השדולה הסביבתית–חברתית בכנסת, בראשות ח"כ דב חנין וח"כ ניצן הורוביץ, יחד עם המטה לתכנון אחראי, קיימו ביום רביעי, ה-10 במרץ, כנס חירום בכנסת בנושא הרפורמה בתכנון ובנייה. הכנס התקיים לקראת עליית חוק התכנון והבנייה החדש להצבעה בקריאה ראשונה. בכנס התקיימו שלושה פאנלים, שמטרתם להאיר את הרפורמה בתכנון ובנייה מזווית של ההשפעות החברתיות, ההשפעות הסביבתיות, והיבטים של שיתוף ציבור בהליכי התכנון בישראל.
במסגרת הכנס, אמר יו"ר הכנסת, ח"כ ראובן ריבלין: "מיגור הבירוקרטיה הוא דבר בעל חשיבות עליונה. הבירוקטיה שאוכלת כל חלקה טובה הביאה גם להשחתת המידות בישראל. אבל חלילה לנו בשם המלחמה על הבירוקרטיה לוותר על הדמוקרטיה ועל הדאגה שלנו לדורות הבאים, להתיר רסן של כוחות שליליים שהביאו להשחתת המידות. כמו שאיני מקבל את חוק ההסדרים, כך גם לגבי החוק הזה כשעל כף המאזניים חששות לגבי הסביבה ולגבי נושאים חברתיים ואחרים. עלינו לקבל חוק מבלי שנפגע בצרכים ציבוריים ובלי שנעשה דברים בפזיזות ונחייב את הדור הבא לחיות עם הההחלטות שאנחנו קיבלנו מבלי שיש לו היכולת לומר את דברו. אנחנו מצווים לדאוג גם לדורות הבאים".
ח"כ דב חנין, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית, מיוזמות הכנס, ומנחה הפאנל הסביבתי, אמר: "אין לנו ארץ אחרת. אסור לנו להסכים לניסוי ענקי על החברה, הסביבה והבריאות בישראל. צריך להגן על הציבור מפני אינטרסנטים נדל"ניים".
ח"כ ניצן הורוביץ, יו"ר עמית של השדולה הסביבתית-חברתית ומנחה הפאנל על שיתוף הציבור, אמר כי: "בחוק החדש, שעומד בניגוד מוחלט לשיתוף הציבור ולשקיפות, יש סעיף שלא מאפשר הקלטה ותמלול של הוועדות המרכזיות, דבר שלא יאפשר פיקוח, לא יאפשר לדעת מה נאמר, אי אפשר יהיה לערער. הכל יתנהל מאחורי גבו של הציבור וכל אחד יכול להניח מה האינטרסים שהביאו את משרד הפנים לקדם חוק כזה עם פגיעה טוטאלית בשקיפות, בשיתוף הציבור ובמאבק בשחיתות. כל הרפורמה פרוצה למעורבות בוטה לבעלי אינטרסים פוליטיים וכלכליים. יש פה כל כך הרבה אפשרויות להחדרת מינויים פוליטיים, גורמים אינטרסנטיים כלכליים וכמובן גורמים מטעם משרד הפנים. אפילו אם רק חלק קטן יאושר – יש לנו הרבה מאוד מה לדאוג".
לדברי השר להגנת הסביבה, ח"כ גלעד ארדן, "הרפורמה הזו, ככל שיש בה יתרונות ותועלות ופישוט הליכים בירוקרטיים, יש בה טעויות נוראיות שאם לא יתוקנו יכולות לפגוע באיכות החיים של אזרחי ישראל. בחוק יש הפרטה טוטאלית של הליכי התכנון. בדומה לבג"צ על הפרטת בתי הסוהר, שבו הובהר שזהו תפקידה של המדינה שלא ניתן להפרטה, כך גם התכנון צריך להיות תחום כזה, כיון שלא ניתן לתקן ולהחזיר את הגלגל לאחור כשמדובר בתכנון. הרפורמה מציעה לבטל את שיקול הדעת בהכנת תסקירי ההשפעה על הסביבה, ולקבוע באופן קשיח בחוק מתי יוכן תסקיר ומתי לא, למרות שאף אחד מאיתנו לא יכול לחזות את העתיד ולנחש איך תכניות עתידיות יכולות להשפיע על הסביבה. אחד המרכיבים המרכזיים של הרפורמה הוא ממש ישרא-בלוף: מוקמות ועדות משנה חדשות למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות – אבל הוועדות הללו יותר חזקות מוועדות עצמן, כי ברגע שהן מאשרות פרויקט – אין אפשרות לערער על ההחלטות שלהן. הרכב הוועדות האלה מעוות, לא מאוזן ומעדיף באופן מוצהר את אינטרס הפיתוח ולא מייצג כלל את אינטרס השימור".
עוד ציין השר ארדן, כי "נציגי הציבור בוועדות המקומיות, שאמורים היו לייצג את האינטרס הציבורי, יתמנו על ידי שר הפנים – לא על ידי השר להגנת הסביבה או על ידי שר החקלאות שיש להם נגיעה לנושא, ואפילו מבלי שיוגדר שנציגי הציבור האלה יהיו בעלי הכשרה סביבתית!".
ח"כ יצחק הרצוג, שר הרווחה והשירותים החברתיים, אמר כי, "למשרד הרווחה יש הרבה מאוד הערות על הצעת החוק, אנחנו תובעים מעורבות מלאה של עולם הרווחה בעולם התכנון. כשהחלה העבודה על הרפורמה, ביקשנו שמנכ"ל משרד הרווחה יהיה חבר בוועדת המנכ"לים, אבל נענינו בשלילה. זה מעיד על התפיסה, שתכנון הוא רק תכנון של המרחב הפיזי. אבל התכנון משפיע גם על המרחב החברתי, על חלוקת המשאבים הלאומיים ועל מיקום הפרטי בחברה. אנחנו כל הזמן מוצאים מקרים של NIMBY (Not In My Back Yard) חברתי – אוכלוסיות שלמות מודרות מהשכונות, כי הציבור לא רוצה שיתגוררו ביניהם: אנשים עם מוגבלויות, עם פיגור שכלי, או נשים מוכות. אנחנו רוצים לראות איפה נכנס הפרט החלש יותר, זה שמגיעה לו הזדמנות, זה שאין לו דיור ציבורי, זה שאין לו הזדמנות שווה".
ח"כ אורית זוארץ, מנחת הפאנל החברתי, אמרה, כי "אנחנו חיים במדינה צפופה ומקוטבת וכולנו משלמים מחיר כבד על הכשלים התכנוניים שהתחוללו במדינת ישראל מאז הקמתה, וצריך היה לפתח מערך של תכנון וחשיבה. התהליך המואץ של הגברת הקשרים בין בעלי אינטרסים כלכליים לבין האזרח הקטן והמדינה שנתנה גיבוי במקרים רבים לבעלי הון ולבעלי אינטרסים הביאו לקידום פוגעני של תכניות שעליהן כולנו משלמים את המחיר היום".
אבי דאבוש, מרכז המטה לתכנון אחראי, אמר כי, "הרפורמה מייצרת ריסוק, הלכה למעשה של מערכת התכנון ל-144 ועדות ללא זיקה ברורה ביניהן, מחזקת את התכנון ברשויות החזקות ומחלישה את התכנון ברשויות החלשות. בשילוב עם שלב א' שלה ברפורמת הפרטת הקרקעות, היא מייצגת גן עדן ליזמים המקדמים פרויקטים יוקרתיים, כאלה הדוחקים אותנו ואת ילדינו ממרכזי הערים. הרפורמה צריכה לשים במרכז את האתגרים המרכזיים העומדים בפנינו כחברה – ישראל הופכת למדינה הצפופה בעולם המערבי עם שיעור ילודה גבוה, עם רגולוציה בעייתית ועם פערים חברתיים הולכים וגדלים".
ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך ויו"ר השדולה לשימור אתרי מורשת: "עלינו להגיש הצעת חוק נגדית, שמצד אחד מחזקת את דעת הקהל שנמאס לה מהבירוקרטיה, אבל תאפשר לפתח את מדינת ישראל תוך שמירה סביבתית-חברתית. אנחנו לא חוזרים לארץ הקופים. אנחנו רוצים לחיות במדינה מודרנית, מתפתחת ולאפשר שירותים ברמה גבוהה ובאיכות חיים גבוהה וטכנולוגית ונגישה".
ח"כ אורלב, כיו"ר השדולה לשימור אתרי מורשת הסביר מדוע צריך היה ליזום תכנית בהיקף של 600 מיליון שקל לשימור אתרים. "הנכסים התרבותיים הוזנחו שנים רבות, נחרבו, וחלקם אפילו ספק אם אפשר לשקם אותם. הצעת החוק הנוכחית מביאה לנסיגה אפילו בהשוואה למצב הקיים בנושא שימור אתרי מורשת. אם אנחנו לא רוצים בעוד חמישים שנה ליזום שוב "תכניות שיקום", עלינו למנוע עכשיו את השינוי ולהציע אלטרנטיבה ברורה".
זאב פיש, המפקח הארצי על בריאות הסביבה במשרד הבריאות :"במסגרת החוק מוציאים את כל נציגי משרד הבריאות מועדות התכנון והדבר עלול להוביל לשואה בריאותית. ברגע שמוציאים את שיקול בריאות הציבור מהשיקולים של מערכת התכנון בריאות הציבור תיפגע בודאות. נוסף על כך, יש כאן גם מרכיב של פגיעה כלכלית ודאית: אם השיקולים הבריאותיים לא יובאו בחשבון בשלב התכנון, אנחנו נעצור את התוכניות בשלב הרישי – דבר שבהכרח יוביך לפגיעה כלכלית ביזמים ומקדימי התוכניות. אנחנו לא ניתן לסכנות לבריאות הציבור להתרחש ואני קורא לכם להילחם בהצעת החוק המוציאה את הנציגים הבריאותיים מועדות התכנון".
הכנס התקיים במעמד: יו"ר הכנסת ח"כ ראובן ריבלין, השר להגנת הסביבה גלעד ארדן ושר הרווחה והשירותים החברתיים יצחק הרצוג.
בכנס השתתפו חברי הכנסת הבאים: ראשי השדולה הסביבתית-חברתית ח"כ דב חנין (חד"ש) – מנחה הפאנל הסביבתי וח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) – מנחה פאנל שיתוף הציבור, אורית זוארץ (קדימה) – מנחת הפאנל החברתי, זבולון אורלב (הבית היהודי), זאב ביילסקי (קדימה), יוחנן פלסנר (קדימה), איתן כבל (עבודה), כרמל שאמה (ליכוד), אורלי לוי (ישראל ביתנו), שלמה מולה (קדימה), נחמן שי (קדימה), אילן גילאון (מרצ), יואל חסון (קדימה), חנא סוויד (חד"ש) ואריה אלדד (האיחוד הלאומי).