דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק שאני מביא היום לאישור בקריאה ראשונה היא חשובה, והיא חלק ממערכה שנועדה להתמודד עם הנגע הבעייתי והקשה של עבדות קבלן בישראל. המנגנון שהחוק מציע הוא מנגנון פשוט והגיוני, ואני שמח שהצעת החוק מובאת באמת בהסכמה כללית בבית הזה, כי החוק הוא מאוד ראוי ונכון. במקרים רבים נחתם בין המעביד שמזמין את שירותי חברת כוח-האדם או החברה הקבלנית ובין החברה הסכם שמגדיר את המסגרת לתנאי העבודה של העובדים. זה כמובן דבר טוב. במצב כזה המזמין מרגיש שהוא דאג לתנאי העבודה של העובדים, ומרגיש שהוא, מבחינתו, מכוסה. כאשר באים אליו בטענות, הוא אומר: אני הרי חתמתי עם החברה הקבלנית על חוזה שבו מוגדרים בדיוק תנאי העבודה של העובד, והם מוגדרים בצורה ראויה ונכונה. כך אומר המזמין. לצערנו הגדול, במקרים רבים ההבטחה הזאת, של תנאי העבודה של העובד, אינה מגיעה ליעדה, אינה מגיעה אל העובד שנמצא בסוף שרשרת המזון הזאת.
החוק בעצם יוצר חובה חדשה, שהיא חובה חשובה ועקרונית, ולפיו, כאשר יש בין מזמין העבודה ובין קבלן כוח-האדם – החברה הקבלנית – הסכם בדבר תנאי העבודה של העובד, חובה לדווח גם לעובד עצמו על ההסכם בדבר בתנאי עבודתו. המשמעות של ההודעה אינה טכנית ואינה פורמלית, כי ברגע שהעובד ידע מה סוכם בכל הקשור לתנאי עבודתו, ברגע שהעובד ידע מה סוכם בכל הקשור לשכרו, הוא יפסיק להיות שחקן פסיבי במגרש הזה ויוכל לקום ולתבוע את מה שמגיע לו. אם בחוזה שבין מזמין השירות ובין קבלן כוח-האדם או קבלן השירותים נאמר שהעובד צריך לקבל שכר מינימום, או שהעובד צריך לקבל תנאי עבודה כאלה או אחרים, או שהוא צריך לקבל תנאי מנוחה כאלה ואחרים, העובד ידע את זה. תהיה חובה להודיע לו את זה.
ראובן ריבלין (הליכוד):
על מי חלה החובה?
דב חנין (חד"ש):
על המעביד הישיר שלו. החובה הזאת תיצור לעובד את הזכות לקום ולדרוש את הזכויות האלה בפועל. החוק הזה הוא כמובן אחד מכמה וכמה חוקים שאנחנו מנסים לקדם בכנסת כדי להתמודד עם המגפה הזאת, של עבדות קבלן בישראל. אתם יודעים שחלק גדול מהעובדים במשק שלנו היום הם עובדי קבלן. עובדי קבלן נמצאים לא רק במקומות הקלאסיים של שמירה ואבטחה, אלא גם במקומות חדשים כמו סיעוד, הוראה ורפואה. לכן ההתמודדות עם הבעיה הזאת חשובה, וחשוב שהיא תיעשה באופן רוחבי ובמגוון אמצעים, כפי שאנחנו מנסים לעשות בכנסת הנוכחית. תודה רבה.