עלון אלקטרוני – אוגוסט 2008

06.08.08 קטגוריית: כללי

עלון אוגוסט 2008

تقرير مرحلي لتلخيص عمل النائب حنين في عامين

المكتب البرلماني للنائب حنين يتشرف بتقديم تقرير متكامل تلخيصا لعمله البرلماني والجماهيري في العامين المنصرمين.

بوسعكم قراءة التقرير في ملف "word" المرفق.

 

שלום לכן ולכם,

לסיכום המושב – עלון ארוך מהרגיל, עמכם הסליחה.

אנחנו ממשיכים במנהגנו להפיץ עלונים אלקטרוניים מדי כמה שבועות, ובהם מידע עדכני על מעשינו ועל תכניותינו לשבועות הקרובים. בכל עת ניתן להסיר את שמכם מרשימות התפוצה. אם, לעומת זאת מצאתם את העלון מעניין או מועיל, נשמח אם תפיצו אותו לחברים, מכרים ומשפחה כדי שיוכלו גם הם להירשם לקבלת ההודעות.

בשבועיים האחרונים הצלחנו להשלים את חקיקתם של שני חוקים חשובים ביותר:

חוק המזהם משלם – החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיה נקיה יותר.

חוק אוויר נקי – החוק מסדיר באופן כולל, לראשונה בישראל, את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכי פעולה ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. יווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל. החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בנוסח רזה וחסר, כחלק מפשרה פוליטית שאפשרה את העברתו. בכנסת הנוכחית גובש החוק מחדש בעשרות ישיבות ודיונים מרתוניים עם הגורמים השונים המעורבים, ולבסוף הובא לפני כשבועיים לקריאה שניה ושלישית.

שני החוקים האלה לצד חוק האכיפה הסביבתית, שאף הוא התקבל בשבועות האחרונים (סיפרנו עליו בעלון הקודם), מסמנים את אחד עשר השבועות של כנס הקיץ של הכנסת כשבועות של מהפכה אמיתית בחקיקה הסביבתית בישראל. מדובר בשלושה חוקים שמעדכנים באופן מעמיק את תשתית החקיקה הסביבתית – משפרים את אמצעי האכיפה, מחמירים את הענישה, מייצרים מנגנונים כלכליים להפחתת הכדאיות שבזיהום הסביבה, וקובעים נורמות מתקדמות מאוד, גם בהשוואה בינלאומית, בכל הנוגע לשמירה על הסביבה והבריאות בישראל.

העבודה על החוקים האלה לא היתה פשוטה. כמו שאפשר להבין, מדובר בחוקים שעומדים לפגוע באופן ישיר בכיסיהם של לא מעט בעלי מפעלים, תאגידים וגורמים מזהמים אחרים. על חברי הכנסת הופעלו לחצים מאוד כבדים לחסום את החקיקה, ובכל זאת, שילוב מיוחד של תנאים איפשר להשלים את המהלך החשוב הזה.

ראשית, בשלושת החוקים היתה התארגנות ציבורית משמעותית מאוד בקידום החוקים. ארגונים סביבתיים רבים ובעיקר "אדם, טבע ודין", "מגמה ירוקה", "אזרחים למען הסביבה בגליל", "הקואליציה לבריאות הציבור", "החברה להגנת הטבע" ו"חיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל", לקחו חלק במאבק יומיומי במסדרונות הכנסת והממשלה כדי להרחיב את בסיס התמיכה בחוקים. במקביל דאגו הארגונים ליידע את הציבור ואת התקשורת במאבקים השונים, ורתמו את הכוחות האלה להפעלת לחץ על חברי הכנסת והממשלה השבועות האחרונים בכנסת הדגימו את ההשפעה שיכולה להיות לפעילות הציבורית על הכנסת.

שנית, את החוקים האלה קידמנו תוך שיתוף פעולה של חברי כנסת נוספים. ביניהם ברצוני לציין במיוחד את תמיכתו  של יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה, ח"כ אופיר פינס-פז (העבודה-מימד).

לבסוף, "התברכנו", אם אפשר לכנות זאת כך, במשבר קואליציוני שאפיין את רוב כנס הקיץ ושסייע לחברי כנסת להצביע בוועדה ובמליאת הכנסת לפי צו מצפונם ולעתים בניגוד לעמדת הממשלה. חקירות אולמרט, ואיומי הפרישה של העבודה ושל ש"ס, החלישו מאוד את כוחה של הממשלה לכפות את רצונה על הכנסת, וברגעים מסוימים אפשרו לצעוד צעדים משמעותיים בחקיקה, על אף התנגדות הממשלה. לדבר היתה גם השפעה על נכונות הממשלה להתפשר עמנו על נוסח החוקים, כדי להימנע מהפסדים צורבים במליאה. ההצלחות האלה בחקיקה הביאו את שר האוצר לשורה של התבטאויות מאוד חריפות כנגד הכנסת, עליהן הגבתי במאמר שאפשר לקרוא כאן.

ואמנם, מרבית כנס הקיץ, התנהל תחת הרושם שהיו אלה החודשים האחרונים של הכנסת ה-17. מבחינת העבודה הפרלמנטארית שלנו, משמעות הדבר היתה מירוץ נגד השעון בניסיון להעביר כמה שיותר מהצעות החוק שלנו, שכבר התקבלו בקריאה טרומית, אל מעבר לקריאה הראשונה. חשיבות הדבר היא בכך שרק הצעות שהתקבלו בקריאה ראשונה תוכלנה "להמשיך" אל הכנסת הבאה (או בלשון הכנסת – לזכות בהחלת "דין רציפות" עליהן). הצעות חוק שהתקבלו רק בקריאה טרומית נמחקות והעבודה עליהן צריכה להתחיל בכנסת הבאה מבראשית. הצעות החוק שהצלחנו להעביר את המשוכה הזו של הקריאה הראשונה, מאז העלון הקודם, הן: (רובן הוסברו בעבר, ובכל מקרה אפשר לקרוא עליהן עוד בקישורים):

הצעת חוק אמצעי אכיפה כנגד מזהמי מקורות מים

הצעת חוק להבטחת המשך תיפקודה של הקרן לילדים ונוער בסיכון

הצעת חוק הזכות להליכים חלופיים לנוער

הצעת חוק עידוד תחבורת אופניים

תיקון מקיף בחוק איסור נהיגה בחופים

הצעת חוק רישוי קבלני שירותים

הצעת חוק להארכת חופשת הלידה לכדי 16 שבועות

הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק

הצעת חוק חשובה שהצלחנו להעביר בקריאה טרומית היא הצעת חוק לפינוי ופיצוי תושבי כפר שלם. לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי בשכונת כפר שלם שבדרום מזרח תל אביב, בין היתר, משום שהגורמים האמונים על פינוי ושיקום השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושביה. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקים שונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלה מצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג וללא כל פיצוי. הצעת החוק מציעה הסדר הגון המשחזר את תנאי הזכאות שניתנו בעבר ושכיום אינם ניתנים עוד. מצב העניינים בכפר שלם מסמל את הגלישה בעשור האחרון במדרון התלול של חזירות חברתית-כלכלית. מה שהיה מובן מאליו בשנות התשעים כזכויות בסיסיות של תושבים על בתיהם, דורש היום מאבק קשה ביותר. וגם כאן – רק התארגנות תושבים מאוד מרשימה בשכונה עצמה, היא שיכלה לרתום את הכנסת לתמוך בהצעת החוק, אשר הממשלה התנגדה לה בחריפות רבה. הזכות לדיור, שבה עוסקת הצעת החוק, היא אולי הזכות המותקפת ביותר היום בישראל. מקרים של נישול מבתים, של הריסות בתים, ושל דחיקת אוכלוסיות מעמד ביניים ומעמדות נמוכים אל מחוץ לאזורי מגוריהם, רווחת היום לא רק בישובים ערביים ובפריפריה אלא גם בירושלים ובתל אביב-יפו עצמן.

הצעות החוק הנוספות שהתקבלו בקריאה טרומית מאז העלון הקודם הן:

הצעת חוק התייעלות השימוש באנרגיה במוסדות ציבור – בהצעה נקבע כי תיערך בכל מוסד בדיקה של תמונת הצריכה הנכחית של אנרגיה, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעה קובעת שיעורים מדויקים להפחתת צריכה זו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, כיבוי ציוד חשמלי שאינו בשימוש ועוד.

הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית – הצעת חוק המבטלת את הפרצה בחוק התכנון והבנייה, אשר פטרה עד כו התקנת "מתקני גישה אלחוטיים" מהצורך בהיתרי בניה. מתקנים אלה שימשו בעבר את חברת בזק והיום לא נעשה בהם עוד שימוש. חברות הסלולאר טוענות כי חלק מסוגי האנטנות הסלולאריות נופל בגדר "מתקן גישה אלחוטי" ולפיכך יכלו לדלג על מערכת התכנון והבניה בכל הנוגע להתקנתן.

הצעת חוק חובת התקנת חסכמים במבני ציבור

הצעת חוק הפסקת מענקים ממשלתיים למפעלים מזהמים

הצעת חוק הפחתת הפליטה של גזי חממה – ההצעה מטילה מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, מטילה קנסות על החורגים מהמגבלות, וקובעת חובות רישום ודיווח על גורמים הפולטים גזי חממה. כמו כן, מוצע להקים יחידת שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה אשר תהא מופקדת על הנושא.

הצעת חוק להחלפת מינוח פוגעני כלפי בעלי מוגבלויות בפקודת מס ההכנסה

ואולם, למשבר הפוליטי יש גם צדדים אחרים. כמונו, גם הימין מצליח להתקדם בפרוייקט החקיקה האנטי דמוקרטית שהוא מוביל. בשבועות האחרונים התקבלו חוק המונע מאזרחים שביקרו ב"מדינות אויב" להשתתף בבחירות לכנסת, חוק "שי דרומי" להריגת פורצים (למאמרי בנושא), חוק חנינה גורף למתנחלים שהואשמו בפלילים בזמן פינוי הישובים בגוש קטיף ובצפון השומרון ועוד. בשתי שנות כהונתה, ביססה את עצמה הכנסת ה-17 ככנסת אנטי-דמוקרטית. יש לכך כמובן סיבות פנים-ישראליות: בנטייתו של הציבור ימינה, ובנטישה של מפלגת העבודה שבראשות ברק כל מחויבות לערכים דמוקרטיים וליברליים. יחד עם זאת, יש לתופעה הזו גם מקבילות במדינות רבות נוספות במערב, במיוחד לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק לפני מספר שנים. העולם של ראשית המאה ה-21 הוא עולם שבשם המלחמה על החופש ועל הדמוקרטיה הולכים וננגסים בו שני הערכים האלה עצמם. הפונדמנטליזם הדתי בעולם השלישי משמש היום כשמן בגלגלי פוליטיקת הכוח והאלימות שיוצאת מהבית הלבן ומגיעה לכל פינה בעולם, לרבות למסדרונות הכנסת.

קריסת הממשלה מצמצמת את האפשרות להתקדמות מדינית אמיתית מול הפלסטינים או מול סוריה. בהיעדר תקווה, עלולה הארץ לחזור למעגל של פיגועים ואלימות שכנגד. השבועות האחרונים ראו התפרצות קשה מאוד של פיגועים בירושלים, של אלימות על רקע לאומני של יהודים כנגד ערבים (למשל בכרמיאל, בעתלית, ובירושלים), של השתוללות המתנחלים והצבא בגדה המערבית (למשל בניעלין, בדרום הר חברון), ושל אלימות כלפי מפגיני שמאל. חלק מתגובותי אפשר למצוא בקישורים, ונאום נוסף לגבי העמקת האפליה כלפי האוכלוסיה הערבית והאלימות הלאומנית בישראל אפשר לקרוא כאן.

השבוע, אם כן, יצאה הכנסת לפגרה, במהלכה ימשיכו להתקיים מפעם לפעם דיונים בועדות הכנסת. חלק מהזמן נקדיש לקידומן של כמה מהצעות החוק שנמצאות לקראת השלמה (אחריות מזמין שירותי קבלן, איסור קבלת ביטחונות מעובד, הקרן לילדים ונוער בסיכון, איסור הפרטת טיפות החלב ועוד).

עם זאת, עיקר זמני יוקדש ככל הנראה לקידום רשימות השמאל בבחירות המוניציפליות שתתקיימנה ב-11 בנובמבר. התמודדויות קשות במיוחד  צפויות בחיפה, באום אל-?פחם ובנצרת, ואני אעשה מאמץ, ככל שאוכל, להירתם להן. לצערי, בכמה מהיישובים שבהם יכולה היתה חד"ש להתמודד (כך למשל בלוד ובאעבלין), כנראה שלא תתקיימנה בחירות בנובמבר, וזאת בגלל החלטת שר הפנים להשאיר בהן על כנן את הועדות הקרואות וראשי המועצות הממונים. תופעת הועדות הקרואות היא תופעה פסולה שאני וחברי בסיעת חד"ש מנסים ככל יכולתנו להיאבק בה, כמו גם בתופעת האיחודים הכפויים של רשויות (כמו בין עוספיה לדלית אלכרמל, בין בענה, דיר אל אסד ומג'ד אלכרום, או בין בקה לג'ת). איחודים אלה נומקו בזמנו בשיקולים כלכליים, אשר הוכיחו את עצמם בשנים האחרונות כחסרי שחר. שתי התופעות נובעות מגישה מתנשאת שמאפיינת את משרד הפנים ביחסו לרשויות מקומיות בפריפריה וכלפי רשויות ערביות בפרט. מדובר בהאשמת התושבים, וראשיהם, בכשלונות כלכליים שלאמיתו של דבר נובעים בעיקר מהזנחת הפריפריה, מהעדר משאבים לשלטון המקומי, מהאבטלה הגבוהה, מהעוני ומהיעדר ההשקעה בתשתיות מצד המדינה.

בתל אביב אני שותף בתנועת "עיר לכולנו", מסגרת פוליטית עירונית רחבה הכוללת פעילי שכונות, פעילי התנועה הסביבתית, פעילים חברתיים ועוד. "עיר לכולנו" היא פרוייקט פוליטי מרתק, נסיון לייצר חזית על מפלגתית רחבה על בסיס של עקרונות מוסכמים, בהשתתפות חברי מפלגות שונות בצד רבים שלא היו פעילים פוליטיים עד כה. מאז הוקמה, הצליחה "עיר לכולנו" להניע לפעולה פוליטית מקומית תושבים המתנגדים למגמות הניאו-ליברליות השולטות היום בעיר.

בחודשים האחרונים גיבשה "עיר לכולנו" רשת פעילים ומנגנון פעילות דמוקרטי, וכן מצע סביבתי-חברתי מתקדם, שעוסק בשאלות הקשות שמאיימות על העיר: השסעים בין הצפון לדרום ובין יהודים לערבים, זיהום האוויר, חיסול המרחב הציבורי לטובת פרוייקטי בניה, יוקר הדיור והמחיה בעיר, משבר התחבורה ועוד.

לקראת הבחירות העירוניות אמשיך לפעול למען העמקת השותפות בין "עיר לכולנו" לבין רשימת "יאפא" המנסה ליצור אחדות רחבה של האוכלוסיה הערבית ביפו, בהשתתפות פעילי חד"ש ביפו.

בכל אחד מהעניינים אליהם התייחסתי, ובכל עניין אחר, אשמח לכל עזרה, הערה, ביקורת או עצה שתוכלו להושיט,

שלכם, ח"כ דב חנין

 

לראיון עמי בתכנית הרדיו של יעקב אגמון, "שאלות אישיות", בגלי צה"ל, אשר שודר לאחרונה.