דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, החוק הזה אינו עוסק רק בסביבה. החוק הזה עוסק בדמוקרטיה. יש בחוק הישראלי פטור יוצא דופן, שאומר שיש מתקן אחד שלגביו לא צריך היתרי בנייה בכלל, וזה מתקן שנקרא "מתקן גישה אלחוטית". במקור הפטור הזה ניתן למתקני שידור של "בזק", אשר פעלו בטכנולוגיה שנקראה LMDS. המתקנים האלה כבר אינם קיימים והסיבה לפטור שקיים היום עברה מן העולם, כי אין מתקנים כאלה.
באות החברות הסלולריות, בחוכמתן הרבה, ומשתמשות בפטור, שלא נועד להן בכלל, כדי להקים ללא היתר וללא צורך בהיתר, ואפילו ללא יידוע של הציבור – לא רק ללא היתר, אפילו בלי ליידע אותך או את השכנים האחרים שהולכים להתקין במרפסת או בחדר הסמוך מתקן גישה אלחוטית. הדבר הזה איננו ראוי. יש הרבה מאוד דאגות בציבור הישראלי סביב אנטנות סלולריות, ויש ויכוח בנושא הזה. יש כאלה שאומרים שאנטנות סלולריות אינן מזיקות, אבל ודאי שאי-אפשר לבנות אנטנות סלולריות קטנות במחשכים, בלי שאנשים ידעו, תוך פגיעה בזכויות שלהם, תוך פגיעה בקניין שלהם, תוך פגיעה בערך הרכוש שלהם, בלי לתת להם אפילו את הזכות לבוא ולהתנגד, להביע את דעתם ולהביע את עמדתם.
לכן, עמיתי חברי הכנסת, מאוד הצטערתי שוועדת השרים לענייני חקיקה נכנעה בעניין הזה ללחצן של החברות הסלולריות. בעניין הזה המשרד להגנת הסביבה, והשר שיושב פה אתנו, לחם למען החוק הזה. שמעתי שהיו שרים נוספים שהתייצבו לתמיכה בחוק. לצערנו רוב השרים החברים בוועדת השרים, למרבה הצער, הפעם לא עמדו במבחן. לא עמדו במבחן של הגנה על הציבור, לא עמדו במבחן של הגנה על זכויות הציבור, לא עמדו במבחן של הגנת הסביבה ולא עמדו במבחן של הגנת הדמוקרטיה.
עמיתי חברי הכנסת, החלק האופטימי הוא שאני משוכנע שנצליח להביא את הנושא הזה – אני מקווה שהשר להגנת הסביבה יערער ונפעיל לחץ על כל שרי הוועדה. אני אפגש עם כולם לקראת הדיון בערעור הזה, כדי שבסיבוב השני החוק הזה יגיע לכאן אחרי הפגרה במצב של תמיכת ממשלה. תודה רבה.