דיונים חשאיים, חוק מיושן מ-1952 ואינטרסים ציבוריים וסביבתיים שנדחקים הצידה – כך פועלת מועצת הנפט

27.12.10 קטגוריית: כללי

ירוק נגד שחור

להלן הרשמים של דב ממאבקו בימים האחרונים בעניין מועצת הנפט:

"בימים האחרונים אני ניהלתי בכנסת קרבות פרלמנטריים מורכבים נגד הצעת הממשלה בעניין הרכב מועצת הנפט. השתמשתי בכל הכלים הפרלמנטריים העומדים לרשותי לא כדי סתם למשוך זמן ולהביך את הממשלה אלא כדי להתמודד עם החלטה בעלת משמעות היסטורית ומרחיקת לכת. במצב החוקי היום, מועצת הנפט הינה הגוף היחיד המסדיר תכניות ורישיונות לקידוחי נפט באזורי הים הנמצאים מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל.

"קידוחי נפט כאלה מעוררים שאלות סביבתיות עצומות. למרבית הצער, כרוכים בהם גם סיכונים סביבתיים דרמטיים. לא במקרה נושא הקידוחים בים הוא סוגיה סביבתית מרכזית בכל מדינה המבצעת קידוחים כאלה. אסון מפרץ מקסיקו שהתרחש לאחרונה, העיד, שוב, כמה הממד הסביבתי פה הוא קריטי.

"ישראל נמצאת במצב רגיש במיוחד. הים התיכון- להבדיל ממפרץ מקסיקו – איננו חלק מהאוקיינוס ולפיכך אסון נפט בו עלול להיות חמור וקשה הרבה יותר. אסון נפט בחופינו עלול לשלול מאיתנו ואף משכנינו את חופי הים לתקופה ממשוכת. הוא עלול לפגוע קשות גם בתכניות ההתפלה הקיימות.

"בהיעדר כל מנגנון תכנוני אחר – מועצת הנפט חייבת לכלול נציגות סביבתית כבדת משקל: אנשי מקצוע שידעו לשקלל גם את הסיכונים הקיימים וגם לבחון כל תכניות או רישיון בראי מחויבותה המוצהרת של ישראל לתרום להפחתת התלות הלאומית ועולמית בנפט.

"ההתנגדות העיקשת אפילו לנציג יחיד של המשרד להגנת הסביבה מוכיחה שיש אכן ממה לחשוש. זה ביטוי של פחד משאלות אמיתות, אבל גם מדיניות של הכחשה והתכחשות ושל אטימות ללקחים שניתן ללמוד מניסיונם המר של אחרים"