ב-3 במרץ נאם ח"כ דב חנין בכנסת בעניין האלימות המשטרתית ביפו, והתנהלות המשטרה בפרשת מעצרם האחים קובטי:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת. אדוני השר, אתה את הנושא הזה של מה שקרה ביפו כבר שמעת ממני כמה וכמה פעמים, אני מניח שאולי קצת נמאס לך לשמוע. גם במסגרת המליאה אני העליתי את זה במסגרת שאילתא דחופה, אבל מצאתי לנכון להעלות את זה גם כהצעה רגילה לסדר – זו הצעה רגילה, אדוני – דווקא מכיוון שחשבתי שמאוד חשוב לפרוס את פרטי המקרה הקונקרטי הזה, הקשה, הנורא על כל פרטיו, ולקבל התייחסות עניינית ונקודתית בכל אחת ואחת מהנקודות.
אנחנו עוסקים בעניינם של האחים ג'רייס וטוני קובטי, הם אחיו של במאי הקולנוע המהולל סכנדר קובטי, שבימים אלה נמצא עם סרטו "עג'מי" בארצות-הברית, ואני מנצל את ההזדמנות כדי לאחל לו הצלחה בתחרות על האוסקר. זה סרט מרשים, חזק, קשה, ומאוד ראוי לפרס האוסקר.
נמצאים אתנו ביציע ההורים של ג'רייס וטוני, מרי ואיליה. אני מברך אותם. נמצאת כאן נציגות נכבדה של האוכלוסייה הערבית ביפו, ובראשה חבר מועצת עיריית תל אביב-יפו, עומר סקסיק, ואני, אדוני השר, רוצה לפרוס את כל פרטי העניין. אני יודע, כי וודאי במשטרה הכינו לך תשובה מפורטת, אני שמח שיש פה בדיון שני שרי ביטחון פנים לשעבר, והייתי רוצה שלא תסתפק בתשובה המפורטת שהכינה לך המשטרה. אני אומר את הדברים דווקא אחרי יום אתמול, שבו ישבתי עם מפכ"ל המשטרה לפגישה מאוד עניינית, כפי שאמרתי גם לך, אבל במקרה זה אני חושב שהתשובה בכתב לא תספק.
הסיפור הוא כזה. אני אתחיל מפרשת ג'רייס, ומייד אגיע לטוני. ג'רייס קובטי הוא מהנדס תעשייה וניהול. הוא חזר מעבודתו ביום 3 בפברואר שנת 2010. בדרך לביתו הבחין בזוג ניידות משטרה ובכמה שוטרים. בסמוך לשוטרים עמדו שני ילדים קטנים עם הפנים אל הקיר, ועל הכביש עמד צלם העונה לשם מוחמד בבאי. מר ג'רייס התחיל לדבר עם הצלם על האירוע שהתרחש באותו זמן בין המשטרה לילדים. במהלך שיחתם הגיעה שוטרת וביקשה ממר ג'רייס והצלם לעלות למדרכה הסמוכה, הוא מילא אחר הוראות השוטרת, ועלה למדרכה הסמוכה.
באותו זמן הגיעו למקום שוטרים נוספים. הגיע גם שכן, ודרש מהשוטרים שיפסיקו לעצור אנשים בשכונה. הוא התחיל ללכת הביתה, בעודו משוחח עם השוטרת, ושואל אותה מדוע הם עוצרים את הילדים האלה. במהלך השיחה הזו, בלי שום הודעה מוקדמת, תפסה אותה שוטרת את ג'רייס בידו, והחלה בהליך של השמת אזיקים על ידיו. באותו רגע לא הובהר למר ג'רייס שהוא עצור או מעוכב או כל דבר אחר, ולא הובהרה לו עילה למעצרו ולהשמת האזיקים על ידיו. מייד הצטרפו כמה שוטרים נוספים והחלו לגרור את מר ג'רייס לניידת. הוא לא הביע התנגדות. הוא שהה בניידת. באותו זמן הכניסו שוטרים נוספים את אחיו של ג'רייס, טוני – מייד אתאר את הסיפור הזה מהזוית של טוני – כאשר פניו של טוני היו אדומות ונפוחות כתוצאה מריסוס בגז פלפל על-ידי השוטרים. הוא ראה שמצבו של אחיו רע והוא נאנק מכאבים. הוא ביקש מהשוטרים בניידת לאפשר הגשת טיפול רפואי לטוני, אבל השוטרים התעלמו מהפצרותיו של ג'רייס, והמשיכו בדרכם לתחנה.
כאשר הגיעו לתחנה, כאשר מר ג'רייס אזוק בידיו, הוא הוצא אל מחוץ לניידת, ונאמר לו על-ידי אחד השוטרים כי לאור העובדה שהוא התלונן בניידת ו"הפריע לו לנהוג", הוא הולך לשלם על כך. השוטר הוציא מיכל של גז פלפל, והחל מרסס את פניו של ג'רייס. מייד לאחר מכן, כתוצאה מהריסוס בגז פלפל, התמוטט ג'רייס ונשכב על הרצפה בחניון המשטרה. מייד לאחר מכן, בעוד הוא שוכב חסר אונים על הרצפה עם אזיקים על ידיו ומבלי שהוא מביע כל התנגדות, ניגש אליו השוטר, אשר ריסס את פניו בשנית בגז פלפל.
לאחר מכן, ומבלי שלג'רייס יש אפשרות לראות את המתרחש, הוא הובל על-ידי השוטרים לחדר החקירות. בחדר החקירות החלה מסכת של אלימות מילולית בעל גוון גזעני כנגד ג'רייס. בין היתר נאמרו לו המשפטים הבאים, ואני מצטט: אנחנו נזיין אותך, יא ערבי. נעשה לך מה שעשינו בעזה. נזיין את כל יפו. אנחנו נאנוס אותך ואת אמא שלך, וכיוצא בזה. אני מצטער שאני צריך לומר את הדברים האלה מעל במת הכנסת, אבל אלה הציטוטים.
בשלב הזה נפתחת מסכת נוספת של אלימות פיזית נגד ג'רייס באמצעות בעיטות לרגליו. בכל הזמן הזה ג'רייס לא רואה, מתקשה בנשימה, ומבקש בכל לשון של בקשה לאפשר לו לשטוף את פניו, כל הדברים האלה ללא הועיל. רק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מצדו של ג'רייס מוצאים לנכון שוטרי התחנה לאפשר לו לשטוף את פניו. לאחר מכן הוא מוחזר אל חדר החקירות, נאזק ברגליו, ומתחיל סבב נוסף של אלימות מילולית מאותם שוטרים שנכנסים לחדר.
הוא מבקש להגיע לשירותים כדי להתפנות. השוטרים מציינים בפניו כי אין כרגע אפשרות, ולא מתירים לו. יתירה מזאת, אומרים לו שיתפנה במכנסיו. רק לאחר הפצרות חוזרות ונשנות מודיעים לו כי יעשו עליו חיפוש בעירום מלא בשירותים, ורק אז הוא יוכל להתפנות.
ואכן ג'רייס נלקח לשירותים ומופשט מבגדיו. בשלב הזה, לאחר שהוא עומד עירום בשירותים, ולאחר תחנונים חוזרים ונשנים, ניתנת לו האפשרות להתפנות. עם חזרתו מהשירותים הוא נלקח לחדר החקירות בשנית, ורק אז מתחילה החקירה העניינית. בחקירה, בעודו מבקש לפרט בפני השוטרת את טענותיו לגבי התנהגות השוטרים, החלה השוטרת לעצור את שטף דיבורו מבלי לאפשר לו למסור את הודעתו. יתירה מכך, בשלב מסוים נכנס שוטר נוסף, אשר פנה אל ג'רייס ואמר לו: אם היית במדינה מוסלמית, היו חותכים לך את הראש.
אני חייב לומר לך, אדוני השר, שההתנהלות הזאת, שפורטה לבקשתי על-ידי עורך הדין זילברשטיין, שמייצג את מר ג'רייס – אני, אגב, פגשתי את מר ג'רייס וגם את אחיו טוני, שמעתי גם מפיהם את התלונות הקשות שלהם. ביקשתי את הדברים בכתב מעורך דינם, וקיבלתי אותם. אני אומר לך, אדוני השר, אלה דברים מעוררי חלחלה.
טוני הוא מנהל הפקות במקצועו והנדסאי בניין בהשכלתו. הוא ראה שאחיו נתון תחת אלימות מצד השוטרים. הוא פנה לעבר המקום. מייד כשהגיע למקום, החלה מסכת של אלימות פיזית ומילולית כנגדו, בלי שום הצדקה. אחד השוטרים תפס אותו, מבלי לומר מלה התחיל להכות אותו, הצטרפו יתר השוטרים, החלו מכים את טוני בכל חלקי גופו. בין היתר הטחת סטירות, מכות אגרופים לגב התחתון, לעכוז, לרגליים.
כל האלימות הזאת מתרחשת כאשר הוא מוקף בכמה שוטרים, לא נוקט אלימות, ובוודאי שבשלב הזה לא מהווה איום עבור אף אחד. מייד אחר כך מפילים השוטרים את טוני על הרצפה, מרססים את פניו בגז פלפל מטווח קרוב, אוזקים אותו ומעבירים אותו אל הניידת בעודו אזוק ופניו ועיניו צורבות מגז הפלפל. כל אותו זמן חלק מהשוטרים ממשיכים להכותו באגרופים על הירכיים. לאחר שהוכנס לניידת הוא נלקח לתחנת המשטרה. בהגיעו לתחנה, בעודו אזוק, ושוב – סובל מבעיות ראייה בגלל הריסוס בגז פלפל – השוטרים בתחנה התחילו להטיח אותו על הקירות בתחנה, וכן מנעו ממנו את האפשרות לשטוף את פניו, על אף הפצרות חוזרות ונשנות של טוני עקב הצריבה בפנים ובעיניים. במהלך הזמן, בעודו יושב בחדר החקירות, השוטרים החלו להטיח בטוני קללות בעלות גוון גזעני כגון: ערבי מסריח, ערבי מזדיין, הומו, בן-זונה וכיוצא בזה. לאחר מכן הוא מוצא מחדר החקירות, פונים לעברו כמה שוטרים עם אלות ומכים אותו עם האלות בכמה מחלקי גופו. רק לאחר שלוש שעות של רצף כזה של אלימות פיזית, אלימות מילולית, הותר לו להגיע לשירותים לשטוף את פניו מגז הפלפל. בזמן שהוא התחיל לשטוף את פניו בשירותים, פנו אליו השוטרים וחייבו אותו להפסיק. לאחר שהוא ביקש שיינתן לו עוד זמן לשטוף את פניו, איימו עליו השוטרים שאם הוא לא יפסיק הם ירססו אותו בגז פלפל שוב. לאחר שהוא יצא מהשירותים הוא התמוטט ונפל על הרצפה. בעודו שוכב על הרצפה החלו השוטרים לציין בפניו שיפסיק "לעשות הצגות", ולא הגישו לו שום עזרה ראשונה. עוד נאמר לו על-ידי השוטרים כי הוא יילקח לבית-חולים רק לאחר שהם יפרקו אותו במכות.
אדוני השר, התלונות האלה, של מר טוני קופטי ומר ג'רייס קופטי, כפי שהן מובאות בפנינו על-ידי עורך-דינם, עורך-הדין זילברשטיין, הן תלונות חמורות במיוחד. זה מקרה קונקרטי שמחייב תשובה קונקרטית. אני חייב לומר לך בצער, אדוני השר – המקרה הזה הוא לא יחיד. אני חוזר ונתקל, מפי אוכלוסיית יפו – ונמצאים פה הנציגים, ואני אשמח, אדוני השר – אולי אחרי הדיון הזה, כשאנחנו מסיימים פה – אני אשמח שאתה תיפגש עם הנציגים האלה ותשמע מהם. עדיף לשמוע את הדברים בעדות ישירה – על מסכת של התנכלות של המשטרה לתושבים הערבים ביפו, כולל לילדים, לבני נוער, בלי שום עילה חוקית.
אני אומר לך – אני תושב תל-אביב, כשאני מגיע ליפו אני מרגיש שאני מגיע לכוכב אחר. פשוט לכוכב אחר. לא החוקים שאני מכיר, אדוני היושב-ראש, לא הנורמות, לא כללי ההתנהגות. השוטרים שם מתנהלים כאילו שהם נמצאים באיזשהו שטח כבוש, שאין לתושבים שם שום זכויות ושום מעמד, ומתנהלים אתם בצורה שהיא פשוט פרועה ומופרעת. ולכן, אדוני השר, דווקא כאיש משטרה ותיק – ואתה יודע שאני מעריך את יכולתך לבחון את המשטרה גם מהזווית הזאת – זה סיפור שמחייב לעשות באמת בדיקה לעומק.