הנה הנאום שנשא במליאה בעת הצגת הצעת החוק בתאריך 20.1.10:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, המאבק על הארכת חופשת הלידה התחיל עוד בכנסת הקודמת. היתה לי, עמיתי חברי הכנסת, הזכות להיות היוזם הראשון של הצעת החוק שהפכה לחוק, להאריך את חופשת הלידה מ-12 שבועות ל-14 שבועות. אני שמח שההארכה הזו אכן אושרה בכנסת הקודמת. אנחנו בכנסת הנוכחית ממשיכים במאבק להאריך את חופשת הלידה לנשים ל-16 שבועות. המאבק על חופשת הלידה הוא מאבק חשוב. מדינת ישראל עד היום נותנת חופשות לידה קצרות בהרבה בהשוואה לכל המדינות המתקדמות בעולם.
לפי החוק היום, האב יכול לחלוק את חופשת הלידה עם האם ולהחליף את האם לאחר מחציתה הראשונה של חופשת הלידה, אבל במצב הנוכחי נדיר מאוד למצוא גברים שמנצלים את הזכות שניתנה להם לפי החוק, והזכות הזאת כמעט שאיננה מיושמת בפועל. הנורמה הזאת, של חופשת לידה נוספת לגבר, עדיין לא מקובלת אצלנו, והעובדה הזאת גורמת למצב שבו האב ממשיך לעבוד כרגיל גם כאשר נולד לו ילד קטן, והוא לא מבלה עם הילד ולא חולק בשמחה ובאחריות של ההורות המוקדמת.
הצעת החוק הזאת מבקשת לשנות את המציאות הזאת וגם את המוסכמות החברתיות, למען זכויות הילד, למען זכויות ההורים, למען קידום ערכים של משפחה בריאה ושוויונית יותר בחברה הישראלית.
מטרתה של הצעת החוק היא לאפשר זמן איכות ויצירת קשר ראשוני חם בין האב לילדו, ולקידום חלקו של האב בגידול הילדים, ובפרט בגידול של הרך הנולד בחודשי חייו הראשונים.
הצעת החוק במתכונת הנוכחית שלה מאריכה את חופשת הלידה הכוללת ל-16 שבועות, כאשר השבועיים הנוספים ל-14 הראשונים ינוצלו על-ידי הגבר. זאת אומרת, התוצאה הכוללת של השינוי תהיה שהמעסיק יחויב להוציא את הגבר לחופשה בת שבועיים נוסף על חופשת הלידה של האשה, ובני-הזוג יוכלו לחלוק ביניהם את הזמן הכולל של חופשת הלידה, כך שהגבר יוכל גם הוא ליהנות מחופשת לידה עד שמונה שבועות. ברור כמובן שצריך להבטיח – והצעת החוק עושה זאת – שחופשת הלידה תובטח לאם, ודאי בשמונת השבועות הראשונים, והזכות של הגבר לחלוק בחופשת הלידה תהיה רק לאחר מכן.
עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת היא הצעה ראויה, היא הצעה נכונה, היא מביאה את ישראל למקום דומה לארצות אחרות בעולם בנושא הזה, ולכן אני פונה לכל חברי הכנסת לתמוך בה.