דב חנין (חד"ש):
תודה רבה.
גברתי היושבת-ראש, גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, היום הזה הוא אחד הימים החשובים בהיסטוריה של הכנסת, בתחום הסביבתי לפחות, היום שבו מובא לאישורה של הכנסת בקריאה ראשונה חוק המזהם משלם – חוק חשוב שמביא לשינויים מהותיים במערכת הענישה שלנו בתחום הסביבתי.
עמיתי חברי הכנסת, כולנו מכירים את מצב ההזנחה הסביבתית הקיים היום בישראל. בכל תחומי החיים הסביבה שלנו מזוהמת: אוויר, מים, יבשה, ים, והזיהום הזה הוא זיהום שפוגע בבריאות הציבור, גורם לתחלואה, לתמותה מוקדמת, לעלייה משמעותית בתחלואה ובתמותה ממחלות סרטן בישראל. הנזקים של ההרס הסביבתי הם רבים, ומאפיינים תחומים רבים של חיינו. בעיית הבעיות היא שבמצב הנוכחי מאוד משתלם וכדאי לזהם את הסביבה בישראל. זו סיבת הסיבות של החורבן הסביבתי אצלנו. משתלם לזהם את הסביבה בישראל, כיוון שמי שמזהם, מי שפוגע בסביבה, איננו נדרש לשלם את המחיר על הנזקים הסביבתיים הכבדים שהוא מחולל.
החוק שבפניכם, עמיתי חברי הכנסת, מציע שינוי רוחבי רחב באמצעות הכנסה של מנגנוני ענישה כלכליים אפקטיביים לכל החקיקה הסביבתית שקיימת אצלנו. אני אעבור על רשימת החוקים שהחוק הזה בעצם משנה אותם: החוק למניעת מפגעים, פקודת בריאות העם, חוק המים, פקודת המכרות, פקודת היערות, פקודת מניעת זיהום מי ים, חוק מניעת זיהום הים, חוק שמירת הניקיון, חוק החומרים המסוכנים, חוק שמירת הסביבה החופית, חוק הקרינה הבלתי מייננת, חוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים. בכל החוקים האלה, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מכניסים עכשיו את עקרון המזהם משלם. העיקרון הזה הוא עיקרון חשוב, הוא עיקרון חיוני, הוא העיקרון המוביל בחשיבה הסביבתית והסביבתית-חברתית של ימינו.
אנחנו מבינים היום שזיהומים סביבתיים ובעיות סביבתיות נגרמים לא בגלל טעויות; זיהומים סביבתיים ובעיות סביבתיות נגרמים בגלל אינטרסים, ואם אנחנו לא נייצר מנגנוני חקיקה כלכליים אפקטיביים שיפגעו באינטרסים המזהמים האלה – אנחנו לא נוכל להתמודד, לא עם הזיהומים ולא עם המזהמים.
העיקרון הבסיסי של המזהם משלם נראה עיקרון פשוט. העיקרון הוא שהמזהם יישא במלוא העלות של הזיהום שהוא מייצר, אבל העיקרון הזה, עמיתי חברי הכנסת, איננו פשוט ליישום. ניתן לכם דוגמה פשוטה: במפרץ חיפה קיימים מפעלים מזהמים, ובמפרץ חיפה יש תחלואה רבה, גדולה במיוחד, במחלות סרטן. אבל לגמרי לא פשוט להוכיח את הקשר הסיבתי בין מפעל מזהם מסוים לבין שיעור החולים בסרטן. לכן, קל להגיד שהמזהם יישא במלוא העלויות של הזיהום, אבל קשה לבצע את זה בפועל, קשה להוכיח באופן מספק מבחינה משפטית שאכן המזהם שזיהם אחראי גם לנזקים המסוימים שנגרמו לבריאות.
הפתרון שמצאנו לבעיה הזאת בחוק הוא פתרון יצירתי ופתרון שנראה לנו נכון וחכם, והוא מייצר ערוץ חלופי של הרשעה כלכלית. נוסף על הערוץ המרכזי של ענישה לפי גובה הזיהום, הערוץ החלופי מצמיד את גובה הקנס לטובת ההנאה, לרווח שנגרם למזהם כתוצאה מהפעילות המזהמת שלו, או לחיסכון שהגורם המזהם גרם לעצמו כאשר הוא נמנע מלנקוט את האמצעים הסביבתיים שהוא היה אמור לנקוט.
הערוץ החלופי הזה הוא ערוץ הרבה יותר קל להוכחה, הרבה יותר פשוט, הרבה יותר מהיר והרבה יותר שימושי, אבל גם אתו, עמיתי חברי הכנסת, קיימת בעיה. הסכנה שקיימת בערוץ החלופי הזה היא כמובן סכנה של תת-אכיפה, מכיוון שבמקרים רבים החיסכון שגורם לעצמו המזהם באי-התקנת האמצעים הסביבתיים נמוך בהרבה מהרווח הגדול שהוא מרוויח, נמוך בהרבה מהנזק הסביבתי שהוא מייצר ואשר אותו קשה לנו להוכיח.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, אנחנו מציעים בחוק הזה רעיון של מכפלה. זאת אומרת, הקנס הכלכלי יהיה פרופורציונלי לגובה הרווח או לגובה החיסכון שנגרם לגורם המזהם כתוצאה מהפעילות המזהמת, אבל תהיה מכפלה: פי-ארבעה ביחס לרווח הזה או לחיסכון הזה, בהתאמה.
בנושא הזה קיימנו דיאלוג מאוד ממושך ומאוד רציני עם משרד המשפטים, ובעקבות הדיאלוג הזה אנחנו הכנסנו לאותם סעיפים שמדברים על המכפלה את היסוד הנפשי של המחשבה הפלילית, כדי להתאים את זה לחקיקה הפלילית האחרת, ובהתאם לכך אנחנו הוספנו חלופה כלכלית נוספת של ענישה – חלופה פחות מרחיקת לכת, כאשר היסוד הנפשי הזה של מחשבה פלילית איננו נמצא. הגדלת הקנסות באופן שמוצע בחוק תגרום למפעלים המזהמים להתחיל להתייחס ברצינות לזיהומים שהם מייצרים.
אנחנו הוספנו בחוק מנגנון נוסף של צו מינהלי, שמורה למפעלים המזהמים – יכול להורות למפעלים המזוהמים – להשיב את המצב לקדמותו, והכוונה היא לכך שכאשר צו כזה מוצא והעבריין איננו מבצע את הנדרש ממנו, הגורם המינהלי שהוציא את הצו יכול לבצע את הפעולה בעצמו ולחייב את העבריין בתשלום כפל ההוצאות שנגרמו.
אנחנו מאפשרים לרשות המינהלית, אם זו רשות מרכזית ואם זו רשות מקומית, לבצע את התיקון, ולקבל מהגורם המזהם פי-שניים ממה שהיא הוציאה כדי לתקן את העיוות. כי אתם יודעים, עמיתי חברי הכנסת, שבהרבה מאוד מקרים הגורמים שאחראים לאכיפה הסביבתית – אין להם יכולת כלכלית ואין להם הכספים הנדרשים כדי לבצע את האכיפה הזאת בפועל.
עמיתי חברי הכנסת, סיכמנו לעצמנו בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שבעת הכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית, אנחנו נדון גם בשילוב מנגנון נוסף של עיצומים כספיים – מנגנון של עבירות מינהליות שעליהן ניתן יהיה להטיל קנס מיידי – ובכך להביא לייעול נוסף של ההתמודדות עם זיהום הסביבה. המטרה במסלול הנוסף הזה היא להתמודד עם הבעיה של הליכים מאוד מאוד אטיים, שמאפשרים למפעלים המזהמים לנהל הליכים של שנים ולהתיש את המערכת לאורך שנים רבות של הידיינויות והתמקחויות עד שההליך המשפטי מגיע לתומו.
אני רוצה לבקש מכולכם, עמיתי חברי הכנסת וגברתי השרה, להתאחד בתמיכה בחוק הזה. אמרתי לך, גברתי השרה, שיש לך זכות לכהן כשרה בשבוע חשוב לסביבה.
אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי להודות לכמה מהאנשים שטרחו רבות בקידום החוק. קודם כול, יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, חבר הכנסת אופיר פינס, שקידם את החוק במהירות; אני רוצה להודות לצוות הוועדה; אני רוצה להודות במיוחד ליועץ המשפטי של הוועדה, עורך-הדין תומר רוזנר, שעבד אתנו קשה על ניסוחו של החוק לקראת הקריאה הראשונה, ויחד אתו יתר אנשי הצוות המשפטי של הוועדה.
אני רוצה להודות לצוות משרד המשפטים, שניהל אתנו דיון מאוד מאוד מקיף ומעמיק ורציני. היו בינינו גם ויכוחים, אבל בסופו של דבר הדיון הזה תרם לניסוחו של החוק. אני רוצה להודות לצוות התוכנית לצדק סביבתי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב – לעורך-הדין עופר קוט ולסטודנטים הנמרצים שעובדים אתו, שעשו עבודה רבה מאוד בגיבוש החוק, ומלווים אותו מתחילת הדרך. ואחרונים חביבים, אני רוצה להודות לליאורה אהרון, לעמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל". הגליל הוא קורבן של הרבה מאוד עבירות סביבתיות מצד מפעלים מזהמים, ועמותת "אזרחים למען הסביבה בגליל" היתה היוזם הראשון של הרעיון שמאחורי החוק הזה. כל הכבוד להם – כל הכבוד לליאורה אהרון ולאנשי הארגון. אני רוצה להודות בכלל לתנועה הסביבתית, שהתגייסה כולה לתמוך בחוק הזה, לארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל "חיים וסביבה" ולארגונים הסביבתיים האחרים שהתייצבו לימין החוק.
תודה רבה לכולם, ואני מקווה שהחוק הזה יגיע במהירות רבה לאישור בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.