דב נאם במליאה על ייקור המים המתוכנן החל מינואר 2010.
ֿ
להלן נאומו:
אדוני היושב-ראש, לא רק כראש עיריית תל-אביב בפוטנציה, אלא גם כחבר כנסת אני כמובן מתנגד. אני מסכים לגמרי עם דבריו של חבר הכנסת שטרית בעניין השערורייה הנוראה, באמת השערורייה הנוראה שבהטלת היטלי הפיתוח על גבם של האזרחים, היטלי הפיתוח למים וביוב בעצם מבוטלים. במקום זה מועבר באופן ישיר לצרכן הביתי, ומועמס על כל אזרחי ישראל. זה מהלך שהוא לא רק מאוד רגרסיבי מבחינת האפקט החברתי שלו, הוא גם מאוד מסובך לניהול. הוא יוצר מנגנון מאוד בעייתי לא רק לשלטון המקומי, אלא גם למערכות המים בכללותן. הוא מסבך מאוד את המערכת.
אבל, אדוני היושב-ראש, אני טוען שלדבר הזה יש הסבר. ההסבר הוא מאוד מצער, אבל הוא ההסבר האמיתי. זה לא קרה במקרה, וזה לא רק טעות, וזה גם לא רק טיפשות, חבר הכנסת שטרית. ההסבר הפשוט לדבר הזה הוא אינטרסים. ישנם גורמים במדינת ישראל שבהחלט יש להם אינטרסים בבנייה והם מנסים להקל מעליהם את ההיטלים כדי לאפשר להם לבנות. זה לא אסור אגב. אבל זה גם בהחלט לא בסדר כאשר את ההיטלים האלה מנסים לגלגל על שכמו של הציבור הרחב. ולצערי הגדול, ממשלת ישראל בנקודה הזו נכנעה לאינטרסים צרים על חשבון האינטרס הכללי.
כיוון שבנושא הזה נראה לי שיש פה, לפחות בבית, הסכמה מאוד רחבה שהיא באמת תסיר את רוע הגזירה הזו של ביטול היטלי הפיתוח והטלתם על הציבור הרחב, אני רוצה, עמיתי חברי הכנסת, להקדיש את יתר הדברים שלי, לשני היבטים אחרים במהלכי המים המתוכננים.
עמיתי חברי הכנסת, מה שהולך לקרות ב-2010 בתחום המים הוא אסון. היום תעריף א', התעריף הנמוך, התעריף הבסיסי למים, הוא 8 מטר מעוקב לחודש למשפחה, ועל הכמות הזאת כל משפחה משלמת על כל מטר מעוקב 4.11 שקלים. אחרי שהרפורמה תעבור, אדוני היושב-ראש, המחיר הכולל למים – אגב, כולל ביוב – יהיה 9.47 שקלים למטר מעוקב, 9.47 שקלים בכמות הבסיסית שבה המים הם ללא ספק מוצר בסיסי.
מעל לשכבה הזו, יש לנו עוד שכבה. מעל התעריף הבסיסי של 4.11 שקלים יש לנו שכבה של 5.6, שזה עוד שבעה מטר מעוקב לחודש. עכשיו מוצע לבטל כליל את התעריף השני הזה. גם הכמות הבסיסית, מאוד מצטמצמת, ותעמוד על 2.5 מטר מעוקב לנפש. זאת אומרת, משפחה שיש בה שתי נפשות, זוג אנשים מבוגרים שגרים בבית יוותרו עם 5 מ"ק בלבד.
זה הרבה יותר גרוע ממס בצורת. מס הבצורת, שבכנסת היה ויכוח קשה עליו, התייחס לכך שמי שמשתמש בהרבה מים ייענש על זה, ומי שמשתמש בכמות המים הבסיסית לא ייפגע. מה שקורה כרגע זה שפוגעים בדיוק הפוך – באנשים שבאמת משתמשים במים כי הם חייבים את המים, ואין להם שום דרך אחרת. בכמות הבסיסית פוגעים. גם מצמצמים את הכמות הבסיסית, וגם מעלים את מחירה בצורה מאוד דרמטית.
אדוני היושב-ראש, אני חושב שהנושא הזה מחייב באמת בירור מאוד רציני בכנסת. יש לנו לפעמים מצב שבו כמו בחוק פרקינסון, לזירה נזרק איזשהו נושא, כולם מתעסקים בו, ואחר כך מסירים אותו מסדר-היום, ובמקומו בא משהו הרבה יותר משמעותי, הרבה יותר מקיף, הרבה יותר קבוע, הרבה יותר כולל. אבל הוא עובר בשקט, כי כולנו התעסקנו בהיטל הבצורת.
אדוני היושב-ראש, נקודה אחרונה לסיום. היה דיון בוועדת הפנים של הכנסת, היתה לי הזכות לעמוד בראש הדיון הזה. בדיון הזה שמענו דבר מאוד מעניין מצד פקידי האוצר. בעוד שכל הזמן הם סיפרו לנו שההפרטה נועדה להנמיך את מחירי המים, להפחית את מחירי המים לצרכן, הפעם הם הציגו לנו, בצורה אני חייב להגיד מאוד כנה וישירה, חישוב אחר. הם אמרו לנו: עכשיו יש לנו תאגידי מים, תאגידי המים האלה חייבים להרוויח. ואם הציבור יצמצם את צריכת המים שלו, אדוני היושב-ראש, ואני אומר דברים שנרשמו בפרוטוקול, אנחנו נעלה את המחירים. זה מה שנאמר לנו.
אם הציבור יהיה חסכני ורציונלי, אנחנו נעלה את מחירי המים. אדוני היושב-ראש, אני חושב שזו דוגמה איך אנחנו מגיעים – במהלכים שאנחנו עושים – לתוצאה ההפוכה ממה שאנחנו רוצים להגיע. גם מבחינה סביבתית, גם מבחינה חברתית, אנחנו רוצים לחסוך במים – אסור לנו לייצר מנגנונים שאם הציבור חוסך, אנחנו מענישים אותו בהעלאת מחירים. תודה רבה.