מרב השפכים בשטחים הכבושים אינם מטופלים: הצעה לסדר של דב

הצעה לסדר בעקבות פרסום דו"ח "בצלם" – "שפכים ללא גבולות".

דב חנין (חד"ש):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אכן נושא מאוד מאוד מדאיג, ובחרתי לחרוג ממנהגי ולהשתמש הפעם במכסה של הצעה רגילה לסדר-היום – אני בדרך כלל את המכסה הזאת מנצל לחקיקה – כיוון שאין דרך אחרת להציג את המורכבות והבעייתיות של המצב הזה אלא במסגרת הזמן שנותנת הצעה רגילה לסדר-היום.

אני מתכוון למה שמתרחש היום עם השפכים בגדה המערבית נוכח דוח מאוד קשה שפורסם השבוע, דוח "שפכים ללא גבולות", שנעשה על-ידי ארגון "בצלם". הדוח הזה מאוד קשה, יש לו הרבה מאוד היבטים, יש לו היבטים פוליטיים, יש לו היבטים סביבתיים מאוד משמעותיים. אני יודע, אדוני השר, שבינך לביני יש מחלוקת עמוקה ביותר בנושא הגדה המערבית במישור הפוליטי. אני חושב שאותם דברים נכונים גם לגבי כמה מחברי הכנסת הנוספים שנמצאים כאן. אבל לא יכולה להיות מחלוקת, אני חושב, על כך שאנחנו נמצאים במצב חמור ומסוכן, שפוגע מאוד מאוד באנשים שחיים בגדה המערבית – קודם כול בתושבים הפלסטיניים שחיים בגדה המערבית, אבל יש לו השלכות דרמטיות על כולנו. מכיוון שכפי שכולנו יודעים, הגדה המערבית יושבת על אקוויפר ההר, שגם ישראל נהנית ממנו בסופו של דבר. ואם כל מי התהום, המאגר הזה יזוהם בצורה כל כך קשה, כולם יסבלו. יש עימות בין ישראל והפלסטינים, יש סכסוך, ובמקביל לסכסוך הזה הארץ הזאת הולכת ונחרבת.

עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להציג את התמונה אבל אני חייב לומר לכם מראש שלפי הבנתי זה נושא שראוי לדיון המשך רציני מאוד בוועדה של הכנסת. בוודאי יש עוד פנים ועוד צדדים לדיון הזה. אני חושב שהוא צריך להיעשות במלוא הרצינות ובמלוא החשיבה, מה צריך לעשות ומה צריך לעשות מייד.

התמונה הכללית היא שבגדה המערבית ובירושלים מתגוררים 2.8 מיליוני תושבים ביישובים פלסטיניים, בשכונות של ירושלים ובהתנחלויות. מתוך 2.8 מיליוני אנשים, השפכים של 2 מיליוני בני אדם לא מטופלים. ההזנחה הזאת גורמת גם למטרדים מאוד קשים ברחבי הגדה אבל גם לזיהום של אקוויפר ההר, שהוא מקור המים החשוב ביותר לפלסטינים ולישראלים. לבעיה הזאת יש כמה מרכיבים, ואני אנסה להציג את המרכיבים האלה אחד לאחד.

מרכיב ראשון הוא ההתנחלויות. מאז התחיל מפעל ההתנחלויות ישראל לא הקימה בהתנחלויות בצורה מסודרת מתקני טיהור שפכים אזוריים מתקדמים, כמו אלה שקיימים בשטחה הריבוני של ישראל. המצב הקיים היום הוא – –

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

זה לא נכון, מה זה קשור?

היו"ר מגלי והבה:

אדוני, הוא ברשות דיבור.

דב חנין (חד"ש):

– –  שרק 81 מתוך 121 התנחלויות מחוברות למתקני טיהור שפכים, וגם המתקנים האלה, שקיימים בהתנחלויות, ברובם מיושנים, סובלים מתקלות ומהשבתות תכופות, לא תמיד מסוגלים לטהר את כמויות השפכים המוזרמים אליהם. נוסף על כך, מתוך כ-17.5 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים בשנה המיוצרים בהתנחלויות, כ-5.5 מיליוני מטרים מעוקבים אינם מטופלים כלל ומוזרמים בצורתם הגולמית לוואדיות ולנחלים ברחבי הגדה.

כחלק מהמהלכים של מפעל ההתנחלות, ישראל איננה מתנה את אכלוסם של מבנים, שכונות ואפילו אזורי תעשייה בגדה בקיום פתרונות נאותים לטיפול בשפכים. אתן רק דוגמה אחת: השכונות הדרומיות של ההתנחלות מודיעין-עילית, בשכונות שבהן לפי הנתונים שלי מתגוררים למעלה מ-17,000 תושבים, השכונות האלה אוכלסו אף-על-פי שהשפכים הגולמיים שלהן הוזרמו בתקופה הרלוונטית לנחל-מודיעין. זה מצב גלוי וידוע. המשרד להגנת הסביבה נמנע מלאכוף את החוק על ההתנחלויות המזהמות, ועד כה צעדי האכיפה שננקטו היו זניחים ומועטים מאוד. נתון אחד, עמיתי חברי הכנסת: משנת 2000 ועד ספטמבר 2008, המשרד נקט רק 53 צעדי אכיפה נגד התנחלויות שלא טיפלו בשפכים שלהן. אני אתן דוגמה מקבילה. בשנת 2006 בלבד המשרד להגנת הסביבה נקט 230 צעדי אכיפה כנגד רשויות בתוך ישראל בגין עבירות דומות.

עיריית ירושלים מזרימה כ-17.5 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים מדי שנה מזרחה, לתוך שטח הגדה. כ-10 מיליון מטרים מעוקבים מתוכם מוזרמים ללא כל טיפול לאגן נחל-קדרון, שהמשרד להגנת הסביבה מגדיר אותו כמפגע הביוב הגדול בישראל. נמצא אתנו השר הקודם להגנת הסביבה, והוא יודע עד כמה הנושא הזה מטריד את המשרד. עיריית ירושלים הציעה כמה פתרונות לטיפול בשפכים האלה, אבל בפועל אף אחד מהפתרונות לא מומש.

חלק מהתוכניות מחייבות שיתוף פעולה מצד הרשות הפלסטינית. הרשות הפלסטינית לא מוכנה לשתף פעולה עם הדברים האלה, מכיוון שהיא לא רוצה להעניק לגיטימציה לסיפוח מזרח ירושלים. היישובים הפלסטיניים בגדה המערבית מייצרים היום 56 מיליון מטרים מעוקבים של שפכים בשנה, שזה בערך 60% מסך כל השפכים של הגדה. בין 90% ל-95% מהשפכים האלה אינם מטופלים כלל. רק מתקן אחד לטיהור מתקיים היום ביישוב פלסטיני.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

כמה אכיפה יש שם?

דב חנין (חד"ש):

העדר פיתוח התשתיות ביישובים הפלסטיניים הוא כמובן עניינה של הרשות הפלסטינית קודם כול, אבל – – –

היו"ר מגלי והבה:

חבר הכנסת בן-ארי, הבעיה היא לא האכיפה אלא מי שמזהם. לא משנה אם הוא בצד הפלסטיני או בצד שלנו. הוא גורם לנזק סביבתי.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

– – –

דב חנין (חד"ש):

אדון בן-ארי, אני מבין שאתה פטריוט גדול, אבל אתה לא באמת דואג לטובת הארץ הזאת, לא דואג באמת לתועלת הארץ הזאת, וכדאי שתקשיב, כדאי שפעם אחת תלמד להקשיב.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

אין אמת בדבריך.

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב-ראש, כאשר אנחנו מדברים על השפכים של היישובים הפלסטיניים, אין ספק שיש בוודאי תפקיד ומקום ואחריות לרשות הפלסטינית בעניין, אבל אנחנו מדברים בכנסת ישראל, והתפקיד שלנו להבין גם מה תפקידה ואחריותה של ישראל בעניין הזה. כאן קיימות כמה בעיות: לאורך שנים הרשויות הישראליות עיכבו מתן אישורים להקמת מתקני טיהור. חלק מהמתקנים האלה מעוכבים במשך יותר מעשור – –

היו"ר מגלי והבה:

חבר הכנסת חנין, על-חשבון זמני אני רוצה להגיד לך שנמצא פה גם השר להגנת הסביבה לשעבר.

מעולם לא עיכבה ישראל שום תוכנית לטיהור עם הרשות הפלסטינית. להיפך. היו פניות ישראליות ודאגה לתקציבים ויש שיתופי פעולה. אני רק רוצה להבהיר את הנקודה הזו – אל תדאג,  אני אתן לך את הזמן – שהיו מפעלים משותפים: מפעלי הטיהור באזור ג'נין, מפעלי הטיהור באזור טול-כרם, שעובדים עד עצם – – –

דב חנין (חד"ש):

אדוני היושב-ראש – אני רוצה לומר לך כך: קודם כול – – –

היו"ר מגלי והבה:

רגע, זה מאוד חשוב לפרוטוקול.

דב חנין (חד"ש):

מאוד חשוב לפרוטוקול, וגם את תשובתי, אדוני, אני אומר לפרוטוקול. אני רוצה להביא בפניך את הנתונים של הדוח, שמצביעים בהחלט על עיכובים – בחלק מהמקרים במשך יותר מעשור – של מתן אישורים להקמת מתקני טיהור שפכים ביישובים פלסטיניים. אני, אגב, לא מדבר דווקא על תקופתו של השר עזרא במשרד להגנת הסביבה. אנחנו פה מדברים על איזה דוח שנותן תמונת מצב מאוד מאוד אורכית ורחבה – – –

היו"ר מגלי והבה:

רגע, חבר הכנסת דב חנין. אני את הדקה הזו אתן לך. בבקשה, גדעון.

גדעון עזרא (קדימה):

מי אמר לך – – – אני רוצה רק להגיד לך מלה אחת: מי שרצה לתת את התרומה הגדולה ביותר לנושא טיהור שפכים היו המדינות התורמות.

דב חנין (חד"ש):

אני מייד מגיע לשאלת המדינות התורמות. אדוני השר. אני מייד מגיע. התמונה היא מאוד מורכבת. אז אני הצבעתי על נתון אחד של עיכוב במתן אישורים להקמת מתקני טיהור, אבל זו לא כל התמונה. אני רוצה להציג את התמונה בשלמותה. ישראל, לפעמים, מציעה לפלסטינים מערכות משולבות של טיהור שפכים, שהן משולבות להתנחלויות וליישובים פלסטיניים. הפלסטינים גם את זה לא מוכנים לקבל, כיוון שמבחינתם זה לגיטימציה להתנחלויות. אדוני השר לשעבר נמצא פה והוא מכיר את הנתונים האלה.

וכמו שאמר חבר הכנסת גדעון עזרא, ובצדק, בעיה נוספת שקיימת, והיא בעיה מאוד קשה, היא הצמצום של המעורבות ושל התמיכה של המדינות התורמות בפרויקטים של טיהור שפכים ובתשתיות של טיהור שפכים.

התוצאה שנוצרת בסופו של דבר היא תוצאה קשה ביותר. אקוויפר ההר הולך ונעשה מזוהם מיום ליום. יש פגיעות שהן לטווח ארוך, וכולנו נשלם את המחיר עליהן, ויש פגיעות שהן לטווח הקצר והמיידי. מי שכרגע תלוי באופן מיידי במים שמגיעים ממקורות טבעיים בגדה זה כמובן, קודם כול, תושבי העיירות והכפרים הפלסטיניים שזיהום מקורות המים שלהם באופן מיידי מחריף מאוד מאוד, בצורה קיצונית, את המחסור הכרוני שממילא קיים במי שתייה בגדה המערבית. כמו כן, שימוש במי שפכים לא מטוהרים להשקיה חקלאית עלול לזהם את היבולים החקלאיים ויכול לפגוע באחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הכלכלה הפלסטינית, וכמובן ביכולת של האנשים לאכול את היבולים החקלאיים שעליהם הם נשענים.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

מה עם הקידוחים – – –

דב חנין (חד"ש):

אדוני, אני רק עכשיו מחזיר לעצמי את הזמן שנלקח בהערות הביניים. אני אעשה את זה בקצרה.

היו"ר מגלי והבה:

קיבלת. אני מספיק הגון שנתתי לך את הדקה בלי שתבקש.

דב חנין (חד"ש):

תודה רבה. ההזרמה של השפכים צפויה לפגוע גם בפוריות הקרקע. היא קשה ובעייתית.

ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם ולומר, שאנחנו מדברים פה על בעיה שיש לה גם השלכות מרחיקות לכת על כלל החברה, גם בצד הפלסטיני וגם בצד הישראלי, על פגיעה במשאבי מים שהם חיוניים וחשובים לכל תושבי הארץ הזו. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני חושב שצריך לפעול בשיתוף פעולה עם הרשות הפלסטינית באופן דחוף כדי לטפל בשפכים הקיימים. מדינת ישראל בוודאי חייבת לפעול בצורה נמרצת כלפי הזרמת ביוב מצד התנחלויות ויישובים אחרים שנמצאים בשלטונה ובסמכותה הבלעדיים של ישראל. אין לרשות הפלסטינית שום סמכות על המקומות האלה. כל עוד הם נמצאים צריך לפעול כלפיהם במלוא חומרת הדין ביחס לכל זיהום.

אדוני היושב-ראש, אני שוב חוזר ואומר משפט סיכום: הנושא הזה הוא באמת רציני מכדי להוריד אותו לרמה של כמה מקריאות הביניים שהיו כאן. הנושא הזה, אם אנחנו באמת דואגים  למים שנמצאים בארץ הזאת, שהם לא רבים, אנחנו צריכים לדון בו בצורה רצינית ומעמיקה, ואני אמרתי מראש: אני חושב שזה נושא שמאוד ראוי לדיון המשך בוועדה. תודה.