נאום נגד התקציב וחוק ההסדרים של 2008 בעת אישורם בקריאה ראשונה בכנסת

23.10.07 קטגוריית: חברה וכלכלה, ירוק

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, יש פה דווקא נוכחות סבירה יחסית, בשלב הזה של הדיון, אבל אני רוצה לפנות אל חברי הכנסת שוודאי רואים אותנו עכשיו בחדרים, ולקרוא לפניהם רשימה קצרה של מה שהם מתבקשים להצביע עליו היום. רשימה באמת קצרה, ואני מבטיח לכם שלא כל הגזירות ייכללו בה, כי יש לי רק עשר דקות.

קיצוץ של 15% בהלוואות לרכישת דירה למי שנזקק לסיוע ממשלתי. אתם יודעים, עמיתי חברי הכנסת, היום היה לנו דיון בוועדת הכלכלה. כולנו הסכמנו – חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה ונציגי הממשלה – שהסיוע של הממשלה לנזקקים לדיור לא מספיק. כולם הסכימו, ומה עושים בתקציב? מקצצים עוד קצת.

מייקרים את המים. פוגעים בקצבאות לנכי פוליו. מקפיאים פעם נוספת את תשלומי הקצבאות של הביטוח הלאומי. מקצצים את התוכנית למימון מעונות-יום לילדי הורים עובדים. מקצצים 43 מיליון ש"ח מתקציבי הנגב והגליל. אתם זוכרים איך כולם נשבעו בשם הנגב והגליל? השבועות היו קצרות מועד. דוחים את העלאת שכר המינימום. כמה חגיגות היו בכנסת הזאת על כך שמעלים את שכר המינימום בכמה פעימות? אז אנחנו זוכרים שכאשר מדברים על פעימות זה כנראה לא קורה אף פעם.

הקפאת חוק יום חינוך ארוך; הטלת מס בריאות על עקרות-הבית; קיצוץ בתקציבי קופות-החולים – גם מטילים מס בריאות על עקרות-הבית וגם מקצצים בתקציבי קופות-החולים. ביטול בית-החולים באשדוד; הפרטת המעונות הטיפוליים לסובלים מפיגור.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לנצל את העובדה שאתה הוא היושב-ראש כדי להגיד כמה מלים על הגמלאים. השחיקה של קצבאות הזיקנה היא באמת דבר מביש. אני רוצה לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שהשוואה של קצבת הזיקנה המשולמת כיום בישראל לקצבת הזיקנה המשולמת ב-30 מדינות ה-OECD, ארגון שישראל מעוניינת להצטרף אליו, מלמדת שישראל, שבשנות ה-60 היתה מהמובילות בשיעור קצבאות הזיקנה, הידרדרה בהתמדה, והיא מדורגת כיום במקום ה-27 מתוך 30. אז האופטימיסטים יגידו שעדיין יש לאן להידרדר.

בשנים האחרונות נעשה ניסיון נוסף, חמור ביותר, להמיר את האופי האוניברסלי של קצבת הזיקנה בקצבה סלקטיבית, המוענקת לקבוצות אוכלוסייה חלשות על בסיס מבחני הכנסה.

דובר לפני על מערכת החינוך. מערכת החינוך זקוקה לתוספת – דורשת תוספת – תקציבית אמיתית. המורים שובתים. אני מנצל את ההזדמנות כדי לברך אותם, זה מאבק צודק. הם נאבקים על התנאים, על השכר שלהם, אבל גם על מערכת חינוך ראויה. צריך להוסיף מיליארדים למערכת החינוך. איפה התוספת הזאת? איננה.

בריאות – מה קורה בתחום הבריאות? נמשך תת-מימון של מערכת הבריאות הציבורית. מישהו כנראה מאמין שאם ירעיבו את מערכת הבריאות הציבורית היא פשוט תהיה בריאה יותר, כי טוב לעשות דיאטה, אבל לכל דיאטה יש גבול, וכאשר הדיאטה היא רצחנית היא גם יכולה להרוג את החולה ואת הרופא כאחד.

בחוק ההסדרים מנסים לעודד את קופות-החולים ואת בתי-החולים הציבוריים להתנהג כמוסדות למטרות רווח. מנסים להכפיף את קופות-החולים לא רק לנורמות עסקיות, אלא לכל מיני מבנים שיאפשרו מינויים פוליטיים. כל הדברים האלה נמצאים בחוק ההסדרים, עמיתי חברי הכנסת.

האוכלוסייה הערבית, שסובלת כבר שנים מאפליה – כמה דיבורים יפים היו על סגירת הפער? שום צעד, שום תוכנית למיגור העוני באוכלוסייה הערבית שהולך ומתפשט. אין שום צעדים ממשיים לסגירת פערים בכיתות לימוד ובשירותי חינוך. מה קורה עם אזורי תעשייה ביישובים הערביים? לפני דיבר חבר הכנסת זחאלקה – איפה תוכנית לאומית להרחבת התעסוקה, במיוחד בקרב הנשים הערביות? שום דבר. עידוד התיירות באוכלוסייה הערבית? נגישות תחבורתית באוכלוסייה הערבית?

בואו נאמר כמה מלים על הסביבה: עמיתי חברי הכנסת, מה שקורה בתקציב הזה בתחום הסביבתי הוא פשוט חוסר אחריות; לפני שבועיים התפרסם סקר שנמצאה בו עלייה דרמטית בתחלואה במחלות סרטן בישראל בגלל זיהומים סביבתיים – קודם כול בצפון סביב מפרץ חיפה ובדרום סביב באר-שבע, אבל גם באזור תל-אביב. הייתם אומרים: ממשלת ישראל בלי ספק תגדיל את התקציבים, הרי יש לנו פה מגפה; אז תקציב ניטור האוויר הארצי, שהיה – עמיתי חברי הכנסת, אל תצחקו – המון: 1.7 מיליון שקל, הורד ל-1.5 מיליון שקל, כי המצב הוא פשוט כל כך טוב שלא צריך להתעסק גם בזה.

אחרי המלחמה דיברו הרבה מאוד על חומרים מסוכנים ועל מפעלים מסוכנים במפרץ חיפה ובדרום. התקציב של חומרים מסוכנים בשנה הקודמת היה 7.1 מיליוני שקלים. אדוני היושב-ראש, השנה, מ-7.1 הגענו למיליון אחד – שביעית מהתקציב הקודם. אז אין איומים, אין סכנות, אין בעיות של חומרים מסוכנים, הכול טוב.

התקציב של המשרד להגנת הסביבה בכללותו הוא אפסי, אבל כשמדברים על נושאים סביבתיים, זה לא רק תקציב המשרד להגנת הסביבה. כולם מדברים על משבר האקלים? בואו נראה מה קורה בתקציב משרד התשתיות. סעיף ייעול השימוש באנרגיה – כולם מדברים על ייעול השימוש באנרגיה, נכון? בכל העולם מדברים על זה – במדינת ישראל התקציב הזה היה בעבר 2.1 מיליוני שקלים, אפס פסיק אפס  אפס אפס אפס מהתקציב – 2.1 מיליון. ומה השנה? השנה מ-2.1 מיליון ירדנו ל-1.6 מיליון.

אנרגיות חלופיות – מי לא מדבר על זה? אפילו נשיא המדינה, נכון, חבר הכנסת וילן? הוא דיבר אתנו פה בפתיחת המושב על אנרגיה חלופית. אתם אומרים: ממשלת ישראל ודאי האזינה לנאומו, זה היה נאום חגיגי. ומה אנחנו רואים בתחום הזה? בשנת 2006 הוקצו לאנרגיות חלופיות 6.3 מיליוני שקלים. בשנת 2007 מ-6.3 מיליון התקציב לזה ירד ל-2.1 מיליוני שקלים, והשנה, עמיתי חברי הכנסת, ירדנו מתחת למיליון – רק 900,000. זה מה שמדינת ישראל רוצה להקצות לאנרגיות חלופיות.

בתחום התחבורה מקצצים את תקציבי הרכבת. אחרי כל כך הרבה דיבורים על רכבות לכל עיר ולכל עיירה. קיצוצים ניכרים בתקציבי הרכבת.

עמיתי חברי הכנסת, אומרים שאין כסף? יש המון כסף – – –

אבשלום וילן (מרצ):

תקציב הכבישים קוצץ ב-950 מיליון שקל.

דב חנין (חד"ש):

כיוון שכפי שאתה יודע, אין בעיה של תאונות דרכים, אז גם בזה כנראה לא צריך להשקיע.

אבשלום וילן (מרצ):

– – – קוצץ בתקציב הזה ב-950 מיליון שקל.

דב חנין (חד"ש):

כמו שאין לנו בעיות סביבתיות, אין בעיות של זיהום האוויר ואין בעיות של חומרים מסוכנים, גם אין בעיה של תאונות דרכים, אז למה להשקיע בזה? ולמה להשקיע בתעסוקה של נשים ערביות? יש בעיה? אין שום קשר בין התקציב הזה לבין מה שהחברה במדינה הזאת ובארץ הזאת צריכה.

עמיתי חברי הכנסת, אומרים שאין כסף? יש המון כסף. בתקציב יש עודפים עצומים, אנחנו יכולים לראות את זה, ואת העודפים העצומים האלה מנצלים כדי לתת מתנות לעשירים. היום אני קורא על תוכניות להפחית את המס על מכוניות יוקרה. למה לא? באמת יש יותר מדי כסף. רוצים להוריד את מס החברות. רוצים להפחית את המסים על האלפיון העליון ועל המאיון העליון, שהממשלה הזאת מייצגת אותם מצוין. היא מייצגת אותם מצוין, אבל לא אכפת לה מ-99% מהחברה הישראלית.

וכמובן, עמיתי חברי הכנסת, הכסף הגדול הוא במדיניות של שלום, כי אם מדינת ישראל תעלה על דרך השלום – והיא יכולה לעלות על דרך השלום לא רק בדיבורים יפים, אלא במעשים אמיתיים ונכונות אמיתית, והשלום היום הוא אפשרי, יש הזדמנות לשלום – יהיה אפשר לא רק לחסוך בהוצאות צבאיות, אלא לייצר מנופים עצומים של פיתוח בארץ הזאת ובאזור הזה. אבל חברי חברי הכנסת, לשם כך צריך מדיניות אחרת. ממשלת ישראל הנוכחית, בתקציב הזה, מוכיחה שהיא מנותקת לחלוטין מהצרכים של החברה בארץ הזאת. היא מנותקת לחלוטין מהאינטרסים של האנשים שחיים פה. היא משקפת אינטרסים צרים, היא אטומה, היא גבהת לב, והיא אינה נותנת תשובות אמיתיות על הבעיות הקשות של החברה הישראלית ושל הציבור בארץ הזאת.

לכן, עמיתי חברי הכנסת, אני חושב שכל אחד מאתנו צריך לא רק לדבר נגד חוק ההסדרים, ולא רק לגנות סעיף כזה או אחר בתקציב; כל אחד מאתנו היום עומד למבחן בהצבעה בקריאה ראשונה, ואני מקווה שבמבחן הזה יעמדו לא רק אנשי האופוזיציה, אלא שהתקציב הזה לא יעבור. תודה רבה.