דבריו של דב מעל דוכן הכנסת במסגרת הצעת אי אמון בממשלה.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, עמיתי חברי הכנסת, שוב מגיעה כנסת ישראל לרגע של אמת שבו היא חייבת להתעורר מתרדמת, ולומר בקול חזק וברור: די, עצרו.
בשבוע הבא תאמר ועדת-וינוגרד את דברה על מלחמת לבנון. אבל הלקח הבסיסי והחשוב ביותר כבר ידוע. זו היתה מלחמה נוראה ומיותרת, המון הרג והמון סבל בישראל ובלבנון. שום תועלת לביטחון, וכל כך הרבה נזק לשלום. על לבנון יודעים להגיד את הדברים האלה היום הרבה מאוד אנשים. אבל היום החוכמה היא לומר את הדברים האלה על עזה, כי בעזה היום אנחנו נתקלים באותה תופעה. ההתלהמות שמובילה להתלקחות, אסקלציה שמידרדרת למלחמה.
עמיתי חברי הכנסת, אתמול הייתי בארץ ה"קסאמים", נתתי הרצאה בקיבוצו של חבר הכנסת חרמש, כפר-עזה.
שי חרמש (קדימה):
– – – אני מוכרח לומר. בעניין הזה אין מחלוקת אתך.
דב חנין (חד"ש):
תודה רבה. אני מאוד מבין את הדאגה של התושבים שם, את המצוקה של התושבים שם – אני מבין את הדאגה הזאת.
אני רואה גם מה קורה בעזה. מה שקורה בעזה הוא אסון; אזרחים נהרגים, אספקת החשמל מופסקת, אבטלה ורעב מייצרים ייאוש וחורבן בכל מקום. אדוני היושב-ראש, מתנהלת שם מלחמה בלי מעצורים, בלי נורמות מוסריות, בלי התחשבות במשפט הבין-לאומי.
במבט שטחי האסון בעזה הוא אסון של הפלסטינים. הוא באמת אסון של הפלסטינים, אבל האמת היא שהוא גם אסון של הישראלים, כי מן החורבן תצמח רק שנאה חדשה, מן הייאוש יצמח רק מוות נוסף. מדיניות הכוח החד-צדדית של הממשלה הגיעה למבוי סתום. החלק הראשון שלה היה אותה התנתקות חד-צדדית. אתם זוכרים איך דיברו אצלנו אז – דיברו כך: נצא מעזה בלי להידבר, והם יעשו עם עצמם מה שהם רוצים. עליית ה"חמאס" היתה הפרי של המדיניות הזאת.
היום אנחנו בחלק השני של מדיניות הכוח. מנצח עליה מפרק השעונים האנליטי, שר הביטחון, שעמיתי חברי הכנסת אף פעם לא אמרו עליו שהוא גם יודע להרכיב את השעונים שהוא כל כך טוב בלפרק אותם.
קולט אביטל (העבודה-מימד):
תתפלא. תתפלא.
דב חנין (חד"ש):
הוא מפרק. מדיניות הכוח בעזה היא הצד השני של קריצת העין למתנחלים בגדה.
אבל תראו, עמיתי חברי הכנסת, אדון ברק גר לו שם, בקומה ה-30 של מגדלי אקירוב בתל-אביב. אני חושב שמשם רואים היטב את קפריסין, אבל מהגובה הזה לא רואים אותנו, לא רואים את הסבל ואת המצוקה בשדרות ולא רואים את האסון האנושי בעזה. ברק החליט לחבור לימין הקיצוני לא רק בדיבורים – ואנחנו שומעים את הדיבורים האלה היטב – הוא החליט להוכיח לליברמן שיש לו מחליף ימני מאוד בממשלה.
לכן, אדוני היושב-ראש, מעשי הממשלה הזאת עוקפים מימין אפילו את האיחוד הלאומי, ולכן אנחנו נצביע היום אי-אמון בממשלה, לפני שהיא תספיק לגרור אותנו למלחמה כוללת מיותרת נוספת.
בתמונה: דב בהפגנת תנועות השלום במחסום ארז.