות אחרות בעלי המפעלים אמרו שאם ייגעו בהם הם ייאלצו לפטר עובדים. זה ימשיך להיות המאבק שלנו, שוב ושוב. לפעמים אנחנו מצליחים, כמו עם ביטול תוכנית ספדי בירושלים או ביטול תוכניות הבנייה בפארק איילון. בשתי התוכניות היה מדובר בהרבה כסף. הרי כבר אמרו לנו, הירוקים, שלא נצליח לעצור את התוכניות בפארק איילון, אבל היה מאבק והתנועה הסביבתית ניצחה. המבחן לרדיקליות הוא לא בצעקנות אלא בהתקדמות, ולא רק בנושאים סביבתיים. רציתי, למשל, להעלות את חופשת הלידה מ-12 שבועות ל-16. לא הצלחתי, אז התפשרתי על 14 שבועות. זה יותר טוב מאיפה שהיינו קודם".
אתה בעד מחזור, אבל למה שהישראלי המצוי ימחזר בקבוקים אם מתברר שאנשים כמו אלפרון השתלטו על התחום?
"עובדה שאנשים רוצים למחזר אם נותנים להם אפשרות. יש המון בעיות בתחום המחזור שצריך לתקן, זה לא שהכל טוב בתחום, אבל זה רק מראה שאם המדינה יוצרת הזדמנות לעשות את הדברים הנכונים הישראלים עושים את זה".
מילא הבקבוקים, אבל אתה רואה את עשירי המדינה מוותרים על הג'יפים היקרים שלהם?
"העיקרון שאני פועל לפיו הוא שהמזהם ישלם. הבעיה היא שאלה שנוסעים בג'יפים לא משלמים את עלות הזיהום. הציבור הוא שמשלם את העלות. אם המדינה תטיל מס על הרכבים האלה בצורה הרבה יותר דרסטית, הם יצטרכו לחשוב פעמיים לפני שהם נוסעים ברכבים כאלה. אני גם לא ממש מבין אותם. בתל אביב זה נראה כל כך מגוחך כשרואים צעירים מסיעים את ילדיהם בג' יפ לגן. הרי אין בזה שום צורך".
אתם מחזיקים בבית שתי מכוניות. די בזבזני ומזהם גם כן, לא?
"יש מגמה בפוליטיקה ובתקשורת של דיבור על אנשים במקום על נושא. הנושא החשוב הוא לא אל גור, והאם הבית שלו מזהם יותר מהמקובל, או באיזה מכוניות דב חנין נוסע. הנושא החשוב הוא האם יש משבר אקלים. יש לי רכב של הכנסת ורכב של המשפחה. בעיר אני משתדל לרכוב על אופניים, אבל אם אני רוצה לנסוע לאום אל-פאחם, ואני נוסע לשם הרבה, אין לי דרך אחרת אלא לנסוע לשם ברכב. אבל אני חי בבית דירות, בדירה קטנה, רק 80 מטר, שאינה בזבזנית שטח. הבית מואר, כך שלא צריך להדליק נורות חשמל כבר בבוקר, ואנחנו מקפידים להדליק מזגן עד חום של 24 מעלות. זה לא שבקיץ אצלנו מאוד קר ובחורף מאוד חם, כפי שהישראלי הממוצע מנסה לעשות".
איך אישה שממהרת בבוקר להסיע ילדים לגן ולבית הספר ולא לאחר לעבודה תוכל לעשות את זה על אופניים?
"רכיבה על אופניים זה לא פתרון קסם לכל בעיות התחבורה. זה חלק ממכלול של פתרונות. המפתח הוא תחבורה ציבורית זמינה וזולה והשלמות באופניים".
בארצות הברית יצרניות הרכב פגעו בכל ניסיון להפעיל תחבורה ציבורית נוחה עד שהרכבת, למשל, כמעט חדלה לפעול. גם בארץ העדיפו להקים את כביש חוצה ישראל במקום להשקיע בתחבורה ציבורית.
"כל הנושאים הסביבתיים הם מטבעם נושאים של קונפלי- קט. אחרי שרון חולדאי נבחר לראש עיריית תל אביב סיפרתי לו על עיריית קורטיבה בברזיל. ראש העיר רצה להקים רכבת תחתית. לא היה לו כסף ולא היה לו זמן אז הוא הקים מערכת של אוטובוסים שנוסעים בצירים בלעדיים ואפשר לנסוע בהם עם כרטיס אחד, כמו ברכבות התחתיות. חולדאי אמר שאין לו סמכויות ולעירייה אין כוח להזיז אפילו לא תמרור אחד, ושהכדור נמצא במקום אחר. פניתי למשרד התחבורה-הם מגלגלים את זה לעירייה, וחברת דן מגלגלת את זה אל שניהם. זו הסיבה שאני רוצה לראות רשת מטרופוליטנית לתחבורה שתטפל בכל הבעיות האלה".
לכל אורך הדוח דווקא אתה, שמגדיר את עצמך חברתי, מציע הצעות שאמורות לסייע לאנשי עסקים. למשל, ההצעה להגדיל את הסכום בקרן של משרד התשתיות שמסייעת לחברות שמפתחות אנרגיה חלופית.
"נכון, נכון, נכון. אנחנו חיים בחברה קפיטליסטית. אני מקווה שנגיע למצב של חברה סוציאליסטית, אבל אנחנו לא שם, ואני לא אחכה עם המאבקים הסביבתיים עד שנגיע לשם".
אבל למה אתה כזה שמאלני?
כשמתפרסם באינטרנט מאמר של דב חנין בנושא איכות הסביבה הרבה מהתגובות נשמעות כמו: "כל הכבוד על הפעילות, רק חבל שאתה בשמאל הקיצוני". לעתים מתקבל הרושם, שאם חנין לא היה מגיע ממפלגה קטנה כמו חד"ש, שמצויה הרחק מלב הקונצנזוס היהודי, החיים שלו היו הרבה יותר קלים. "אני משתדל לפעול בכנסת נקודתית", אומר חנין. "אני לא שותף להשקפותיו של חבר הכנסת משה גפני בנושאי דת ומדינה, אבל פעלנו יחד להעביר חוק שאוסר גביית דמי כניסה לפארקים. חבר הכנסת יורי שטרן המנוח, איש ישראל ביתנו, היה אחד מבעלי הברית הקרובים שלי".
ומה באשר לתגובת הציבור לשילוב האדום-ירוק שלך?
"לפעמים דווקא בתנועות השלום אומרים לי 'מה קרה לך, ישראל היא כמו הטיטאניק, ואתה מעדיף להתעסק בנושאים סביבתיים'. אומרים שאני ועדת הקישוט על הטיטאניק. מצד שני בתנועה הסביבתית אומרים לי 'אל תהיה בחד"ש, לך על הנושאים הירוקים ואז תקבל יותר תמיכה'".
למה באמת אין אף חבר כנסת שהגיע לכנסת עם אג'נדה ירוקה בלבד?
"הפוליטיקה הישראלית מאוד מורכבת, וזה לא נכון לבחור חבר כנסת רק בגלל שהוא סביבתי. חבר כנסת צריך להיות עם השקפת עולם חברתית, מדינית וגם סביבתית. להיות רק סביבתי זה לא רציני במדינה כמו ישראל, כי מה תעשה כשתפרוץ מלחמת לבנון השלישית? תהיה חייב לומר את דעתך, ואם אתה רק סביבתי, אז לא תהיה לך דעה?".
בשנים האחרונות מי שלא מסכים עם תאוריית התחממות כדור הארץ נקרא מכחיש אקלים ומקבל יחס די גרוע מהקהילה המדעית. זו לא חוסר סובלנות לדעות אחרות?
"בשנות השמונים היתה הכחשה של הבעיה. בשנות התשעים הכחישו את הסיבה לבעיה. אנחנו בשלב השלישי שבו הוויכוח הוא על הפתרון. כבר מבינים שיש בעיה ושהיא נוצרה בידי אדם. הוויכוח הזה מאוד מאוד קשה. יש קונצנזוס מדעי רחב לגבי הבעיה והפתרונות וזה חשוב כדי שאפשר יהיה להתקדם, אבל מצד שני, הממשל האמריקני נותן מימון למחקרים שמנסים להטיל ספק בטענות האלה. אפשר לחלוק על האבולוציה, אפשר לחלוק על כל דבר, אבל במקרה הזה הקונצנזוס חשוב".
ארנולד שוורצנגר, שכונה על ידי ה"ניוזוויק" "אביר ירוק", אמר בהרצאה לפני כמה חודשים שהבעיה של הפעילים הסביבתיים היא שהם נתפסים כמעכירי שמחה, כנחנחים הלא נעימים של החברה. גם אליך מתייחסים ככה?
"אני מכיר את פעילי איכות הסביבה. הם לא כאלה. באופן אישי אני מרגיש שאני חי חיים מצוינים, שאני לא נחנח מעכיר שמחה, אלא שאני מאוד נהנה מהחיים שלי, כי אני לא רק מדבר אלא גם מתקדם. התקדמות איטית אמנם, אבל זה מה שאני יכול לעשות".
שבשבות במקום מכוניות
במשך חודשיים עבדו חנין ופעילים סביבתיים על הכנת הצעה לטיפול במשבר האקלים בישראל, שתוגש בשבוע הבא לראש הממשלה. "ההצעה הזאת היא סולם לממשלת ישראל לעלות בו כמה מדרגות בהתמודדות עם משבר האקלים", אומר חנין. "אני מקווה שאולמרט יאמץ את זה למרות שהוא מרוחק מאוד מהשקפת העולם שלי, גם המדינית וגם הסביבתית".
ההצעה מחולקת לכמה נושאים. בתחום האנרגיה ממליץ הדוח לצמצם ביקושים, תוך הצבת יעד של הפחתה בביקוש לאנרגיה של 20 אחוז עד 2020, והפחתת פליטת גזי החממה באחוזים דומים. הקמת רשות לאומית לשימור אנרגיה, על פי הדוח, תסייע לגיבוש תוכנית רב שנתית להתייעלות אנרגטית במשקי הבית, במוסדות ציבור ובגופים מסחריים ובתעשייה. היא תפעל לחקיקה לקביעת תקני יעילות אנרגטית, תעניק תמריצים כלכליים כמו סבסוד נורות חסכניות באנרגיה, ותנקוט בשורה של פעילויות חינוך והסברה.
הדוח אף ממליץ על הקמת מתקנים ביתיים קהילתיים להפקת אנרגיה, כדוגמת פאנלים סולריים וצלחות מבוססות פי-וי לניצול אנרגיית השמש, או שבשבות לניצול אנרגיית הרוח. בנושא תחבורה ממליץ הדוח על תכנון מדיניות כוללת לצמצום התלות ברכב פרטי, כמו תכנון עירוני שיעודד הליכה ברגל ורכיבה על אופניים, עידוד הליכה בטוחה של תלמידים לבתי ספר באמצעות חלופות לרכב פרטי, מיסוי השימוש ברכב פרטי, בדיקות זיהום אוויר תכופות ומחמירות למוניות ולאוטובוסים, מתן הנחות בארנונה לתושבים ללא רכב פרטי, הקמת רשת שכירה לפי שעות של רכבים חשמליים ואופניים לשימוש תושבים במרכז העיר.
בנושא המים ממליץ הדוח על שורה של צעדי חיסכון במים, כמו מחזור מים אפורים והנהגת מדיניות של שימוש יעיל במים באמצעות חסכמים ופיתוח גינון חסכוני במים. הדוח ממליץ על נטיעת עצים מתוכננת ומכוונת למטרת מחזור פחמן, עידוד גינון על גגות, עידוד גינות קהילתיות, אי מתן אישור ליצירת חניונים מתחת לגינות ציבוריות (מכיוון שאלו מצמצמים את השטח הירוק ומאלצים לנטוע צמחייה ללא שורשים עמוקים), עידוד הפרדת פסולת ועידוד צמצום השימוש בשקיות פלסטיק.
התפרסם במוסף "סופשבוע" מעריב, 13 ביולי, 2007.