יריעת סיכום זה קצרה מלפרט את כלל הפעילות הפרלמנטרית בכנסת ה-17 (הצעות לסדר, שאילתות, דיונים יזומים בועדות). גם בתחום החקיקה אנחנו מסתפקים בהתייחסות לחקיקה שהוביל ח"כ חנין ולא למעורבות בהתנגדות, בתמיכה או בתיקון של חקיקה ביוזמות אחרות. לפרטים בעניינים אלה אפשר לפנות אלינו, חברי הצוות הפרלמנטרי. מומלץ להוריד את הסיכום לקריאה בגרסת word, כאן.
חוקים שהתקבלו בקריאה שניה ושלישית
- חוק האכיפה הסביבתית – ההצעה מעניקה לרשויות המקומיות סמכויות אכיפה של חוקים סביבתיים ובכך משיגה בו זמנית מטרה סביבתית חשובה (הגברת האכיפה של חוקים סביבתיים), ומטרה חברתית חשובה (הזרמת כספי קנסות ממזהמים סביבתיים הישר לקופותיהן של הרשויות שתושביהן הם הנפגעים העיקריים מן הזיהום).
- חוק המזהם משלם – החוק כולל מנגנונים מתקדמים של ענישה כלכלית – מינהלית ופלילית – נגד מזהמים. זהו חוק רוחבי המעדכן ומתקן את כלל החוקים הסביבתיים בישראל. החוק מחמיר את הענישה על גורמים המזהמים ללא רישיון וקובע מנגנון גבייה גם מגורמים המזהמים בהתאם לחוק. מנגנון זה אמור לתמרץ מפעלים לעבור לטכנולוגיות נקיות יותר.
- חוק אוויר נקי – החוק אושר בקריאה ראשונה בכנסת הקודמת בנוסח רזה וחסר, כחלק מפשרה הפוליטית שאיפשרה את העברתו. בכנסת הנוכחית גובש החוק מחדש בעשרות ישיבות של ועדת הפנים והגנת הסביבה ובדיונים מרתוניים עם הגורמים השונים המעורבים. יו"ר הועדה, ח"כ אופיר פינס-פז, הטיל על ח"כ חנין, להוביל את עבודת הועדה בכמה מהשלבים ההחשובים של העבודה. זהו חוק מקיף המסדיר באופן כולל, לראשונה בישראל, את שאלת פליטת המזהמים לאוויר, תוך הידוק הטבעת סביב התעשייה המזהמת. במסגרת החוק, הממשלה מחויבת להכין וליישם תוכנית רב שנתית לצמצום זיהום האוויר בישראל, תוך הצבת יעדים ברורים, דרכי פעולה ולוחות זמנים להשגתם. יוקם מערך ניטור ארצי למדידת זיהום אוויר והנתונים יפורסמו לציבור באופן שוטף. יווצר מנגנון רישיונות פליטה לכל מפעל וגוף תעשייתי, תוך שיתוף הציבור. יוטלו קנסות ועונשי מאסר מחמירים למזהמים העוברים על החוק. ייסגרו מפעלים שלא יצייתו להוראות צמצום הזיהום. ייקבעו סטנדרטים סביבתיים מגבילים לסוגי הרכבים והדלקים בהם יותר השימוש בכבישי ישראל.
- איסור גביית תשלום בכניסה לגנים ציבוריים – תיקון לפקודת העיריות, האוסר על הרשויות המקומיות לגבות תשלום בכניסה לגנים ציבוריים.
- הארכת חופשת הלידה ל-14 שבועות – דב הוא היוזם הראשון של החוק.
- חוק הודעה לעובד – חוק המבטיח לעובדי קבלן מידע על תנאי החוזה שבו הם מועסקים. חוק זה בא לתקן מצב בו לא נאמר לעובד אילו תנאים סוכמו בין הקבלן למעסיק בפועל ולהבטיח כי עם תחילת ההעסקה יימסרו לעובד תנאי ההעסקה שבהם מחויב הקבלן כלפי המעסיק בפועל. החוק דורש כי יימסר לעובד המידע הדרוש לו כדי לדאוג למימוש זכויותיו.
- חוק לצימצום זיהום האוויר מתחבורה (פרק שפוצל מתוך חוק אוויר נקי ושמתקן את פקודת התעבורה) – החוק יוצר הסדר ברור בחלוקת הסמכויות בין הממשלה והשלטון המקומי ומסיים את המצב הקשה בו כל אחד משני הצדדים היה יכול לשתק יוזמות של הצד האחר. התיקון מחייב את הרשות המקומית לפעול להפחתת זיהום האוויר מתחבורה בכל מצב בו יש רמה גבוהה של זיהום באוויר.
- חוק ההגנה על חופי מפרץ אילת – החוק מחיל לראשונה את חוק שמירת הסביבה החופית, החל על חופי הים התיכון, גם על מפרץ אילת.
- חוק ההגנה על הכנרת – חוק אשר מחיל גם על חופי הכנרת את הוראות חוק שמירת הסביבה החופית, ומקים רשות (איגוד ערים כנרת) שתפעל להגנת הכנרת וחופיה.
הצעות חוק שהתקבלו בקריאה ראשונה
- הצעת חוק אמצעי אכיפה כנגד מזהמי מקורות מים – הצעת החוק באה ליצור מנגנוני דיווח עצמי של מפעלים וגורמים מזהמים אחרים על היקף הזיהום שהם פולטים, ובכך לשפר את יכולת הפיקוח הציבורי עליהם. כמו כן, מוצע להפוך עבירות מסוימות בחוק המים לעבירות של ברירת משפט, דבר שייעל ויאיץ את תהליך האכיפה.
- הצעת חוק הזכות להליכים חלופיים לנוער – הצעת החוק נועדה לעגן לראשונה בחוק הישראלי את מקומם של ההליכים החלופיים בטיפול בעבריינות בני נוער. הליכים חלופיים כוללים מסגרות של טיפול ושיקום בני הנוער העבריינים מחוץ לכותלי בית המשפט והמערכת הפלילית הרגילה. ההליכים מתבססים על נכונות הקטין ליטול אחריות על מעשיו, ולהשתלב בתהליך שיקומי, לעתים קרובות תוך הפגשת העבריין עם קורבנותיו. הניסיון המצטבר בארץ ובעולם מראה כי ההליכים החלופיים ועקרון "הצדק המאחה" שמשתקף בהם מבטיחים שיעורי שיקום גבוהים בהרבה ממערכות התביעה והכליאה הרגילות. דרכם לומדים בני הנוער להבין את המשמעות המזיקה של מעשיהם, לוקחים עליה אחריות ומפנימים את הנזק שהיא גורמת להם ולסביבתם. לפי הצעת החוק, יוצע לבני נוער שיואשמו בעבירות שאינן עבירות מין ושהעונש עליהן אינו עולה על חמש שנים הליך חלופי של גישור ושיקום.
- הצעת חוק עידוד תחבורת אופניים – הצעת החוק מקדמת סלילת שבילי אופניים על מנת שלא לסכן את רוכבי האופניים והולכי הרגל, קובעת הוראות לשילוב אופניים ותחבורה ציבורית, בין היתר באמצעות העלאת אופניים על אוטובוסים ורכבות ויוצרת הסדרי חנייה נוחים. בנוסף, קיימים תמריצים כלכליים, הן למעסיקים והן למועסקים, על מנת לעודד רכיבה על אופניים למקום העבודה.
- תיקון מקיף בחוק איסור נהיגה בחופים – שורה של תיקונים בחוק איסור הנהיגה בחופים אשר מיועדת לייעל את האכיפה וההרתעה של החוק, בין היתר, באמצעות החמרת הענישה, הגדרה ברורה של התחומים האסורים בנהיגה, הטלת חובת סימון התחום המוגן, קביעת האפשרות להטיל קנס על בעל הרכב לפי מספר הרישוי של הרכב ועוד. הכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית הושלמה ערב פיזור הכנסת אך העברתה הוכשלה בסופו של דבר על ידי הממשלה.
- הצעת חוק רישוי קבלני שירותים – הצעת החוק באה להחיל על קבלני השירותים (למשל בתחום האבטחה, הניקיון או הסיעוד) את כל החובות החלות על קבלני כוח אדם רגילים.
- הצעת חוק הגבלת השימוש בשקיות פלסטיק – הצעת חוק הבאה להסדיר את הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות בתהליך הדרגתי ותוך סיבסוד חלופות חסכוניות ומקיימות יותר.
- הצעת חוק אחריות מזמין לזכויות עובדים של קבלן שירותים – הצעת החוק קובעת שהאחריות לשמירה על זכויותיהם של עובדי הקבלן אינה מוטלת רק על כתפי הקבלן המעסיק אותם אלא גם על כתפי המוסד שהזמין את שירותי הקבלן. מטרת הצעת החוק לשפר את ההגנה על עובדי הקבלן ולהילחם בתופעת "מכרזי ההפסד" בהם מוסדות גדולים מוציאים מכרזים לקבלני שירותים אשר ברור מהם כי קבלן השירותים לא יוכל להעסיק את עובדיו לפי דרישות החוק.
- הצעת חוק הפיקדון על מכלי משקה – הצעת החוק מחילה את חוק הפיקדון על כלל מכלי המשקה עד חמישה ליטרים ומטילה אחריות על יצרני ויבואני המשקאות לאיסוף מכלי המשקה הריקים, תוך קביעת יעדים כמותיים שיחולו ישירות עליהם. כמו כן מוגדל סכום הפיקדון, על מנת להגביר את התמריץ למחזר ולהגדיל את הכספים המושקעים בשיפור מערך האיסוף, הדורש שיפור רב. ההצעה עברה בקריאה טרומית אך מקודמת במקביל להצעת חוק ממשלתית דומה שעברה באותו היום בקריאה ראשונה.
- הצעת חוק איסור קבלת ביטחונות מעובד – הצעת החוק מציעה לאסור על מעביד לדרוש ביטחונות מעובדים, כדוגמת הדרישה של סכומי כסף כפיקדון שיוחזר לעובד רק אם יתמיד בעבודתו מעבר לתקופה נקובה.
הצעות חוק שהתקבלו בקריאה טרומית
- הצעת חוק התייעלות השימוש באנרגיה במוסדות ציבור – בהצעה נקבע כי תיערך בכל מוסד בדיקה של תמונת הצריכה הנכחית של אנרגיה, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעה קובעת שיעורים מדויקים להפחתת צריכה זו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, כיבוי ציוד חשמלי שאינו בשימוש ועוד.
- הצעת חוק לפינוי ופיצוי תושבי כפר שלם – לאחר מאות פינויים מוצלחים בשנות התשעים, הואט הליך הפינוי בשכונת כפר שלם שבדרום מזרח תל אביב, בין היתר, משום שהגורמים האמונים על פינוי ושיקום השכונה הפסיקו להציע פיצויים ראויים לתושביה. בנוסף, לאחרונה היו מספר אירועים בהם בוצעו פינויים של תושבים מחלקים שונים של כפר שלם וזאת ללא שהובטחה זכותם של המפונים לפיצויים נאותים. מפונים אלה מצאו עצמם בן לילה ללא קורת גג וללא כל פיצוי. הצעת החוק מציעה הסדר הגון המשחזר את תנאי הזכאות שניתנו בעבר ושכיום אינם ניתנים עוד.
- הצעת חוק להחלפת מינוח פוגעני כלפי בעלי מוגבלויות בפקודת מס ההכנסה – פקודת מס הכנסה מעניקה זכויות שונות לבני משפחה של אנשים עם מוגבלויות. ואולם, בנוסח המיושן של החוק נדרשים בני המשפחה לעשות שימוש במלים פוגעניות כלפי בני המשפחה בעלי המוגבלות כדוגמת "בלתי שפויים בדעתם", או "מפגרים". הצעת החוק מבקשת לתקן את פקודת מס ההכנסה כך שביטויים מיושנים ופוגעניים אלה יוחלפו בביטויים מדויקים, ענייניים ושוויוניים יותר.
- הצעת חוק ביטול פטור למיתקן גישה אלחוטית – הצעת חוק המבטלת את הפרצה בחוק התכנון והבנייה, אשר פטרה עד כו התקנת "מתקני גישה אלחוטיים" מהצורך בהיתרי בניה. מתקנים אלה שימשו בעבר את חברת בזק והיום לא נעשה בהם עוד שימוש. חברות הסלולאר טוענות כי חלק מסוגי האנטנות הסלולאריות נופל בגדר "מתקן גישה אלחוטי" ולפיכך יכלו לדלג על מערכת התכנון והבניה בכל הנוגע להתקנתן.
- הצעת חוק חובת התקנת חסכמים במבני ציבור – ההצעה מחייבת התקנת חסכמים (אביזרים חוסכי מים) בכל המבנים המשמשים מבנים ציבוריים וזאת כדי לצמצם את הגירעון במשק המים הישראלי.
- הצעת חוק הפחתת הפליטה של גזי חממה – ההצעה מטילה מגבלות על פליטת גזי חממה ממקורות שונים, מטילה קנסות על החורגים מהמגבלות, וקובעת חובות רישום ודיווח על גורמים הפולטים גזי חממה. כמו כן, מוצע להקים יחידת שינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה אשר תהא מופקדת על הנושא.
- הצעת חוק הפסקת מענקים ממשלתיים למפעלים מזהמים – ההצעה קובעת כי מענקים כספיים, המועברים למפעלים מתוקף חוק עידוד השקעות הון, לא יועברו למפעלים מזהמים. עוד קובעת ההצעה כי המפעלים יידרשו להפקיד התחייבות בכתב על כך שאין בתכנית, במפעל או בכל גורם אחר שתחת שליטתם כדי לפגוע בסביבה.
- הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות – הצעת החוק נועדה להציע הסדר משפטי מקיף אשר ייתן מענה מקיף לבעיית זיהום הקרקעות במדינת ישראל, למען הגנה על הסביבה ועל בריאות הציבור, החל באיתור וזיהוי הקרקעות המזוהמות, דרך קביעת סטנדרטים לשיקום והטלת האחריות על כך, וכלה באפשרות לסיוע במימון הפעולות הדרושות.
- הצעת חוק צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – הצעת החוק מצמצמת במידה ניכרת את החוק, שהכנסת חוקקה לפני מספר חודשים, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי ההצעה החדשה תוגבל ההצעה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר.
- הצעת חוק שירותי הרפואה המונעת ושירותי הבריאות לתלמיד – הצעת החוק באה למנוע את האפשרות להפריט את שירותי הרפואה המונעת בישראל, את טיפות החלב והבריאות לתלמיד.
- הצעת חוק חובת אריזה בשקית נייר – הצעה מבקשת לאסור בחוק על הרשתות לשיווק מזון לעשות שימוש בשקיות אריזה שאינן מנייר.
- הצעת חוק בדיקות נוכחות מזהמים בקרקע, באוויר ובמקורות מים – מטרת הצעת החוק היא להטמיע את תהליך הטיהור ושיקום הקרקע בהליך התכנוני מראשיתו. הצעת החוק מחייבת הכללת הוראות המתייחסות לזיהום הסביבתי כבר במועד הגשת התכנית וכתנאי להפקדה על ידי מוסד התכנון.
- הצעת חוק פרסום נגיש של סל הבריאות למבוטחים – מטרת הצעת החוק לחייב את קופות החולים לפרסם בכל מרפאה את רשימת התרופות, הטיפולים והשירותים הכלולים בסל שירותי הבריאות, ולאפשר לציבור המבוטחים לעיין ברשימה זו בכל עת סבירה, להעתיקה או לצלמה.
- הצעת חוק התיישנות עבירות שהתקיימו בעניינן הליכי חקירה או משפט – הצעת החוק באה להתמודד עם תופעת התמשכותן הארוכה של חקירות משטרה בישראל. הצעת החוק דנה במניעת איפוס תקופת ההתיישנות המתאפשרת היום למשטרה בכל פעולת חקירה שמבוצעת על ידה.
- הצעת חוק איסור אפליה במתן שירותי ביטוח – הצעת החוק אוסרת על אפליה במתן שירותי ביטוח על רקע הלאום או מקום היישוב של מבקש הביטוח. הצעת החוק הונחה בעקבות ריבוי תלונות לפיהן חברות הביטוח אינן מספקות ביישוביהם של הפונים שירותי ביטוח, ובכלל זה שירותי ביטוח חובה לרכב. נוהג זה של חברות הביטוח רווח במיוחד בנגב, כמו גם בישובים ערביים בצפון.
- הצעת חוק זכויות יוצרים – הגנה על זכויות אדריכלים – הצעת החוק באה להציעה איזון ראוי בתחום ההגנה על זכויות היוצרים של האדריכלים. הצעת החוק מציעה לאפשר לבית המשפט מידה של שיקול דעת תוך התחשבות באינטרס הציבורי הרחב, בשאלה האם להוציא צו מניעה לעיכוב השלמת בנייתו של מבנה אדריכלי שלגביו ישנן חשדות להפרת זכויות יוצרים.
—
רשימת החוקים מונה גם חוקים, אשר בצדו של ח"כ חנין, היו להם יוזמים נוספים, וארגונים סביבתיים וחברתיים שונים תמכו בהם באופן פעיל. מפאת חוסר המקום לא פורטו יוזמי הצעות החוק האחרים, ולא הוזכרו שמות הארגונים. מידע זה ומידע נוסף על החוקים מצוי בקישורים להצעות עצמן.
סיכום פעילות השדולה הסביבתית-חברתית
השדולה הסביבתית-חברתית, בראשות ח"כ חנין וח"כ הרב מיכאל מלכיאור (העבודה-מימד), החלה את פעילותה בתחילת הכנסת ה-17 כהמשך ישיר לפעילותה של השדולה בכנסת ה-16, עת עמדו בראשה ח"כ מלכיאור וח"כ עמרי שרון. בכנסת ה-17, היתה השדולה הסביבתית-חברתית השדולה הגדולה והפעילה ביותר בכנסת ומנתה כ-40 חברים.
השדולה עסקה במגוון נושאים שעל סדר היום הציבורי במטרה לרתום את הכנסת ואת שאר מערכות השלטון לפתרונן של בעיות סביבתיות וחברתיות שונות. לעתים היוותה השדולה גורם המתאם את התערבותם של חברי הכנסת במאבקים סביבתיים שונים, ולעתים שימשה כאכסניה להליך של גישור ודיון פתוח בין צדדים שונים המצויים במחלוקת.
סיורי השדולה:
סיור בכפר הלא מוכר דאר אלחנון שבואדי ערה, באזור המיועד להקמת מתקן חיל הים בחיפה ובאזור התעשייה ציפורית, שבאזור נצרת, אליו מתוכננים לעבור מפעילים מזהמים ממפרץ חיפה; סיור לבחינת זיהום נחלים וים באזור מפרץ חיפה-עכו, וההשפעות הסביבתיות של תכנית האב לנמלי ישראל, ביוזמת עמותת "צלול"; סיור במפרץ חיפה בו נבחנה בעיית החומרים המסוכנים ומפעל האמוניה שבמפרץ. סיור המשך נערך על גבי ספינת גרינפיס.
דיוני השדולה:
השדולה ציינה בשנת 2008 את יום הסביבה הבינלאומי בדיון על "עקרון הזהירות המונעת" הגורס כי במקרים בהם קיים ספק, צריך לפעול לפי העמדה המחמירה על מנת שלא לגרום לפגיעה סביבתית ובריאותית. באותו יום נדונו גם ההשלכות שבהקמת מכרה פוספטים באתר "בריר" ליד העיר ערד לה מתנגדים ראש העיר, תושבי העיר ואנשי מקצוע במשרד הבריאות. בעקבות הדיון הוחלט על הקפאת קידום התוכנית עד לבחינת ועדת מומחים בינלאומית את ההשלכות של כריית פוספטים על אוכלוסייה החיה בשכנות למכרה.
כן קיימה השדולה מספר דיונים בנושא פרויקט התיירות בבקעת תמנע – עמק ססגון בעקבות התארגנות של תושבי האזור כנגד יוזמה להקמת פרוייקט תיירות באתר. כל הגורמים המעורבים הסכימו להצעת השדולה להכנת דו"ח בראשות פרופ' אלון טל בדבר חלופות לבניית הפרויקט בעמק ססגון. הדו"ח שהוכן מראה בבירור כי קיימות חלופות נוספות והשדולה פועלת לקדם אותן במהירות על מנת שלא לפגוע ביזמים.
חברי השדולה פעלו נגד התכנית הנדל"נית להקים פרוייקט כפר נופש בחוף פלמחים, לחקירת מבקר המדינה בעניין ולעצירת הפרוייקט עד השלמת החקירה.
עמותת "חיים וסביבה – ארגון הגג של הארגונים הירוקים בישראל" הגישה לשדולה את דו"ח אי הצדק סביבתי 2007: צדק סביבתי במרחב העירוני בישראל לרגל יום ה-Habitat העולמי שהוקדש לנושא "עיר בטוחה היא עיר צודקת".
השדולה ליוותה את בניית חומת ההפרדה ובחנה את ההשלכות הסביבתיות של תוואי החומה בכלל, ושל התוואי בוואדי קלט בפרט. בנוסף, ערכה השדולה סיור לאזור סובב מעלה אדומים בכדי לבחון מקרוב את הנעשה במקום. דיונים אלה העלו בפני משרד הביטחון את הבעיות הסביבתיות-חברתיות שמעלה חומת ההפרדה והם נלקחו בחשבון בהמשך.
לקראת תקציב 2008 נערך דיון חירום בשדולה הסביבתית-חברתית בעקבות התמונה השחורה שהצטיירה ממנו.
התיקון לחוק הפיקדון עלה אף הוא בדיוני השדולה.
השדולה הסביבתית-חברתית התנגדה להחלטת הממשלה להקים יישוב חדש בואדי ערה בניגוד להחלטת בג"צ, בשטח המיועד להישאר פתוח.
השדולה ראתה חשיבות רבה לשיח משותף עם בתי נבחרים במדינות אחרות בנושאים של אנרגיה וסביבה. במסגרת זו הוזמן חבר הקונגרס האמריקאי הנרי ווקסמן לשוחח עם השדולה. חבר הקונגרס היה מהמובילים של חוק אוויר נקי בארצות-הברית.
השדולה קיימה שתי ישבות משותפות עם השדולה למען ירושלים בנושא תוכנית ספדי ויזמה דיון במליאת הכנסת שבסופו התקבלה החלטה לפיה הכנסת מתנגדת לתוכנית ספדי. השדולה פעלה מול שרי הממשלה וחברי המועצה הארצית לתכנון ובנייה.
השדולה יזמה את ציון יום המים הבינלאומי בכנסת. במהלך היום נערכו דיונים בועדות הכנסת והועלו חוקים הנוגעים לחסכון במים, להגנה על מקורות מים ולהגנה על הזכות למים.
השדולה פעלה כנגד ביטול נציבות הדורות הבאים, שפעלה רבות בנושאים הסביבתיים והחברתיים.
בהמשך לטיפול השדולה הסביבתית של הכנסת ה-16 בעניין עין גדי, המשיכה השדולה לעקוב אחר הסכם חלוקת המים המתגבש. לאחר שהשדולה קיימה סיור במקום היא קיבלה לידיה את טיוטת ההסכם בין רשות הטבע והגנים לבין קיבוץ עין גדי, ריכזה את תגובות הגופים הסביבתיים והעבירה חוות דעת לרשות הטבע והגנים בדרישה לשיפור ההסכם. לאחרונה נתבשרנו על חידוש הזרמת המים בנחל עין גדי.
השדולה קיימה דיון בנושא התחבורה הציבורית וקיבלה לידיה את נוסח רפורמת הליסינג אותו היא הפיצה בין ארגוני הסביבה. פנייה לשר האוצר בדרישה להכליל ברפורמה המוצעת חשיבה סביבתית עכשווית ולשלבה עם "המדד הירוק" למיסוי כלי רכב, שכבר גובש במשרד האוצר, נענתה בשלילה ורפורמת הליסינג יצאה לדרך בצורה לוקה בחסר.
השדולה קיימה דיון בענייני שכונת המגורים הגדולה המתוכננת להיבנות על קרקעות תע"ש המזוהמות ברמת השרון. השדולה פנתה למשרדי הממשלה הרלוונטיים בדרישה לעצור את תכנון הפרויקט עד לבחינת מימדי הזיהום והטיפול בו. כמו כן, לבקשת השדולה התקיים דיון נוסף בועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין.
השדולה קיימה דיון בהשתתפות השר להגנת הסביבה, בנוגע לאישור הקמת תחנת הכח הפחמית באשקלון. השדולה קראה להפסיק את הפרוייקט ולמצוא חלופות מזיקות פחות. מאז, שותפים יושבי ראש השדולה וחברי שדולה נוספים במאבק נגד הקמת התחנה.