"לך תוכיח שאין לך אחות": שוב ושוב מדווחים מאמרי דעה בהארץ על נסיגה, לכאורה, של חד"ש ומק"י מעקרונות "שתי המדינות לשני העמים" וזכותם של העם היהודי והעם הפלסטיני להגדרה עצמית במדינות עצמאיות (אלכסנדר יעקובסון, "דוקא כן יהודית", 25.12.07; רמי ליבנה, "רק הלאומיות תציל אותנו", 24.1.08). למותר לציין שבאף אחד מן המאמרים לא מובאים כל ציטוט או מקור אחר להבחנה הזו על "הסטיה" של מק"י וחד"ש מדרכן האידיאולוגית ארוכת השנים.
אם כך, לטובת הקוראים, מובאת בזאת החלטתה האחרונה (מלפני כשנה) של ועידת מק"י בנושא זה, ובה אישור עמדתה המסורתית:
"מדינת ישראל היא מדינה יהודית, משום שהיא מבטאת את מימוש זכותו של העם היהודי בארץ להגדרה עצמית. אך מדינת ישראל אינה מדינה יהודית בלבד, אלא מדינה בעלת רוב יהודי ומיעוט לאומי ערבי רב משקל… במדינה ישראלית דמוקרטית באמת, כל האזרחים, ללא הבדל לאום ייהנו משוויון זכויות מלא, ויכובדו בה הזכויות הלאומיות של המיעוט הלאומי הערבי… האוכלוסייה הערבית בישראל היא מיעוט לאומי במדינת ישראל וחלק מהעם הפלסטיני… הבעיה איננה שהאוכלוסייה הערבית איננה מכירה בזכות קיומה של מדינת ישראל, אלא שממשלות ישראל אינן מכירות בקיומו של המיעוט הלאומי הערבי במדינת ישראל".
בועידה זו, בועידת חד"ש שהתקיימה לאחר מכן, ובהופעות הפומביות של ראשי חד"ש ומק"י מאז ולפני כן, הדברים שבים ונאמרים. ועדיין, "להוכיח שאין לך אחות" מאוד קשה, וקשה במיוחד כשמדובר בנושא כה טעון ובעייתי. אמת, עקרון שתי המדינות סובל מהתקפות קשות, אך דווקא אין זה מכיוונה של חד"ש.
דווקא ממשלת ישראל, שבמלל אימצה לה את סיסמת שתי המדינות, היא הממשיכה לפעול יום יום לסיכול אפשרות מימושו של עקרון זה במציאות. בניית גדר ההפרדה סביב מובלעת הענק של "סובב מעלה אדומים", היא ביטוי של ניסיון לחלק את הגדה המערבית לשני איזורים מופרדים ולמנוע הקמת מדינה פלסטינית בת קיימא.
ודווקא בממשלה ומימין לה פעילים גורמים אשר השימוש שהם עושים במונח "מדינה יהודית" חותר תחת הלגיטימיות של סיסמת שתי המדינות. החלטת האו"ם על חלוקת הארץ נקטה במונח הזה כביטוי לזכות ההגדרה העצמית של היהודים בארץ. בכך תמכנו בעבר ובכך אנחנו תומכים גם היום. אך כיום אסור להתחמק מהאמת המטרידה שבפוליטיקה הישראלית המונח "מדינה יהודית" משמש יותר ויותר לצורך אחר לחלוטין – להצדקת משטר שבו מוחזקים האזרחים הערבים במעמד קבוע של אזרחים סוג ב'. לכך התנגדנו בעבר ונמשיך להתנגד לכך גם בעתיד. עמדתנו חדה וברורה: הגדרה עצמית – כן, אפליה – לא.
רבים מפיצים היום גרסה אחרת לגמרי של לאומיות יהודית וגרסה אחרת לגמרי למהות המדינה, גרסאות מנשלות ומדירות, אשר חותרות תחת כל אפשרות לחיים צודקים כאן בארץ. איננו מסכימים להשלים עם גירסאות אלה. עמדתנו הייתה ותישאר עמדה מורכבת: הכרה ברורה בזכותם של עמים להגדרה עצמית במדינות עצמאיות, אך שלילה גורפת של זכותם לנהוג במדינותיהם אפליה, קיפוח ושלילת זכויות. זו, כמדומני, לא רק חובתנו כתנועה יהודית-ערבית, אלא חובתו של כל אזרח, שוחר דמוקרטיה ושיוויון, בישראל.