מתוך נאום בכנסת:
גברתי יושבת הראש, אדוני ראש הממשלה, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח שההזדמנות הזאת של הדיון בהשתתפות 40 חברי כנסת ובהשתתפות ראש הממשלה כתוצאה מיוזמת 40 חברי כנסת, באה כאשר התפרסמו ממצאי ה-OECD ביחס למצבה הכלכלי והחברתי של ישראל. השורה התחתונה: אם ישראל תצורף ל-OECD היא תהיה המדינה הענייה ביותר ובעלת הפערים החברתיים הגדולים ביותר מבין החברות, בתחתית רשימת החברות בארגון. זה לא מפתיע אותנו, מכיוון שאנחנו יודעים שחמישית מאזרחי ישראל הם עניים. זה פי-שניים מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD.
הנתון הזה איננו גזירת גורל, הוא לא מעשה ידי שמים, הוא פרי של מדיניות ממשלתית, מדיניות ממשלתית שנמשכת גם היום: הורדת מסים לעשירים, צמצום של השירותים החברתיים. זה בדיוק הכיוון להבטיח שהפערים האלה ילכו ויעמיקו, ילכו ויחמירו.
אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות של נוכחותך כאן כדי לדבר על נושא מסוים אחד בתוך הרצף הגדול הזה, והוא הנושא של תעסוקת נשים ערביות. בדקתי את הנושא הזה בכנסת היוצאת והתמודדתי עם הטענה שאומרת שאותה בעיה של השתתפות נמוכה של נשים ערביות בשוק העבודה נובעת מכל מיני בעיות מסורתיות או אחרות שמונעות מנשים לצאת לעבודה. הנתונים שמצאתי, אדוני ראש הממשלה, שונים לחלוטין. נשים ערביות מעוניינות לעבוד, רק שהן לא יכולות לעבוד. קודם כול מכיוון שבדרך כלל אין אזורי תעשייה ביישובים ערביים. זו בעיה אחת. אבל הבעיה השנייה, שהרבה יותר קל לטפל בה, ואפשר לטפל בה באופן אמצעות שני אמצעים: שירותים לילדים שיאפשרו לנשים לצאת מהבית ותחבורה ציבורית. תחבורה ציבורית זה הדבר שהכי חסר ברוב היישובים הערביים. אלה הם היישובים שהכי תלויים ברכב פרטי, אף-על-פי שמבחינה כלכלית-חברתית המצב של האנשים שם הוא לא טוב, אבל שם כולם תלויים ברכב פרטי. מטבע הדברים הרכב הפרטי הזה נמצא אצל הגבר, ולאשה – גם אם היא רוצה – אין שום אפשרות להשתמש בו. לכן, כאשר אין אזור תעשייה ביישוב ואין יכולת לצאת מהבית ואין יכולת לצאת למקום העבודה, התוצאה היא שנשים נותרות כבולות לבית.
ולכן, אם אדוני ראש הממשלה היה לוקח את הנושא הזה, באופן נקודתי, כמנוף לשינוי – תחבורה ציבורית ושירותי תחבורה ציבורית ביישובים ערביים – אני בטוח שבזמן קצר מאוד באופן יחסי נוכל להגדיל את שיעור ההשתתפות של נשים ערביות בכוח העבודה, וזה ישנה מאוד לטובה את הבעיה הזאת.
אני רוצה לומר שביישובים ערביים רבים אין בכלל שירותי תחבורה ציבורית. בעצם התחבורה הציבורית עוצרת בכניסה ליישוב. אוטובוס לא נכנס ואפילו מיניבוס לא נכנס. אגב, יש יישובים שמבחינת התשתית מאוד קשה להעביר אוטובוסים בחלק מהשכונות, אבל אפשרי להעביר שם קווי מיניבוס, אפשרי לייצר מערכת שבה קווי המיניבוס בתוך היישוב מתחברים לקווי אוטובוסים שעוברים ליד היישוב, ואז אנשים יוצאים מהיישוב במיניבוס, עולים לאוטובוס ויכולים להגיע מהר למקומות העבודה שלהם.
הסוגיה הזאת היא באמת חיבור מובהק של שאלות חברתיות, כלכליות, סביבתיות. זה הנושא שדרכו אפשר לראות רק תועלות. מובן שיש לזה עלויות מסוימות, זה עולה כסף, אבל העלויות הן ממש מזעריות לעומת התועלות החברתיות העצומות שאנחנו יכולים להשיג.
אני מקווה מאוד, אדוני ראש הממשלה, שבתשובתך היום לדיון תתייחס לנושא הזה, ובהמשך לדיון הזה גם תקדם אותו באופן מעשי בממשלה. תודה רבה.