דב בדיון על הקרן לילדים ונוער בסיכון: המדיניות הכלכלית הימנית-קיצונית של נתניהו עדיין מלווה אותנו

13.11.07 קטגוריית: חברה וכלכלה

דברים בדיון משותף לועדה לזכויות הילד וועדת העבודה והרווחה. בעקבות הדיון הניחו דב וחברי הכנסת חילו, גלנטי ורן כהן הצעת חוק להמשך פעילות הקרן.

לפרוטוקול המלא.

להצעת החוק.

דב חנין:

 תודה רבה אדוני.

 אני חייב לומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, כאשר אני שומע את נציג משרד האוצר אני פשוט משתומם על הדברים.

 בואו נתחיל בהיסטוריה. הקרן הזאת הוקמה בחוק ההסדרים. שאלה חברת הכנסת נאדיה חילו איך קרה שבחוק ההסדרים אירע דבר טוב, וזאת אכן שאלה רצינית. דבר כזה קרה בשל סיבה אחת, כי בשנת 2003 קרה דבר רע מאוד בהיסטוריה של מדינת ישראל – קיצוץ נורא, דרמטי ואכזרי בקצבאות הילדים שיצר משבר שאנו סובלים ממנו עד היום, של הגדלת העוני בקרב הילדים.

רן כהן:

 של הגדלת הסיכון.

דב חנין:

 של הגדלת הסיכון והגדלת הבעיות. הפילו עלינו גזרה ענקית, ובצדה של הגזרה נתנו סוכריה קטנה, אמרו: לפחות תהיה איזה קרן שתטפל, שתמעיט במעט את רוע הגזרה. כך בדיוק אירע.

 עכשיו בא משרד האוצר ואומר: עברו 4 שנים ואפשר לבטל את הקרן. לכאורה המצב השתפר. אני שומע מידידי חבר הכנסת יעקב כהן שכנראה מעלים את קצבאות הילדים ולא צריך כבר שום קרנות כי נפתרו הבעיות, אין עלייה בשיעור העוני אצל הילדים, הכול בסדר. נפתרו בעיות הילדים בסיכון, המדיניות הכלכלית חברתית היום נוקטת צעדים לטובת הילדים וממש אין צורך בקרן הזאת …

 אני אומר לכם עמיתי חברי הכנסת, שהשערורייה של המדיניות הכלכלית של 2003 לצערי הרב עדיין מלווה אותנו. אנחנו עדיין משלמים את המחיר, וילדי ישראל עדיין משלמים את המחיר של השערורייה הזאת. הדבר האחרון שצריך לעשות זה לפגוע באותה תרופה קטנה. אני באמת מלא הערכה לפעילות הקרן, אבל זה באמת טיפה בים של בעיות איומות שקיימות בתחום הילדים בישראל, ואת זה באים עכשיו לשנות ולבטל.

 אני חייב לומר לכם שעמדת משרד האוצר מעוררת השתוממות מעוד בחינה אחת. הרי משרד האוצר שלנו, בעקבות שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו, פיתח שנאה חולנית לגמלאות. הם שונאים גמלאות וחושבים שגמלאות זה דבר רע.

יעקב כהן:

 הם שונאים גם ילדים ואת מעמד הביניים.

דב חנין:

 הם שונאים גמלאות, חושבים שגמלאות זה דבר רע. "לא צריך לתת דגים, צריך לחלק חכות" – אנחנו מכירים את התפיסה הזאת. והנה בא המוסד לביטוח לאומי ואומר: אני נותן לכם קצת חכות. מה אומר משרד האוצר? מה פתאום אתם נותנים חכות? הרי התפקיד שלכם לתת רק גמלאות. יש גבול לציניות. אני יודע שמשרד האוצר בעקבות ביבי נתניהו הגיע לרמות ציניות שלא מקובלות אפילו בפוליטיקה הישראלית עתירת הציניות, אבל יש גבול לציניות הזאת.

 אני מסכים עם נציג משרד האוצר, שאמר לנו כאן ביושר שזה לא עניין של כסף אלא של עקרונות. כפי שאמר מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, במילים אחרות זה עניין של אידיאולוגיה, האידיאולוגיה שמנחה את משרד האוצר. אני רוצה לספר לך, מר בר סימנטוב, שהאידיאולוגיה הזאת נדחתה על-ידי הציבור הישראלי. בינתיים היו כבר בחירות, הציבור העניש את מי שהטיל את הגזרות ושלח אותו לאופוזיציה. הגיע הזמן שתבינו שהבטיחו לציבור אידיאולוגיה חברתית, סדר יום חברתי. ההבטחות היו יפות מאוד, אבל לצערי הרב משרד האוצר ממשיך באותה רכבת אנטי חברתית, אנטי ילדים, אנטי קצבאות, אנטי חכות, אנטי הכול, באותה אידיאולוגיה שהציבור הישראלי החליט לדחות. אני מציע לך ידידי נציג משרד האוצר להבין שהעקרונות האלה, ההשקפה הזאת נדחתה על-ידי הציבור הישראלי. אנחנו לא רוצים את הדרך הזאת. אנחנו רוצים דרך חברתית. הבטיחו לנו דרך חברתית ותפקידכם לבצע את זה.

 אני רוצה לדבר על המטרות האמיתיות שמאחורי המהלך של משרד האוצר. הקרן הזאת ממומנת מתוך כספי הגמלאות. כאשר משרד האוצר מציע להעביר אותה אל הממשלה, אל משרד הרווחה, הוא מציע בכך להחליש את המוסד לביטוח לאומי. אני אומר לכם בצער שזאת מטרה קבועה של משרד האוצר. המוסד לביטוח לאומי הוא לא חלק מתקציב המדינה, הוא מוסד קולקטיבי של כולנו. אנחנו מפרישים מכספנו בכדי שבמקרים מסוימים נקבל כחברה – – –

רן כהן:

 זה מוסד של העם ולא של הממשלה.

דב חנין:

 זאת חברת הביטוח הציבורית הגדולה של העם, לא של הממשלה. אי אפשר כל אימת שיש שם קצת כסף לשלוח יד ולקחת את הכסף לטובת תקציב המדינה. המדיניות של החלשת הביטוח הלאומי היא מדיניות שערורייתית. היא מדיניות של שליחת היד לכיס של כולנו. אתם רואים איזה אבסורד יש במשרד האוצר. כאשר מדובר בעשירים אומר משרד האוצר: מה פתאום שניקח מהם כסף? צריך להוריד מהם את העול, להמשיך את הרפורמה במס, להיפך, צריך לתת להם כסף. כאשר מדובר בכספים ציבוריים של כולנו, של הציבור הישראלי, הכי קל להכניס יד לכיס הזה ולקחת את הכסף.

 מה שהציעו למשרד הרווחה והשירותים החברתיים הוא מלכודת דבש. אמרו לכם: קחו את הקרן, קחו את 15 מיליון השקלים. מר איצקוביץ, אני מכיר אותך וגם את השר שלך כשני אנשים נבונים מאוד וממולחים ולכן ידעתם לא להיכנס למלכודת הדבש הזאת ולא ליפול בפח. אם הכסף הזה ייכנס למשרד הרווחה והשירותים החברתיים, מחר יגידו לכם: הרי יש לכם עוד 15 מיליון שקלים.

קריאה:

 אז בואו נקצץ את התקציב.

דב חנין:

 בדיוק. תשתמשו בכספים שלכם. מה אתם דורשים עוד כספים? הנה, הבאנו לכם 15 מיליון שקל. מה פתאום אתם מבקשים עוד תוספות?

היו"ר יצחק גלנטי:

 אבל זה 15 מיליון שקל שלא שייכים להם, אלא לביטוח הלאומי.

דב חנין:

 עמיתי חברי הכנסת, בנושא הזה אין מנוס מלהתערב. לצערי הרב אנחנו לא יכולים לסמוך על משרד האוצר או על הממשלה. לכן אני מציע שחברי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות וחברי הוועדה לזכויות הילד, כולנו ביחד ניזום הצעת חוק שנניח כבר בשבוע הקרוב, ואבקש עליה פטור מחובת הנחה, שתגן על הקרן הזאת. אני מוכן לקדם את המהלך הזה. אני מבקש מכולכם להצטרף אליה כיוזמים.

רן כהן:

 אני מתכוון להגיש את הצעת החוק כבר היום. אם אתה רוצה, נגיש אותה במשותף.

דב חנין:

 מצוין. נבקש פטור מחובת הנחה ונקדם חקיקה מהירה בנושא הזה. תודה.