חוק הקולנוע: על מה הצביעו בכנסת, ולמה דב התנגד?

07.07.09 קטגוריית: חברה וכלכלה, כללי

היום הביאה הממשלה לאישור הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת חוק הקולנוע (תיקון מס' 2). דב הצביע נגד ההצעה, יחד עם כל חברי האופוזיציה, וההצבעה נדחתה. מי שהסתמך על דיווחי התקשורת ועל מלחמת הספינים שבאו בעקבות ההצבעה קיבל תמונה מעוותת של העובדות ושל השיקולים הענייניים בהצבעה.

חוק הקולנוע חוקק ב-1999 והבטיח באמצעות סעיף 11, אשר התקבל בניגוד לרצונם של פקידי האוצר, תקציב קבוע ויציב לתעשיית הקולנוע. משרד האוצר לא ויתר, וזו הפעם השניה שהוא מגיע לכנסת עם הצעת חוק לדחיית יישומו של סעיף 11 התקציבי. על כך היתה ההצבעה היום – על השאלה אם לדחות את יישום סעיף תקציב הקולנוע או לאפשר לחוק להיכנס לתוקפו. דב אשר תמך ותומך בעקביות בהגדלת תקציבי הקולנוע התנגד לדחיית יישום החוק משני טעמים:

1. חוסר אמון במשרד האוצר והתעקשות להגן על תעשיית הקולנוע באמצעות חקיקה. מרגע שיישומו של החוק יידחה בחמש שנים נוספות, יהיו עובדי הקולנוע נתונים לחסדי משרד האוצר אשר יוכל אמנם לכבד את הסכמיו עם הקולנוענים, אך יוכל גם להיפרע מהם כפי שעשה באינספור מקרים אחרים בעבר. אם ישנם כיום הסכמים בין משרד האוצר לראשי תעשיית הקולנוע, מוטב כי יעוגנו גם הם בחקיקה כדי להבטיח את יישומם. הדרישה לותר על חוק קיים לטובת הסכם שכתוב בקרח מסוכנת ביותר לעתיד הקולנוע בארץ.

2. התנגדות לנוהג של משרד האוצר לדרוס את חקיקת הכנסת באמצעים מאמצעים שונים. בתקשורת המאבק הוצג כמאבק בין האופוזיציה לקואליציה, או בין קדימה לליכוד, בעוד שהמאבק האמיתי היה בין הכנסת לבין פקידי האוצר על זכותה של הכנסת לחוקק גם בנושאים תקציביים, זכות יסודית בדמוקרטיה שנמצאת תחת התקפה בלתי פוסקת מצידם, למשל דרך חוק ההסדרים.

בסופו של דבר, הצעת החוק נפלה היום בהצבעה, היא הובאה מחדש על ידי הממשלה לפני הכנסת וצפויה לעבור בימים הקרובים. מכיוון שנציגי העוסקים בתחום הקולנוע המעורבים בנושא מסכימים עתה לדחיה אותה דורשת הממשלה לכניסת חוק הקולנוע לתוקף, דב לא מתכוון להמשיך ולהתנגד לדחייה.