דב: "זו הצעה רעה מבחינת הבטיחות בדרכים, רעה מבחינה סביבתית ורעה מבחינה חברתית"
הערב התקבלה בקריאה ראשונה (20 בעד, 4 מתנגדים, נמנע יחיד) הצעת חוק להחזרת שלטי הפרסומת בנתיבי איילון (הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון מס' 5) (שילוט חוצות), התשס"ח-2008, כ' 206).
דב התנגד לחוק ואמר: "מדובר בהצעה רעה מבחינת הבטיחות בדרכים, רעה מבחינה סביבתית ורעה מבחינה חברתית. מבחינת הבטיחות בדרכים המשטרה הראתה בדיוני הכנסת נתונים חד משמעיים לפיהם הסחת הדעת שגורמים שלטי החוצות עלולה להיות מסוכנת לנהגים. מבחינה סביבתית הצעת החוק מאפשרת אינפלציה של שלטים בצדי הדרכים, ותפיסה נרחבת של שטחים פתוחים לשם כך. לבסוף, מבחינה חברתית, איני רואה כל סיבה להעמיד את המרחב הציבורי של כולנו לרשות המפרסמים ולהפוך את כולנו לקהל שבוי של הפרסומות. אפשר בהחלט להסתפק בפרסומות שאנחנו סופגים בכלי התקשורת, בעיתונות, וברחובות העיר. קשה להבין איך הממשלה וחברי הכנסת נותנים לרכבת החקיקה הרעה הזאת להמשיך ולדהור כאילו היה זה הנושא החשוב ביותר שעל סדר יומה של הכנסת."
לקריאת הצעת החוק .
נאומו של דב במליאת הכנסת בדיון על הצעת החוק:
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, שאלה מעניינת מה קרה לממשלת ישראל, כי ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה בזמנו להתנגד להצעת החוק הזאת. כנראה, כשהיא מגיעה לדיון בכנסת, הממשלה נעלמת.
עמיתי חברי הכנסת, אני מציע להתנגד להצעת החוק הזאת. אני מציע להתנגד להצעת החוק הזאת משלוש סיבות: הסיבה הראשונה היא הבטיחות בדרכים. שלטי החוצות הם אמצעי מאוד יעיל, מאוד אפקטיבי. והוא יעיל ואפקטיבי כי הוא מושך את תשומת הלב של הנהגים. בדיוני ועדת הכלכלה שמענו את איש משטרת התנועה שהראה לנו איך הסחת דעת אפילו של שנייה אחת או של שתי שניות יכולה לפגוע בריכוז של הנהג ויכולה לגרום לתאונת דרכים. כדי להבחין בשלט החוצות, כדי לשים לב לפרטים שיש בו, לתמונה שיש בו, למסר שיש בו, אנחנו מסבים את תשומת לבנו מהכביש ליותר משתי שניות, אפילו ליותר מארבע שניות. את זה אנחנו ראינו בדיונים של ועדת הכלכלה.
משה שרוני (גיל):
צריך להוריד את כל שלטי החוצות.
דב חנין (חד"ש):
משרד התחבורה ביקש מאתנו פסק זמן של שנה כדי לבחון את השאלה מבחינה מקצועית. הצעתי לוועדה לקבל את הבקשה הזאת ולא להיחפז בהצעת החוק הזאת, שמתקנת את החוק הקיים, אלא לנהוג לפי עקרון הזהירות המקדימה, אותו עיקרון שאומר שכשיש סכנה אנחנו נמנעים מלנקוט פעולה שאולי מגבירה את הסכנה. הצעתי לוועדת הכלכלה, ואני מציע לכנסת, לא לאמץ את החוק הזה ולתת למשרד התחבורה את הזמן הדרוש כדי לבצע מחקר רציני ולראות. אם המחקר הרציני יאפשר, אפשר יהיה להתקדם לפחות מבחינת הנימוק של בטיחות בתנועה.
הנימוק השני, עמיתי חברי הכנסת, הוא הנימוק הסביבתי. אין לנו ארץ אחרת. הארץ הזאת קטנה וצפופה, הנופים שלה מעטים, והם יתמעטו עוד יותר אם נציב שלטי חוצות בכל פינה ובכל כביש בין-עירוני או עירוני או בכל הגדרה חדשה שבעצם נועדה להרחיב ולהגביר את שלטי החוצות בדרכי ישראל.
והסיבה השלישית, עמיתי חברי הכנסת, היא הסיבה הערכית. אנחנו חשופים להרבה מאוד פרסומות. חלק מהפרסומות שאנחנו חשופים להן, אנחנו בוחרים להיחשף אליהן, כשאנחנו קונים עיתון או כשאנחנו פותחים טלוויזיה מסחרית. אבל כשאנחנו הולכים בדרך, זכותנו לא להיות חשופים לפרסומת. זו זכות שצריך להגן עליה.
העלה חבר הכנסת מרציאנו את השאלה של מקומות עבודה. מקומות עבודה יקרים לכולנו, ולי לא פחות מאשר לאחרים. אבל אני אומר לכם, עמיתי חברי הכנסת, שאני לא משוכנע ואני לא משתכנע שאם נוריד את שלטי החוצות בנתיבי איילון כל חברות הפרסום יפשטו את הרגל, כל בתי-הדפוס ייסגרו וכל העובדים האלה יושלכו לרחוב.
אני מציע לדחות את הצעת החוק הזאת.