דבריו של דב בוועידת חד"ש ה-8 בנצרת

23.05.10 קטגוריית: חברה וכלכלה, שלום ודמוקרטיה

ערב טוב לנצרת האדומה!

אנחנו מתכנסים בתקופה מיוחדת. יום יום שומעים על איומי מלחמה, על התקפות נוספות על המרחב הדמוקרטי, על משבר חברתי מעמיק המייצר גם סכנה פוליטית. פעמוני האזעקה מצלצלים.

אנחנו לא שואלים למי צלצלו הפעמונים. אנחנו יודעים – הם מצלצלים לכולנו! הועידה שלנו צריכה להיות ועידת התגייסות למאבק גורלי, מאבק על העתיד והחיים שלנו בארץ הזו. יש לנו דרך ברורה:

מול דרך הכיבוש וההתנחלויות – דרך המוות המאיימת עכשיו להדליק את כל המזרח התיכון באש גדולה, איומה – אנחנו מציעים דרך של חיים: שלום ישראלי-פלסטיני של שתי מדינות לשני העמים ושתי בירות בירושלים. מול ממשלת הטייקונים הנלחמת נגד המובטלים ונגד העובדים – אנחנו מציעים מאבק באבטלה והגנה על האדם העובד.מול האפליה והקיפוח – אנחנו נאבקים בעד שיוויון לאומי, שוויון עדתי, שיוויון לנשים. מול הרס הרווחה, הבריאות והסביבה – אנחנו נאבקים על הגנת בני האדם החיים כאן.

לתנועה שלנו יש נסיון עצום במאבק בסכנות. אנחנו יודעים מה צריך לעשות. התשובה לא מסובכת – ארבעה עקרונות.

עקרון פעולה ראשון – אחדות יהודית-ערבית. מול הגזענות והגזענים, מול הייאוש והמתייאשים – זו התרופה הבדוקה: יהודים וערבים שמסרבים להיות אויבים ובונים יחד עתיד אחד בארץ הזאת.

עקרון פעולה שני – חזית רחבה. כדי לתת תשובה נכונה לשאלה מי יבודד את מי? כדי שהימין הקיצוני לא יצליח לבודד אותנו – אלא אנחנו נבודד אותו – צריך חזית רחבה.

כל מי שרואה את הסכנות ורוצה להתגייס נגדן מוזמן. הבסיס הוא פוליטי: שלום ושוויון, דמוקרטיה וצדק. לא נציב תנאים אידיאולוגיים מוקדמים. נבנה חזית של שונים עם מטרה משותפת.

עקרון פעולה שלישי – לצאת לרחובות. לא להפקיר את הרחוב לימין, לצאת לרחובות. אנחנו יודעים לעשות זאת. ביום ההתקפה על עזה גייסנו תוך שעות יותר מאלף תל אביבים להפגין מול משרד הביטחון.

כשיוצאים לרחוב עם סיסמאות נכונות – עם שילוב מנצח של אומץ ושכל – יוצרים סביבנו מעגל מתרחב שמצטרפים אליו עוד ועוד אנשים. ראינו זאת גם באחד במאי: בהפגנות המקבילות ביום שישי – בכפר יאסיף ובעראבה, ובירושלים, ובחיפה, ובבאר שבע – בפעם הראשונה בבאר שבע, ובהפגנת האלפים האדירה בתל אביב. ובים שבת – בהפגנת נצרת האדומה.

עקרון פעולה רביעי – להיכנס לבתים. להשתתף עם האנשים במאבקים שלהם – המאבקים שלהם הם המאבקים שלנו. המאבק על הזכות לבית בטירה ובטייבה, ובכפר דהמש ובכפר שלם, המאבק על הזכות לעבוד בכבוד של פועלות הטכסטיל ועובדי מפעלי המזון, מרצי האוניברסיטה הפתוחה ומכללת ספיר, מאבקי יהודים וערבים בנגב ובגליל להגנת הסביבה והבריאות. נאבק יחד איתם – ובסוף הם יאבקו איתנו.

הזמן קצר. האחריות עצומה. מול הסכנות – אנחנו יכולים לסמוך רק על עצמנו. האתגר הוא עצום – חובתנו לעמוד בו! נציל את העמים שלנו מחורבן! נגן על המרחב הדמוקרטי! נאבק לשוויון ולצדק! לא ויתרנו ולא נוותר על החלום: מקום שבאמת טוב לחיות בו. מקום לכולנו!