8 במרס 2010
עלון
סיכום שנה ראשונה בכנסת ה-18
שלום לכן ולכם,
סיכום השנה הראשונה של פעולתנו בכנסת ה-18 הוא מגוון ועמוס, קצרה היריעה מלסקור בעלון זה את כל הפעילות – עבודה במליאה ובועדות, ביקורים בשטח וליווי יוזמות אזרחיות שונות. להלן אתייחס בקצרה רק לכמה נושאים עיקריים ולעידכון מצב יוזמות החקיקה שלנו.
למרות כל ניסיונותינו לקצר, העלון ארוך במקצת. חשובות לנו מאד התייחסויותיכם/ן דווקא לפרק החקיקה. אנא עשו מאמץ לעיין בו.
דמוקרטיה, כיבוש, התנחלויות וסכנת מלחמה
הכנסת ה-18, שהחודש מלאה לה שנה, היא ימנית מאד מכל הבחינות: מדינית, כלכלית, חברתית וסביבתית.
פעילות רבה, במליאת הכנסת ובוועדות, הקדשנו להסרת המסכות ממדיניות ממשלת נתניהו-ליברמן-ברק. תארנו את ההרחבה המהירה של ההתנחלויות, המתנהלת תחת מסווה של הקפאה. הוקענו את הסירוב להידבר עם סוריה. שבנו והזהרנו ;מפני סכנת מלחמה אזורית איומה, אליה אנחנו עלולים להידרדר בהעדר כל התקדמות לשלום.
המשכתי ללוות את מאבקי השלום. השתתפתי בפעילויות "שוברים שתיקה" ו"לוחמים לשלום" ובהפגנות בבילעין נגד החומה המפקיעה חלק גדול מקרקעות הכפר לטובת הרחבת התנחלויות. בהפגנה האחרונה פגשתי את ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד ואת ראש עיריית ז'נבה, רימי פגיני המבקר בארץ גם כאורח העיר תל אביב – יפו.
ביקרתי כמה פעמים בשכונת שייח ג'ראח במזרח ירושלים, בה מקיימים פעילי שלום וזכויות אדם בחצי השנה האחרונה פעולות מחאה נגד פינוין של משפחות פלסטיניות מבתיהן, בהם התגוררו מאז 1948, על מנת להכניס מתנחלים במקומן. אותו חוק ישראלי המונע מפלסטינים שאיבדו את בתיהם ב-1948 ו-1967 לתבוע אותם בחזרה מאפשר זאת ליהודים. המחאות הלא אלימות זכו לתגובה לא פרופורציונאלית מצד המשטרה וכוחות הביטחון. הנושא נידון בועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותי.
במסגרת המתקפה חסרת התקדים על המרחב הדמוקרטי בלטה לאחרונה ההתקפה על הקרן החדשה לישראל. במסגרת ההתקפה הזו, הציע ח"כ שנלר מסיעת קדימה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת פעילות הקרן. בפועל הוקמה בנושא ועדת משנה בועדת חוקה חוק ומשפט – במתכונת ועדת המשנה לחקירת פעילויות אנטי–אמריקניות של מקרתי בראשית שנות החמישים בארה"ב.
חוק החנינה לעברייני ההתנתקות שעבר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת קובע כי אנשי ימין שהפרו את החוק מסיבות אידיאולוגיות יקבלו חנינה בניגוד לאנשי שמאל וערבים – גם אם עשו מעשים דומים ואפילו פחותים בחומרתם.
במקביל, הוגש לאחרונה כתב אישום נגד ח"כ מחמד ברכה, בארבעה אישומים על ארבע הפגנות מחאה בהן השתתף.
למרות התנגדותנו עבר בכנסת חוק האח הגדול, הוא חוק המאגר הביומטרי. מידע נוסף ניתן למצוא בעמוד המאבק במאגר הביומטרי באתר.
בעלון הקודם סיפרתי על מספר הצלחות שהיו לנו בתחום הפליטים: נוהל חדרה-גדרה בוטל וגירוש הילדים נדחה. לצערי הממשלה ממשיכה לקדם את הצעת חוק ההסתננות ואנו נמצאים בעיצומו של המאבק. הצעת החוק מחמירה מאד את הענישה כלפי פליטים ואף מגדילה וקובעת עונשים של עד 20 שנה לאותם פליטים המצליחים לברוח מהתופת בארצם ולהגיע לישראל ולמי שמסייע להם בשהותם בישראל. לשמחתי איני עוד חבר הכנסת היחידי המתנגד להצעת החוק אך אנו עדין נמצאים במיעוט ונעזרים רבות במאבק הציבורי.
סביבה, חברה ושוויון
בשנה האחרונה הקדשתי מאמצים רבים למאבקים נגד ההפרטה בכל המישורים. בין השאר המשכתי בפעילות נגד הפרטת שירותי בריאות התלמיד ותחנות טיפות החלב, נגד הפרטת מערכות בריאות הנפש, נגד הפרטת סל התרבות.
בעלון הקודם התייחסתי למאבק ברפורמת הפרטת קרקעות המדינה. עתה החל המאבק בשלב ב' – ברפורמת פירוק מערכות התכנון בישראל בשירותם של בעלי הון ונדל"ניסטים. מטרת הרפורמה לאפשר לאינטרסנטים נדל"ניים לבנות על בסיס שיקולים כלכליים במהירות וללא עיכובים חברתיים, בריאותיים או סביבתיים. מעבר לדיון שקיימתי בנושא בוועדה המשותפת לסביבה ובריאות נקיים גם כינוסי חירום של השדולה הסביבתית-חברתית. האחד ב-03.03.10 ביחס לאיומים שכבר קיימים על השטחים הפתוחים בישראל והשני ב-10.03.10 בו נבחן מקצועית היבטים שונים של הרפורמה המוצעת.
ב-1 בינואר 2010 העלתה ממשלת ישראל את תעריפי המים בכ-25%, במסגרת רפורמה כללית ברשות המים. עם סיומה, בסוף שנת 2010, צפויים מחירי המים לעלות בכ-45%. במהלך דיון שניהלתי בועדת הפנים והגנת הסביבה, בחודש דצמבר, התגלו פרטיה המלאים של הרפורמה שעד אז לא הוצגה לציבור במלואה. בישיבה זו התגלה כי הרציונל העומד מאחורי עליית מחירי המים הוא הצורך להבטיח רווחיות לתאגידי המים שהוקמו על פי חוק תאגידי מים וביוב, כשלב ראשון של הפרטת שירותי המים בישראל. בעבר טענו פקידי האוצר שהפרטת המים תוביל להוזלתם – כי הרשויות המקומיות מעמיסות על מחירי המים עלויות אחרות שלהן. בישיבה הזו הם הודו שהמציאות היא הפוכה: כאשר הציבור חוסך במים, עקב המחסור החמור והמתמשך – תאגידי המים הופכים ללא "משתלמים" – לא רווחיים – ולכן צריך להעלות את מחיר המים. ההפרטה גורמת להעלאת המחירים. מידע על פעילותי נגד הפרטת שירותי המים בישראל בעמוד המאבק נגד ייקור והפרטת המים באתר.
הקמת הועדה המשותפת לסביבה ובריאות היא הישג של פעילות שהתחלתי עוד בכנסת הקודמת. הועדה המשותפת היא ביטוי ארגוני לקשר ההדוק בין סביבה ובריאות. למרבית הצער קשר זה טרם הופנם בממשלה ולכן כמעט ואין חיבור בין פעילות המשרד להגנת הסביבה לבין פעילות משרד הבריאות. כיו"ר הועדה המשותפת יזמתי דיונים שהתקיימו במגוון תחומי הסביבה והבריאות ביניהם: זיהום קרקעות בגבול גבעתיים – תל אביב, זיהום אויר במפרץ חיפה, הזרמת שפכים בגדה המערבית, הקשר בין כימיקלים לפוריות, קרינה אלקטרומגנטית במתקני חינוך, מפגעים סביבתיים והשלכותיהם הבריאותיות בבקעת בית הכרם (שאגור), והסכנות לבריאות הציבור ברפורמה המתוכננת במערכת התכנון. מליאת הכנסת הטילה על הועדה המשותפת גם את מלאכת הפיקוח על התנהלות ישראל בנושא משבר האקלים וכבר קיימנו דיון ראשון בעניין הערכות ישראל להחלטות שהתקבלו בועידת האקלים בקופנהגן.
גם השדולה הסביבתית-חברתית בראשותי ערכה דיון בנושא הכנסת ומשבר האקלים לקראת ועידת האקלים בקופנהגן. את ועידת קופנהגן ניצלנו לקידום ואישור בקריאה טרומית של הצעות החוק לעידוד התחבורה הציבורית והתייעלות אנרגיה במבני ציבור.
המשכתי ללוות, בוועדות הכנסת ובשטח, את מאבקי האוכלוסיה הערבית בלוד וברמלה, ביפו, בנגב, במשולש ובגליל נגד הריסות הבתים ונגד ההתנהלות המשטרתית הבעייתית.
זכויות עובדים
במהלך השנה האחרונה יזמו עובדים רבים, מכל רחבי הארץ, מאבקים ארגוניים לשיפור תנאי העבודה שלהם. לצערי בישראל של היום, התארגנויות העובדים נתקלות בתגובות חריפות מצד המעסיקים. בשנה האחרונה יזמתי דיונים בכנסת ובועדותיה בכדי לתמוך בזכותם של העובדים להתארגן.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת קיימה, ביוזמתי, דיונים בנושא מאבקי העובדים באוניברסיטה הפתוחה, בכללית רפואה משלימה ובמפעל אקרשטיין בירוחם, כולם מאבקים של עובדים שמעולם לא היו מאוגדים. כאשר החליטו להתארגן ולהקים ועד עובדים תגובות ההנהלות לא איחרו לבוא. בלי יוצא מן הכלל, הנהלותיהם של כל מקומות העבודה בהם התארגנו העובדים פתחו במתקפה כוללת נגד זכותם של העובדים להתארגן. התקפות אלו באו לידי ביטוי בניסיונות לפטר את העובדים חברי הועד, לאיים על עובדים שלא לחבור לוועד, לבטל משמרות, לפנות לבית הדין בטענה שאלו התארגנויות בלתי חוקיות ועוד. בדיונים שיזמתי בועדת העבודה, הרווחה והבריאות עמדתי על זכותם של העובדים להתארגן ודרשתי מן ההנהלות לבוא במשא ומתן עם העובדים המאורגנים.
בחודש ינואר העליתי לדיון בוועדה את מצבם של התופרות מהמתפרה השיתופית במצפה רמון, שמאז שלקחו את גורלן לידיים והקימו את המתפרה השיתופית נאבקות חודש, חודש על המשך קיומו של מקום עבודתן. בדיון הוחלט שהכנסת תעקוב אחר התקדמותן ואף תפנה למשרד הפנים בבקשה להקל בחובן לרשות המקומית.
איום גדול על זכויות העובדים והמובטלים הוא הרחבת תכנית ויסקונסין לפריסה ארצית. כזכור, תכנית ויסקונסין מפריטה את שירותי התעסוקה בישראל ומעניקה לחברות כוח אדם פרטיות את הכוח לשלול ממובטלים את קצבת הבטחת ההכנסה, שהיא רשת הביטחון האחרונה לאזרחים רבים. מלבד הבעיות העקרוניות שעולות מתכנית ויסקונסין, הולכות ומתגברות תלונותיהם של משתתפי התכנית – הם נדרשים לשהות במשך ימים ארוכים במרכזי התכנית, כאשר כל שהם עושים הוא להעביר את זמנם בבטלה, וסופגים יחס משפיל מצד נציגיהן של חברות כוח האדם. מאז החלו הדיונים בועדת העבודה, הרווחה והבריאות על פריסתה הארצית של התכנית, הולך ומתרחב מעגל המתנגדים לתכנית בקרב חברי הכנסת.
עדכון יוזמות החקיקה
גם בתנאים הפוליטיים הקשים הקיימים אנחנו משתדלים להמשיך לקדם חקיקה סביבתית-חברתית מתקדמת. בנוסף לחקיקה חדשה שאנו מקדמים המשכנו לקדם גם הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה בכנסת ה-17.
באתר ניתן למצוא דו"ח מלא ומפורט של הצעות החוק שקידמתי מאז כניסתי לכנסת. בחלק זה אפרט את הצעות החוק שקודמו במהלך כנס החורף.
הצעות חוק שעברו קריאה שנייה ושלישית ונכנסו לספר החוקים:
1. חוק מניעת פיטורים מחזוריים: החוק נלחם בתופעה של העסקת עובדים בהתקשרות לתקופה קצובה, ופיטורין מחזורים, ובעקבותיהם העסקה מחודשת. באופן זה החוק מונע התחמקות של המעסיקים מחובותיהם להבטיח תנאים סוציאליים של עובדיהם לרבות פיצויי פיטורים. ליוזמה זו שותפה ח"כ שלי יחימוביץ'.
2. חוק חובת התקנת אביזרים חוסכי מים במבני ציבור: ההצעה מחייבת התקנת אביזרים חוסכי מים, ובכלל זה חסכמים, בכל המבנים הציבוריים, וזאת כדי לחסוך מים. ההצעה קודמה יחד עם ח"כ אופיר אקוניס, ח"כ יוחנן פלסנר וח"כ ניצן הורוביץ.
3. חוק הפיקדון: העברת התיקון המקיף לחוק הפיקדון סיימה מערכה פרלמנטארית ממושכת וקשה במיוחד. במקור זו הייתה הצעת חוק פרטית שלאחר מכן הוצמדה להצעת חוק ממשלתית בעניין. העברת ההצעות הנ"ל במליאה הייתה הישג משמעותי של השדולה הסביבתית–חברתית בכנסת ה-17. בעקבות דיונים ממושכים שהתנהלו בועדת הכלכלה, נסוג לצערנו המשרד להגנת הסביבה מכמה מעקרונות החוק ובמרכזם החובה לגבות פיקדון גם ממיכלי משקה גדולים. עם זאת, החוק במהדורתו הסופית כולל הישגים משמעותיים ובראשם הטלת האחריות הישירה על היצרנים, על בסיס עקרון "המזהם משלם". בדבריי במליאת הכנסת התייחסתי למורכבות זו.
הצעות חוק בהן השגנו החלת דין רציפות וכעת אנחנו פועלים לאישורן הסופי בקריאה שנייה ושלישית:
4. הצעת חוק הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק: הצעת חוק הבאה להסדיר את הפחתת השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות בתהליך הדרגתי ותוך סבסוד חלופות חסכוניות ומקיימות יותר.
ישנן עדין כמה הצעות חוק נוספות בהן טרם הושלם המהלך להחיל דין רציפות ואנו ממשיכים לפעול לקידומן.
ואלה הצעות החוק החדשות שעברו קריאה ראשונה במהלך כנס החורף:
5. הצעת חוק צמצום חובת חבישת קסדה ברכיבה באופניים – הצעת החוק מצמצמת במידה ניכרת את החוק מהכנסת ה-17, שקבע שנסיעה באופניים ללא קסדה הינה עבירה פלילית. לפי ההצעה החדשה תוגבל ההצעה רק לנסיעה אתגרית וספורטיבית מחוץ לעיר.
6. הצעת חוק הענקת סמכות לבית הדין לעבודה להאריך מועדים להגשה: מטרת הצעת החוק לאפשר לבית הדין לעבודה, להאריך את המועדים להגשת תובענות נגד המוסד לביטוח לאומי וערעורים לבית הדין על החלטותיו. עד היום החוק לא נתן אפשרות לבית הדין להאריך מועדים אלו, אפילו אם הטעמים מוצדקים. בעבר, התבטאו גם שופטי בית הדין עצמם בנוגע לאי הצדק שדבר זה יוצר. הצעת החוק נתמכת ע"י פורום הארגונים לזכויות עובדים.
7. הצעת חוק מסירת מידע להורה: כאשר הורים נפרדים, נוצר מצב שבו המידע על הילדים מתרכז אצל ההורה אשר אצלו מתגורר הילד, ואילו בפני ההורה השני נחסמת הגישה הנוחה למידע. הצעת החוק מוסיפה לפרטי הרישום של קטין במרשם האוכלוסין את מענו של ההורה אשר איננו מתגורר עם הקטין, ובכך מעגנת את זכות שני ההורים לקבל מידע לגבי ילדיהם. בהצעת חוק זו שותפים ליוזמתי גם ח"כ יריב לוין וח"כ אורית זוארץ.
להלן הצעות החוק החדשות שעברו קריאה טרומית בכנס החורף:
8. הצעת חוק לעידוד תחבורה ציבורית – מטרת הצעת החוק לקדם את השימוש בתחבורה הציבורית בישראל באמצעות תוכנית כוללת לקידום תחבורה ציבורית, תאשר שתוכן ותאושר בתוך שנה מקבלת החוק. התוכנית תכלול, בין היתר, אמצעים לקידום המטרות הבאות: שיפור השירות למשתמשים בתחבורה הציבורית, קביעת עדיפויות דרך לתחבורה הציבורית, שיפור השימוש המשולב באמצעי התחבורה הציבורית השונים, הפחתת זיהום האוויר והוזלת עלויות הנסיעה בתחבורה הציבורית. כן כוללת ההצעה אפשרות לשירותי תחבורה ציבורית בחינם כדי לעודד מעבר מרכב פרטי לתחבורה ציבורית.
9. הצעת חוק התייעלות אנרגיה במבני ציבור: ההצעה כוללת מנגנון מקיף להפחתת השימושים באנרגיה במערכת הציבורית. בכל מוסד ציבורי תיערך בדיקה של תמונת הצריכה הנוכחית של אנרגיה, ולפיה תיקבע תכנית מוגדרת להפחתה בצריכה. ההצעה קובעת שיעורים מדויקים להפחתת צריכה זו, שיעורים שינתנו לשינוי הדרגתי בהמשך. כמו כן כוללת ההצעה שורה של אמצעים לחיסכון באנרגיה לרבות התקנה של נורות חסכניות, כיבוי ציוד חשמלי שאינו בשימוש ועוד. ליוזמתי שותפים גם ח"כ ניצן הורוביץ וח"כ אורית זוארץ.
10. הצעת חוק הרחבת סמכויות הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה: הצעת החוק משווה את סמכויות פקחי המשרד להגנת הסביבה לאלו של פקחי הסביבה ברשויות המקומיות (אותן הרחבנו בחוק האכיפה הסביבתית שאושר ביוזמתי בכנסת ה-17). הסמכויות החדשות יאפשרו לפקחים לדרוש מסמכים מחשודים בעבירה סביבתית, לבצע חיפוש בצו בית משפט, לחקור אדם הקשור לעבירה, ולעכב חשודים עד להגעת שוטר.
11. הצעת חוק איסור ייבוא מוצרי קוסמטיקה וחומרי ניקוי שנוסו על בעלי חיים – מטרת הצעת החוק למנוע ייבוא לארץ של מוצרי קוסמטיקה וניקיון, שאינם לצרכי בריאות, וחומרי ניקוי שתהליך ייצורם היה כרוך בניסויים בבעלי חיים. שותפים ביוזמה ח"כ איתן כבל וח"כ ניצן הורוביץ.
12. הצעת חוק חובת מיחזור בבית עסק גדול – בעולם המודרני חייו של אדם קשורים באופן הדוק למקום עבודתו. הקמת תשתית של מיחזור במקומות עבודה תביא ליצירת הרגלים של מיחזור בקרב עובדים ומעבידים. הרגלים אלו יעודדו שותפות פעילה של האזרחים במאבק להגנה על הסביבה, ויביאו להגברת המיחזור במרחב הפרטי של כל אדם. מטרת החוק הינה לתמרץ את הציבור למחזר על ידי הצבת מתקני מיחזור בכל מקום עבודה, ובכך להפוך את המיחזור לקל ונגיש.
הצעות חוק שהוסבו להצעה לסדר בשל התנגדות הרוב הקואליציוני ובעניינן אני ממשיך לפעול, יחד עם חברי כנסת נוספים, בהידברות עם הממשלה כדי לתקן את המצב בפועל:
13. הצעת חוק השוואת זכויות אלמן ואלמנה – כיום קיים הבדל בחוק הביטוח הלאומי בין זכויות אלמן לאלמנה. הצעת החוק באה לתקן הבדל זה ולהשוות בין התנאים של אלמנים לתנאים של אלמנות.
14. הצעת חוק חופשת לידה לגבר – הצעת חוק זו מבקשת לשנות את המציאות הקיימת ואת המוסכמות החברתיות – למען זכויות הילד, למען זכויות ההורים, ולמען קידום ערכים של משפחה בריאה ושיוויונית יותר בחברה הישראלית. הצעת החוק מטרתה לאפשר זמן איכות ויצירת קשר ראשוני חם בין האב לילדו, ולקידום חלקו של האב בגידול הילדים – ובפרט בגידול הרך הנולד בחדשי חייו הראשונים. הצעת החוק מחייבת את המעסיק להוציא את הגבר ל"חופשה" בת שבועיים.
הצעת חוק שנומקה על ידי במליאת הכנסת לקראת קריאה טרומית אך עדיין לא התקיימה בעניינה הצבעה, עקב הצורך להמשיך בהידברות עם הממשלה והמאמצים הנמשכים להשיג רוב להצעה:
15. הצעת חוק שירותי רפואה מונעת ושירותי בריאות לתלמיד – הצעת החוק קובעת כי שירותי הרפואה המונעת הכוללים את טיפות החלב ושירותי הבריאות לתלמיד הכוללים את אחיות בתי הספר יישארו באחריות המדינה ולא יופרטו לגופים פרטיים או סמי פרטיים.
להלן הצעות החוק שהעלנו על סדר יומה של הכנסת ונמצאות עתה בהידברות אינטנסיבית עם הממשלה:
16. הצעת חוק שינוי אופן חלוקת התקבולים במערכת הבריאות – הצעת החוק מבקשת להחשיב בנוסחת הקפיטציה גם מצב סוציו אקונומי ובריאותי של המבוטחים בנוסף לפרמטרים של גיל וריחוק מקום מגוריו של המבוטח ממרכזי אוכלוסייה.
17. הצעת חוק ביטול עמלות על שירותים בנקאיים בחשבון עו"ש – ממחקר שביצעה המועצה לצרכנות עלה כי בשנה האחרונה התייקרו העמלות בגין הפעולות הבסיסיות בחשבון העו"ש באופן מהותי לשני שליש מלקוחות הבנקים. עליה זו במחירי העמלות פגעה בעיקר בקבוצת האוכלוסייה המתקשה, כתוצאה מחסמי שפה או חסמים טכנולוגיים, בשימוש בשירותי הבנקאות המקוונת. ביטול העמלות על שירותי העו"ש, תקל על הצרכן להתמקד בעלות העיקרית של השירות הבנקאי – גובה הריבית (על האשראי ועל החיסכון), ותקל עליו לבצע השוואה בין הבנקים השונים. ההצעה מקודמת יחד עם חברי הכנסת פניה קירשנבאום, כרמל שאמה, אורי אריאל, דני דנון ואיתן כבל ובתמיכת המועצה הישראלית לצרכנות.
18. הצעת חוק הנחה לסטודנטים בדמי נסיעה בתחבורה הציבורית – הגברת השימוש בתחבורה הציבורית בקרב סטודנטים תסייע, בין היתר, לפתרון בעיית החנייה, שהיא בעיה רווחת בסביבתם של רוב המוסדות להשכלה גבוהה, תצמצם את זיהום האוויר, תצמצם את ההוצאה החודשית של הסטודנט בגין שימוש בתחבורה וכן תפחית את נפגעי תאונות הדרכים כתוצאה מריבוי כלי רכב פרטיים בכבישי ישראל.
19. הצעת חוק מזכיר ועדה וחובת גילוי מידע – ועדות רפואיות הינן ועדות מעין-שיפוטיות, אשר בסמכותן להכריע בנושאים שנקבעו לכך בדין מכוחן הוקמו. כיום, הועדות הרפואיות פועלות, על פי רוב, בתוך הגופים המשלמים את הגמלאות ברשות המבצעת. על מנת לשמור על אופיין המעין-שיפוטי של הועדות וכדי שהצדק גם ייראה וגם ייעשה, מוצע להביא לידי ביטוי את ההפרדה בין הועדות הרפואיות לבין הגופים המשלמים את הגמלאות ולקבוע שמזכירי הועדות לא ימונו מבין עובדי הגופים שמכוחם הוקמו הועדות וכן כי כל מסמך או מידע אשר יועבר לוועדה הרפואית, יועבר לעיונם של שני הצדדים וזאת תוך זמן סביר לפני הדיון.
20. הצעת חוק טיפול פסיכולוגי לנפגעי תקיפה מינית ואונס – מטרת הצעת החוק להעלות את גובה השתתפות המדינה בשעות הטיפול הפסיכולוגי לנפגעי תקיפה מינית. אלימות מינית היא בעיה חברתית, ולפיכך המדינה צריכה לקחת אחריות על הקורבנות. נשים וגברים מכל קצוות הקשת החברתית מוצאים עצמם קורבן לאונס ולתקיפה מינית. הנפגעים מצויים במצב של פגיעה פיזית ונפשית קשה ולאחר הפגיעה הם עוברים תהליך של הסתגרות, ולעתים אף מפסיקים לעבוד, דבר הגורם להידרדרות חדה במצבם הכלכלי. זהו מלכוד 22, מחד הפגיעה היא קשה וחמורה, ומשפיעה על חיי היומיום שלהם, לרבות מצבם הכלכלי, ומאידך הטיפול הנפשי-הפסיכולוגי הוא לרב יקר מאד עבורם, וכך הם נותרים במלכוד ממנו אינם יכולים להיחלץ לבדם.
21. הצעת חוק זכאות לשוהה במקלט לנשים מוכות – לפי חוק הבטחת הכנסה נשים השוהות במקלטים לנשים מוכות לא מקבלות גמלת הבטחת הכנסה. נשים אלה זקוקות יותר מכל להבטחת הכנסה מאחר ואין להן מקור פרנסה אחר והן מגיעות למקלט חסרות כל. אמנם צורכיהן הבסיסיים מכוסים בעת שהותן במקלט, אך לעומת זאת, מתווספות להן הוצאות שלא היו להן קודם, הנובעות מעצם עזיבת הבית, כגון: הוצאות משפטיות, נסיעות רבות לסידורים, הוצאות בשל סדרי ראייה של הילדים עם אביהם, רכישת ריהוט בסיסי לביתן החדש לכשיצאו מהמקלט ותוספות לשכר הדירה שהוא בדרך כלל גבוה מהסיוע בשכר דירה של המדינה. לכלל הנשים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, אין מקורות מימון אחרים ועזיבת בן הזוג האלים כוללת בתוכה הרעה במצב הכלכלי. מטרת המקלט היא לאפשר לנשים שלב מעבר של התארגנות לקראת יציאה לחיים חדשים להן ולילדיהן. לכן, הבטחת הכנסה יכולה להוות בסיס אשר יאפשר להן לעשות את הצעד הראשון לחיים חדשים. פעמים רבות גם כאשר אישה מבינה שהיא צריכה לעזוב את הבית המחסום הכלכלי מונע ממנה מלעשות צעד זה.
לצד הצעות החוק הללו, אנו הנחנו הצעות חוק רבות נוספות, אותן ננסה לקדם בחקיקה ככל שיתאפשר בהמשך הדרך. ניתן למצוא את הצעות החוק שהנחנו על שולחן הכנסת באתר הכנסת (בשם מגיש הצעת החוק – יש לבחור חנין דב).
מלבד הצעות החוק שלנו, פעילות החקיקה מתבטאת גם בהשפעה על חקיקה ממשלתית. בעקבות לחץ שהפעלנו ביחד עם חברי כנסת נוספים החליטה ועדת שרים לענייני חקיקה לאשר איסור סחר בפרוות בישראל. שר החקלאות החליט להרחיב את חוק הפרוות על כל סוגי הפרוות באותו מתווה שהצעתי בהצעת חוק איסור סחר ופרסום של מוצרים המכילים פרווה של חיות מחמד, התשס"ט–2009 שהנחתי בתחילת המושב.
הפעילות הרבה שנעשית אצלנו היא עבודת צוות. זו הזדמנות להודות למובילים אותו:
שירלי רקח מנהלת את הצוות בצורה נפלאה, בתבונה ובכישרון. אמג'ד שביטה שריכז מצוין את תחומי הדמוקרטיה והכיבוש וגם את התקשורת הערבית, עזב אותנו והוא מתחיל בתפקיד חדש כמזכ"ל בנק"י. אני בטוח שיעשה נפלאות גם שם. במקומו נכנס בתנופה לתפקיד עבד כנעאנה. אלון-לי גרין מוביל בכישרון רב את תחום זכויות עובדים ומרכז את ענייני הלו"ז. עמית אשכנזי, שניהל מצוין את השדולה הסביבתית-חברתית, נאלץ לצערנו לעזוב בעקבות החלטת הכנסת להפסיק פעילותם של המתמחים בכנסת. טומי קירשנצוויג וניצן ברומר אחראיים לשדרוג המשמעותי של האתר, בניצוחו של איתי נאור אשר אחראי על תחום האינטרנט. ראומה שלזינגר מתחילה עתה לסייע בעבודתנו עם התקשורת. לירון ביאזי מרכזת את הועדה המשותפת לסביבה ובריאות. עידו אלמקייס מרכז את תחום החקיקה. אלה אווין, זוהר מילכגרוב ועופר ניימן – מתנדבים באופן קבוע ומסייעים לנו כל כך הרבה בעבודה, בצידם פעילים סטודנטים מאוניברסיטת בר אילן בתחומים סביבתיים רבים.
כתמיד נשמח לקבל הצעות, הערות וביקורת.
בברכת אביב טוב יותר,
דב חנין