הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, פ' 1230/17. הצעת החוק נומקה ותובא להצבעה בשבועות הקרובים.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד לנמק בפני הכנסת את הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד, חוק חשוב של הגנה על זכויות העובדים בישראל, שאמור להיות נדבך מרכזי במערכת ההגנה על זכויותיהם של העובדים, ובמיוחד של העובדים החלשים.
בגרעין הצעת החוק הזאת האיסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים כדוגמת דרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה.
בשנים האחרונות התופעה של מעבידים הדורשים מעובדיהם ביטחונות שונים להבטחת הישארותם בעבודה הולכת ונפוצה. התופעה הזאת מהווה תשתית פורייה לניצול העובדים ולפגיעה בזכויותיהם, ולמעשה פוגעת בנורמות בסיסיות של מערכת יחסי העבודה, כמו למשל העלאת שכר, קידום בעבודה, הטבות, שיפור תנאים וכדומה.
דרישת הביטחונות מהעובדים מצמצמת, ולפעמים שוללת לחלוטין, את אחת מזכויות האדם הבסיסיות, הזכות לחופש העיסוק. היא יוצרת תופעה חברתית קשה שבה העובד למעשה משועבד למקום עבודתו. התופעה הזאת רווחת במיוחד דווקא במקומות עבודה שבהם השכר הוא נמוך ותנאי העבודה ירודים.
ההצעה שלפניכם, עמיתי חברי הכנסת, נותנת משקל ראוי לזכותם של העובדים לעזוב את מקום עבודתם ולממש את זכותם לחופש העיסוק, ומסיר את איום הפגיעה הכלכלית מפני אלה הרוצים לממש את הזכות הזאת. הצעת החוק הזו נתמכת על ידי הפורום לאכיפת זכויות העובדים, בין היתר על ידי האגודה לזכויות האזרח בישראל, על ידי איתך – משפטניות למען צדק חברתי, קו לעובד, שדולת הנשים בישראל, התוכנית הקלינית למשפט ורווחה באוניברסיטת תל אביב, מען – עמותה לסיוע לעובדים וארגונים נוספים.
ארגוני זכויות העובדים, שמביאים בפניי את הנתונים, מדגישים את חשיבותה של הצעת החוק הזו כחלק ממהלך שמטרתו להיאבק בניצול העובדים ולהילחם באחת התופעות הבעייתיות ביותר בשוק העבודה הישראלי. לפי הנתונים שבידיהם, חלק גדול מאד מהעובדים המדוברים הם עובדים ששכרם נע בין שכר מינימום ל-30 שקלים לשעה. חלק גדול מהעובדים האלה הם צעירים לאחר הצבא, אבל מדובר גם לפעמים בעובדים מבוגרים יותר, מדובר בין היתר בעובדים זרים בכל הגילאים.
מהמידע שהגיע לידיי עולה שמעסיקים משתמשים בצורות שונות על מנת לכבול אליהם עובדים המרווחים שכר מינימום וקרוב לכך. זו אחת המטרות של הצעת החוק. הצעת החוק נועדה למנוע את ניצול העובדים ואת כבילתם למעביר. בפועל, אפשר לומר שהצעת החוק הזו עומדת בקנה אחד עם עקרונות של שוק פתוח באמת, שבו יכולים לעבור לא רק הון וסחורות, אלא גם העובדים.
עמיתיי חברי הכנסת, אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכמה תופעות בעייתיות, שהצעת החוק הזו מאפשרת את מיגורן. התופעה הראשונה היא, כמובן, לקיחת הבטוחה הישירה. כאן אנחנו מדברים על מצב שבו מחתימים את העובדים על שטר חוב או על צ'ק פתוח. זה כמובן מקרה קיצוני ביותר, שבו לוקחים כספים מהעובד עם תחילת העבודה. למעשה, עם תחילת העבודה המעביד בסיטואציה הזאת מחתים את העובד על שטר חוב, לפעמים שטר החוב הזה איננו כולל ערך כספי כלשהו, ושטר החוב הזה ניתן למילוי בכל סכום שהוא על ידי המעביד. בפועל, שטרות כאלה ממולאים לעתים אפילו בסכומים של אלפי שקלים. כאשר שטר כזה מופעל, עמיתיי חברי הכנסת, לעובד אין אפילו את הזכות הבסיסית להתגונן, אלא הוא צריך לבקש רשות מבית המשפט בכדי להתחיל את תהליך ההתגוננות.
סוג אחר של מפגע חברתי, שהצעת החוק באה להתמודד אתו, הוא לקיחת בטוחה ישירה באמצעות החתמת העובדים על היתר למשיכת כספים מחשבונם. בפועל, גם זו דרך של שליחת יד מצידו של המעביד לכיסו של העובד, ושימוש באמצעי כלכלי שמרתק את העובד למקום עבודתו.
ישנה צורה נוספת, שהיא רווחת למדי, צורה של בטוחה עקיפה. הצורה הזו מתבטאת בהסכמות חוזיות בין העובד לבין המעביד לניכוי הספים מהמשכורת במקרה שבו העובד לא יעבוד תקופה מסוימת. גובה הקנס נע לרוב בין שכר של שבועיים לשלושה, אבל במקרים שבהם העובד לא הועסק תקופה ארוכה ייתכן כי לא ישולם לו כלל שכר.
אדוני היושב ראש, הצעת החוק הזו היא הצעת חוק חשובה, חיונית. לא במקרה היא נתמכת על ידי פורום כל כך רחב של ארגוני זכויות העובדים בישראל. ראוי היה שההסדר הזה יהיה מזמן בספר החוקים של ישראל. ראוי היה, אדוני היושב ראש, שהצעת החוק הזו תבוא על ידי הממשלה. אני חושב שבכלל צריך לבוא לממשלה ולהזמין אותה לחוקק יותר חקיקה חברתית. זו לא נחלתנו בלבד, לא נחלתם של חברי הכנסת לקדם חקיקה חברתית בעצמם. הלוואי שהממשלה תביא הצעות חוק חברתיות מהסוג הזה. לצערי הגדול, המצב הזה לא מתרחש. החוק החשוב הזה נותר לנו, חברי כנסת, לקדם אותו.
הצטרפו אליי קבוצה של חברי כנסת, בין היתר: חברת הכנסת שלי יחימוביץ, חבר הכנסת מיכאל מלכיאור, חבר הכנסת יורם מרציאנו, חבר הכנסת מוחמד ברכה, חבר הכנסת חנא סוויד. אבל אני משוכנע, אדוני היושב ראש, שזוהי הצעת חוק שעליה יכול וצריך הבית הזה כולו להתאחד, מכיוון שאנחנו מדברים פה על הנורמות הבסיסיות של תנאי העבודה. אנחנו מדברים על ההבדל בין עובד חופשי לבין עבד. מי שקשור למקום עבודתו בשלשלאות איננו עובד חופשי, ואנחנו חייבים להבטיח שבמדינת ישראל לא יהיו לנו עבדים שמרותקים למקומות העבודה שלהם, אלא עובדים חופשיים שכאשר הם רוצים הם יכולים לממש את זכותם לחופש העיסוק, יכולים לממש את זכותם לעזוב את המעביד וללכת למקום אחר מבלי שהם ייקנסו בקנסות כספיים משמעותיים.
אדוני היושב ראש, ניהלתי משא ומתן מקיף עם הדרגים המקצועיים השונים במשרדי הממשלה בקשר לתמיכה בהצעת החוק הזו. אני שמח שנמצא אתנו שר הבינוי והשיכון, שהוא גם חבר בוועדת השרים לענייני חקיקה, מכיוון שהחוק הזה ישוב ויעלה על שולחנה של הוועדה. עמדתו של שר המשפטים ושל הדרג המשפטי במשרד המשפטים, לפי מיטב הידוע לי, היא של תמיכה בהצעת החוק הזו. גם הדרג המקצועי במשרד התעסוקה תומך בהצעת החוק הזו ורואה בה הצעת חוק חשובה וראויה.
מאוד הצטערתי לשמוע שוועדת השרים לחקיקה החליטה בכל זאת להתנגד להצעת החוק. אני חושב שההתנגדות הזו מבוססת על אי-הבנה, ולכן הצעתי גם לשר התמ"ת וגם לשרה המקשרת שנדחה את ההצבעה על הצעת החוק הזו בכדי שנוכל להמשיך את הדיון. אם יש למשרדי הממשלה הערות ענייניות שונות על הניסוח אני כמובן פתוח לדיון אתם. העיקרון הוא עיקרון צודק, חשוב, חיוני וראוי שממשלת ישראל תתייצב לצידם של העובדים ולא נגדם.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
למה לא להצביע?
דב חנין (חד"ש):
מכיוון שזו ההסכמה, גברתי.
שלי יחימוביץ (העבודה-מימד):
חבל. זה היום שבו נשברו ההסכמות.
היו"ר אמנון כהן:
תודה רבה, חבר הכנסת דב חנין. הצעת חוק חשובה. כאמור, תשובה והצבעה במועד אחר. אני מקווה שתשיג את התמיכה של הממשלה והקואליציה. הצעת החוק הזו רואיה.