דב: "החוק מהווה עליית מדרגה אמיתית בחקיקה הסביבתית הישראלית"
הארכת תקופות המאסר * הגדלת הקנסות * שיפור האכיפה * מיסוי גם של מזהמים ברשות
דב: "חוק המזהם משלם מתמודד עם בעיית היסוד של המפגעים הסביבתיים: הבעיות הסביבתיות האופייניות אינן נגרמות בגלל טעויות אלא בגלל אינטרסים כלכליים. עד היום הבעיה הגדולה שלנו הייתה שבישראל השתלם מאד לזהם. רק מנגנוני ענישה כלכלית יעילים ואפקטיביים יכולים לשנות את המצב.
החוק מהווה עליית מדרגה אמיתית בחקיקה הסביבתית הישראלית. הוא כולל מנגנונים מודרניים של ענישה כלכלית אפקטיבית, כולל השבת הרווחים שהשיגו המזהמים לעצמם אל הקופה הסביבתית. החוק כולל מנגנון יעיל של עיצומים כספיים בהיקף ניכר (עד 2.4 מיליון ₪) המוטלים, בנוסף להליך הפלילי, על המזהמים הגדולים. החוק נותן לרשויות כלים אפקטיביים לאכיפה מהירה ולתיקון המעוות ותורם להפיכת הזיהומים הסביבתיים לבלתי כדאיים כלכלית".
עיקרי החוק:
• עדכון כל החקיקה הסביבתית שקיימת בישראל למאה ה-21. במקרים מסוימים ישנו עדכון של הוראות מנדטוריות אנכרוניסטיות.
• החמרת הענישה הפלילית: עדכון העונשים בשורה ארוכה של חוקים עד לכדי שלוש שנות מאסר (כך למשל בעבירות לפי חוק המים, חוק שמירת הניקיון, חוק חומרים מסוכנים, ועוד).
• החמרה משמעותית של הענישה הפלילית הכלכלית: הכפלת הקנסות הפליליים הבסיסיים ברוב החוקים הסביבתיים. בנוסף לכך, החוק מסמיך את בתי המשפט להטיל קנסות, נוסף לקנסות הבסיסיים, בשיעור הרווח / טובת ההנאה / ההוצאה שנחסכה לעבריין (הגבוה מביניהם).
• ייעול ההליך הפלילי: רוב העברות הסביבתיות תהיינה עברות של אחריות קפידה שלא דורשות התקיימות יסוד נפשי כלשהו על מנת להגיע להרשעה.
• מנגנון עיצומים מנהליים (עיצומים כספיים) בנוסף להליך הפלילי: העיצומים המנהליים הם דרך מהירה ויעילה להטיל עלויות כספיות גבוהות על המזהמים במקביל להליכים הפליליים (בחוק זה מוטלים עיצומים ביחס לגודל התאגיד: על התאגידים הגדולים ביותר מוטל עיצום אף של 2.4 מיליון ₪ בתוספת 1/20 מגובה העיצום לכל יום שההפרה נמשכת). עיצום מינהלי מוטל על ידי הרשות המנהלית ללא כל הליך משפטי. מי שאינו מסכים לעיצום יכול להגיש נגדו עתירה מנהלית, אך הגשת העתירה אינה מעכבת את התשלום (החייב להתבצע תוך 60 יום). בעתירה מנהלית, להבדיל ממשפט פלילי, נטל ההוכחה המשפטית הוא על העותר (המזהם) וההליך הוא קצר ומהיר. מנגנון זה כבר מיושם בחוק אוויר נקי, שנכנס בשבוע שעבר לספר החוקים, וכעת הוא הוכנס גם לחוק חומרים מסוכנים, לחוק מניעת זיהום ים ועוד.
• חובת היטל – גם המזהם ברישיון צריך לשלם: חובה כזו נכנסה, למשל, גם לחוק שמירת הסביבה החופית, לפיה, גם מי שפוגע בסביבה ברישיון יצטרך לשלם היטל כספי על הנזק שהוא גורם. תכלית הדבר היא לתמרץ תאגידים לעבור לטכנולוגיות נקיות ולהפחית את רמות הזיהום שלהם, גם כשאלה בגבולות המותר.
• הרשויות רשאיות לתקן מפגעים סביבתיים על חשבון המזהמים ולגבות מהמזהמים את כפל ההוצאות (כך למשל בחוק המים, בחוק מניעת זיהומי ים, בחוק חומרים מסוכנים ועוד).