עשרות פעילי חד"ש הפגינו ביום רביעי, ה-10 במרץ, בפתח בית משפט השלום בתל-אביב, עם פתיחת משפטו של יו"ר חד"ש, ח"כ מוחמד ברכה. בהפגנה השתתפו חברי סיעת חד"ש בכנסת – ח"כ חנא סוויד, ח"כ דב חנין וח"כ עפו אגברייה – ח"כים לשעבר, מזכ"ל מק"י מוחמד נפאע, נציגי הארגונים עדאלה, מוסאווה והאגודה לזכויות האזרח, נציג ארגון הפרלמנטים האירופי, חברי ועדת המעקב העליונה לציבור הערבי בישראל, פעילי חד"ש ואישי ציבור ואקדמיה. בחד"ש התייחסו לאישומים נגד ברכה ואמרו: "המשפט המבוים נגד ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר תנועת חד"ש, הוא צעד חמור נוסף של הממשלה ושלוחיה נגד חופש הביטוי וחופש ההפגנה. ה'אישומים' נגד ח"כ ברכה, המעוותים את התנהגותו בהפגנות פוליטיות, נועדו להעניק לגיטימציה לאלימות נגד אישים ופעילי שלום".
ח"כ דב חנין אמר כי "הגשת כתב האישום כנגד ח"כ ברכה בגין התנהגותו בהפגנות פוליטיות הוא צעד חמור נגד חופש ההפגנה חופש הביטוי. זוהי חוליה נוספת בתהליך מדאיג ומסוכן של צמצום המרחב הדמוקרטי. מה שהחל בחברי הכנסת הערבים, מתרחב לארגוני זכויות האדם ופעילי שלום. זה הזמן להקמתה של חזית רחבה להגנת הדמוקרטיה".
בהפגנה הפיצו פעילי חד"ש פלייר, בו נכתב: "ביום המשפט נגד ח"כ ברכה, כמו המסע לדה-לגיטימציה של הקרן החדשה לישראל ושל פרופ' נעמי חזן, הם הוכחה נוספת, כי דיכוי חופש הביטוי חוצה גדרות הפרדה ומשתלט גם על המרחב הציבורי בישראל עצמה. המשטרה, כזרוע השלטון, משלימה את מסע הימין הקיצוני לביטול הלגיטימיות של השמאל הישראלי בזירה הפוליטית הישראלית.
"מאבק משותף יהודי-ערבי רחב להגנת הדמוקרטיה הוא צורך השעה. מאבק כזה הוא בעל חשיבות מיוחדת להבטחת שלומה ועתידה של האוכלוסייה הערבית בישראל, הסובלת מאז קום המדינה מאפליה, מאלימות המשטרה וממסע של החשדה. המאבק להגנת הדמוקרטיה הוא מרכיב חשוב במערכה הכוללת למען ישראל שוחרת שלום ושוויונית".
כתב האישום נגד ברכה כולל ארבעה סעיפים: תקיפת שוטר משמר הגבול בהפגנה נגד חומת ההפרדה בכפר בלעין באפריל 2005; העלבת עובד ציבור בהפגנה נגד מלחמת לבנון השנייה בתל אביב באוגוסט 2006; תקיפת פעיל ימין בהפגנה נגד מלחמת לבנון בתל אביב ביולי 2006 והכשלת שוטר במילוי תפקידו בהפגנה העת כינוס מפלגת העבודה בנצרת ביולי 2007.
ח"כ ברכה אמר הבוקר: "אני מתכוון להפריך את כתב האישום בבית המשפט, מי שמפעיל אלימות בהפגנות ומתנכל לחופש ההפגנה והביטוי אלו המשטרה וזרועות הביטחון. לראיה, רק בשבוע שעבר בג"צ נאלץ להתערב כדי להבטיח את זכות ההפגנה בשייח ג'ראח. מכתב האישום נודף ריח פוליטי חריף, אין מדובר במשפט אישי וזה ניסיון להטיל פחד והרתעה על כל מי שמבקש לממש את הזכות הדמוקרטית להתנגד למדיניות הממשלה".
בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמיד את ח"כ ברכה לדין פרסם ארגון עדאלה את התגובה הבאה: "כתב האישום מתבסס על ראיות שקריות, שאותן הכחיש ח"כ ברכה מכל וכל. בידי מרכז עדאלה ראיות המעידות כי בהפגנה נגד חומת ההפרדה, שהיא האירוע המרכזי בכתב האישום, אנשי המשטרה והמסתערבים הם דווקא אלו שפגעו במפגינים, וביניהם ח"כ ברכה, תוך שימוש בגז מדמיע ובפצצות הלם. בעקבות אירוע זה הגיש עדאלה באופן מיידי, בשמו של ח"כ ברכה, תלונה למחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש). תלונה זאת מעולם לא נבדקה.
"לגבי האירוע מ-22 ביולי 2005, שבו מיוחסת לח"כ ברכה תקיפה שלא כדין, אנשי ציבור יהודים וערבים העידו כי בהפגנה שנערכה בתל אביב נגד מלחמת לבנון, פעילי הימין הקיצוני הם אלו שתקפו את המפגינים ופגעו בהם ובין השאר בח"כ ברכה. היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא חקר את האירוע.
"לכן מדובר בכתב אישום פוליטי חסר ראיות מרשיעות כלשהן, המבקש להפליל אירועים פוליטיים מובהקים ולגיטימיים נגד חומת ההפרדה ונגד המלחמה ולפגוע בשמו הטוב של מנהיג ציבור ערבי ובמעמדו.
"המחדל של מח"ש ושל היועץ המשפטי בבדיקת התלונה שהגיש ח"כ ברכה לגבי האירועים שאליהם מתייחס כתב האישום מעיד על חוסר תום לב ועל שיקולים זרים בהגשת כתב האישום".
ערב פתיחת המשפט, פורסם כי ארגון הפרלמנטים האירופי (IPU) ילווה את ההליך המשפטי נגד ח"כ מוחמד ברכה. הארגון מאגד בתוכו עשרות פרלמנטים אירופאים, וגם ח"כים מישראל, וחלק מתפקידו הוא הגנה על זכויותיהם הפוליטיות של חברי פרלמנט.