פורסם ב-ynet, ביוזמת עמותת "במעגלי צדק".
חמץ – מה החמץ החברתי אותו היית רוצה לבער?
ביעור החמץ שהייתי רוצה הוא שינוי המערכת החברתית-כלכלית השלטת אצלנו. המערכת הזו, כמו החמץ, נתפסת בעינינו כדבר הנורמלי והרגיל. בעצם, יש בה קילקול מאוד עמוק. היא מכוונת לייצור רווחים ולא לתועלת בני האדם. היא גורמת לאי-שוויון כלכלי-חברתי ההולך ומעמיק, ומייצרת משבר סביבתי שמסכן את האנושות. שבוע הפסח מכוון להזכיר שאפשר גם בלי החמץ. אנחנו יכולים לחיות אחרת.
הא לחמא עניא – האם ניתן לפתור את בעיית העוני?
עוני אינו גזירה משמים. הוא תוצר של מבנה חברתי מסוים. את המבנה הזה אפשר וצריך לשנות. אנחנו יכולים לבנות הסדרים שיבטיחו לכולנו צרכים בסיסיים והזדמנות אמיתית בחברה.
"כל דיכפין יתי ויאכל" – מה יותר חשוב, צדקה או צדק?
צדקה היא מידה ראויה, אבל במקרים רבים גם כיסוי למצב שאין בו צדק. "כל דכפין יתי ויאכל" איננו רק רעיון של צדקה. צדקה מאופיינת ביכולתו של הנותן לברור מה הוא נותן ולמי. ההוראה שבהגדה מציבה דווקא תפיסה אחרת – כאשר פותחים את הבית לכל, מאפשרים לנכנסים להיות שותפים מלאים בשמחה ובארוחה. לכן אני מוצא בפסח לא רק רעיונות של חירות אלא גם רעיונות של שוויון וצדק חברתי.
"והגדת לבנך" – מהו המסר שלך לדור הבא?
"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא מארץ מצרים". המאבק לחירות ולשוויון הוא מאבק מתמשך. הוא איננו שייך רק לעבר אלא גם להווה; הוא איננו שייך רק לאחרים אלא גם לכל אחד מאיתנו: בהיעדר חתירה לחירות ולשוויון גם אנחנו עלולים להידרדר לשיעבוד.
"כי גר יהיה זרעך"- עובדים זרים מול עובדים מקומיים?
הציווי ליחס הוגן לגר חוזר על עצמו בצורות שונות ובמקומות שונים. יש לכך סיבה: המציאות של בני מיעוט, מהגרים ופליטים מייצרת איתה אפליה ודעות קדומות. כנגד אלה חייבים להיאבק. נורמת ההתייחסות לגר צריכה להנחות, לפיכך, גם את יחסנו למיעוט הלאומי הערבי החי בחברה הישראלית, וגם את יחסנו למהגרי העבודה והפליטים שהגיעו לארץ בשנים האחרונות.
"והיא שעמדה לאבותינו" – על איזה אירוע או התרחשות חברתית שהתרחשה כאן בעבר ניתן ללמד זכות?
סיפור יציאת מצרים הוא האתוס המכונן של העם היהודי. זהו אתוס חברתי מרשים ביותר של עם עבדים שמרד בשעבוד וכבש לעצמו את הדרך לשחרור. המסע לשחרור לא היה קל ואף לא קצר. הוא עבר בדרך ארוכה במדבר. הוא לא נעשה תוך הסכמה כללית. רבים היו אלה ששאפו לחזור לסיר הבשר והיו מלאי טרוניות על המהפכה החברתית שהתגלגלו אליה. אבל בסופו של דבר, רק המהפיכה הזו יכלה להוביל לחירות ולשוויון.
הלל – האם ישנו שינוי חברתי שמתבצע בימים אלה שהיית חולק לו שבח?
הייתי חולק שבחים רבים לחברותי וחבריי בארגונים החברתיים והסביבתיים שפעילים יום יום להגנת זכויותיהם ובריאותם של תושבי הארץ. פעילי התנועות החברתיות והסביבתיות, נשים וגברים, יהודים וערבים, עושים רבות, בהתנדבות מלאה, במאבק נגד עוולות ונגד בעלי אינטרסים רבי עוצמה. התנועה החברתית-סביבתית היא הדבר היפה ביותר והמעודד ביותר שקיים בחברה הישראלית. היא מראה שיש בחברה שלנו כוחות רבים שנאמנים לערכים ויכולים להציע אופק אחר, טוב יותר, לכולנו.