הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות בכנסת, בראשות ח"כ ד"ר דב חנין, יצאה ביום ראשון, ה-25 ביולי, לסיור באזור המועצה המקומית חוף הכרמל וכן במפרץ חיפה. הסיור התמקד בשתי סוגיות מרכזיות בהן עוסקת הועדה – דיון בחלופות הקיימות למיקום מתקן הגז מתגליות "תמר" וסיור בעקבות ריכוזי החומרים המסוכנים בקרבת ריכוזי האוכלוסייה במפרץ חיפה. בסיור נכחו יו"ר הועדה, ח"כ ד"ר דב חנין וכן חברי הכנסת יוחנן פלסנר, יעקב אדרי, ד"ר רחל אדטו וראלב מג'אדלה.
חלקו הראשון של הסיור עסק בסוגיית מיקום מתקן הגז מתגליות "תמר". הסיור כלל ביקור בחוף הזהב בשדות ים, תצפית בגבעת עדן שבזיכרון יעקב ודיון במרכז מירב ליד כרם מהר"ל במועצה אזורית חוף כרמל. בחלק זה של הסיור השתתפו נציגי העיריות והמועצות האזוריות, משרדי הממשלה השונים בינם המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, משרד התשתיות, משרד הפנים, ומשרד הביטחון (רח"ל, פיקוד העורף). השתתפו גם מטה המאבק של התושבים ופעילי ארגונים סביבתיים.
חברי הועדה שמעו מפי התושבים ונציגי הרשויות על הסכנות הצפויות ממיקום מתקני הגז בחלופות היבשתיות. בין השאר הצביעו הדוברים על הסכנות הביטחוניות והאסטרטגיות שבמיקום מתקני הגז בסמיכות לריכוזי אוכלוסיה ותשתיות, על הסכנות בבריאות ובחיים ועל הפגיעה בערכי הטבע והסביבה ובענפי התיירות והחקלאות באזורי החלופות השונות.
ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר הוועדה המשותפת לסביבה ובריאות, אמר: "אנחנו ניצבים היום בשלב מכריע בהליך התכנון, כאשר משרד האוצר טוען כי אין תקציב לבדיקה מקיפה של כלל החלופות. אנחנו דורשים שתתבצע בדיקה מעמיקה של כל החלופות כולל החלופה באסדה הימית. הטענה כי אין כסף לבדיקה מקיפה אינה קבילה. ההחלטה על מיקום מתקני הגז היא משמעותית ובעלת השלכות בריאותיות, חברתיות וסביבתיות".
ח"כ חנין הוסיף ואמר כי: "הבעיה לא תיפתר כל עוד לא מתקבלת חלופת האסדה הימית. לא יעזור לגלגל את הקמת המתקנים מריכוז אוכלוסיה אחד לאחר – מקיסריה, לחוף דור, לחדרה או לעכו. החלופה הימית היא אכן יותר יקרה, אך כשזה נוגע לבריאות, לחיים ולסביבה, יש לשלם את העלויות".
ח"כ יוחנן פלסנר אמר כי: "לאור סימני השאלה המתרבים ביחס לרצינות נציגי הממשלה במועצה הארצית לעמוד במחויבותם לקיום בדיקה רצינית של החלופה הימית למיקום מתקן הגז, אנו מבהירים באופן חד משמעי שנעמוד על כך שבדיקה רצינית ויסודית ובלתי תלויה של חלופה זו תתקיים, אחרת הפרויקט ייבלם באמצעות הלחץ הציבורי שיופעל. כל החלטה שלא תעמוד בקריטריונים של שקיפות ויסודיות, תהיה בלתי לגיטימית בעינינו".
ח"כ ד"ר רחל אדטו אמרה כי: "בתהליך קבלת ההחלטה היכן למקם את מתקני הגז חובה על המדינה לערב את כל הגורמים המקצועיים הרלוונטיים. אסור לחזור על טעויות העבר בהן התקבלו החלטות דומות תוך התעלמות מהיבטים קריטיים, כגון בתחום הבריאות. פרויקט בניית מפעלי הגז הוא בעל השפעות מרחיקות לכת, בהן גם על תושבי האזור ולכן אין לקבל החלטה לפני בחינת כל החלופות הקיימות ובמיוחד נדרשת בדיקה מעמיקה של החלופה הימית".
ח"כ יעקב אדרי, שיזם לאחרונה יחד עם ח"כ חנין וח"כ פלסנר עצומה של 65 חברי כנסת שקראה לועדה הארצית לתכנון ובניה לבחון ביסודיות את כל החלופות, אמר כי: "יש לדרוש בדיקה בלתי תלויה של כלל החלופות, לטובת הציבור הישראלי".
ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, כרמל סלע, אמר כי יש לעשות הכול על מנת שהחלופה הימית היא זאת שתתקבל. לדבריו: "זה לא סוד כי יש בין המועצות האזוריות חילוקי דעות במישורים הפוליטיים, אולם כולנו מאוחדים בנושא זה."
ראש המועצה המקומית זיכרון יעקב, אלי אבוטבול , אמר כי: "עד שהבנו את גודל האסון נלחמנו במועצות השונות אלה באלה, כשכל מועצה רוצה להעביר את המפעלים לשכנתה. כדי למנוע מלחמת אחים, עלינו להיאבק יחד עד אשר החלופה הימית תתקבל".
סגן ראש המועצה המקומית פרדיס, מר יונס מריעי, אמר כי: "החלופה המתוכננת בעין איילה עתידה לפגוע קשות בעיר. לדבריו, החלופה המוצעת נמצאת במרחק אבסורדי של כ-700 מ' בלבד מקריית החינוך הגדולה של העיר, בה מרוכזים מרבית מוסדות החינוך באזור".
אילן שדה יו"ר מועצה אזורית מנשה אמר כי: "האוצר מנסה להפחיד אותנו ותפקידנו להוריד את הלחץ ולאפשר דיון משמעותי. מדינת ישראל תמשיך להתקיים גם אם יהיה עיכוב בחלוקת הגז עד שיבחנו באופן אחראי ומעמיק כל החלופות".
חלקו השני של הסיור עסק בסכנות שבריכוז חומרים מסוכנים בקרבת ריכוזי אוכלוסיה במפרץ חיפה. חלק זה של הסיור כלל תצפית על מפרץ חיפה, ביקור במיכל האמוניה ודיון מסכם במשרד לאיגוד ערים חיפה לאיכות הסביבה. בחלק זה של הסיור השתתפו נציגי משרדי הממשלה, ביניהם: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, משרד הביטחון (רח"ל, פיקוד העורף), נציגי התאחדות התעשיינים, נציגי עיריית חיפה והרשויות השכנות, נציגי ארגוני הסביבה, ובראשם הקואליציה לבריאות הציבור, אנשי אקדמיה ומומחים בתחום.
ח"כ ד"ר דב חנין, ציין כי העבודה הנעשית על ידי גורמי מקצוע כדי לצמצם נזקים אפשריים מאירועי חומרים מסוכנים איננה יכולה ליצור מענה מספק למורכבויות הקיימות.לדבריו: "גם כאשר משתדלים מאוד, אסונות קורים. לכן אזורים רווי אוכלוסיה לא צריכים להיות רוויים בחומרים מסוכנים. אל לנו להסתמך על הרצון הטוב למנוע אסון, עלינו ליצור מדיניות כוללת להרחקת החומרים מריכוזי האוכלוסייה למען עתיד ילדינו".
חברי הועדה דנו בדיון המסכם באחריות של משרדי הממשלה לטיפול בחומרים ובהעדר התיאום המספק בינהם. הם העלו את הצורך בתוכנית כוללת לצמצום בטווח ארוך של ריכוז החומרים המסוכנים באזור.
מנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה, מר שלמה כץ, אמר כי באופן דומה לתסקיר הסביבתי שנערך בכל תכנון, יש לערוך גם תסקיר תכנוני לפגיעה בבריאות הציבור. נציג רשות החרום הלאומית, מר מוני מטס, אמר כי הרשות עוסקת בהכנת הרשויות השונות לתרחישים האפשריים, היא עוסקת במזעור נזקים, אולם אין באפשרותה למגר את התופעות באופן מושלם במידה ויתרחשו.
נציגת עיריית חיפה, הגברת אורנה הראל –פלג, הדגישה את החשיבות בתכנון ארוך טווח באזור. לדבריה, תוכניות המתאר הארציות של האזור מכוונות לצופף את השטחים שבסביבת המפעלים ולהעלות עוד יותר את מספר התושבים בהם, בעוד תוכניות המתאר שהוסכמו בכדי לאזן בין הצרכים השונים מעוכבות על ידי המשרדים השונים.
ירון חנן, חבר הועדה לביטחון בעיריית חיפה וחבר מועצת העיר חיפה אמר כי אל מול האסון ההמוני הוודאי במטרופולין חיפה מטפלות הרשויות בסכנות ברמה של מחדל מתמשך. לדבריו: "רדיוס הפגיעה של מאגרי החומרים המסוכנים נע בין 1200 מ' לעשרות ק"מ, עם סיכוי לגרימת מוות המוני לאוכלוסיה הנעה בין אלפי הרוגים לעשרות אלפים. מאגרי החומרים המסוכנים כוללים מאגרי אמוניה, ברום, גז בישול, דלקים, שמנים, אטילן וחומצות רעילות. חומרים אלו יכולים ליצור פגיעות המוניות במקרים של רעידות אדמה, כשלים תפעוליים או אירועים מלחמתיים ממושכים. איומים אלו התקיימו או מתקיימים ברמה גבוהה במפרץ חיפה, והם הסתיימו עד כה רק בנס".
