הצעת חוק איסור נהיגה בחוף ים עברה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית בתמיכה של 14 חברי כנסת ללא התנגדות. ח"כ ד"ר דב חנין, יוזם החוק, הגיב על האישור: "הנהיגה המופקרת בחופים מסכנת חיים והורסת את הסביבה. החוק שאושר היום קובע איסור ברור והגדרות ברורות, מחדד את הענישה ומייצר מנגנוני אכיפה אפקטיביים ומודרניים. החוק עבר בכנסת דרך ארוכה וקשה גם עקב מחלוקות שונות בין משרדי הממשלה. עם אישורו נסתמה פרצה קשה בחקיקה הסביבתית בישראל".
החוק החדש ייעל בעיקר את תחום האכיפה על הנהיגה בחופים. על פי החוק, יוגדרו תחומים האסורים בנהיגה באופן ברור ותוטל חובת סימון התחום המוגן מנהיגה. כמו כן נקבע מנגנון לשינוי התחומים האסורים בנהיגה ואפשרות להטלת קנס על פי מספר הרישוי של הרכב. על פי החוק יוכל בית משפט להטיל על מי שיורשע בנהיגה ברכב בחוף ים לתקן את ההרס הסביבתי שגרם ובתנאים מסוימים, יהיה ניתן לשלול את רישיונו של מי שיורשע לתקופה של עד 120 יום.
להלן נאומו של דב במליאת הכנסת מהתאריך ה7.12.2010:
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני שמח שהגענו ליום הזה שאנחנו מביאים בפני הכנסת את הצעת החוק המקיפה, הכוללת, לאיסור נהיגה ברכב בחוף הים. נהיגה פרועה בחוף הים היא מסוכנת, היא מסכנת חיים, היא הורסת את הסביבה, והיא מפגע שצריך להתמודד עמו ולהילחם בו בכלים חקיקתיים מודרניים. אנחנו לא יכולים להשלים עם מצב שבו אנשים שמגיעים לים כדי להתרחץ, כדי לנפוש, כדי לנוח, צריכים לחוות סכנות ואיומים מצד ג'יפים למיניהם שדוהרים על חופי הים.
לכן, הצעת החוק הזאת מציעה מערכת של מנגנונים שנועדו להתמודד עם התופעה הזאת ונועדו לעגן באופן מעשי במציאות את העיקרון של איסור נהיגה ברכב בחוף הים.
עמיתי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נולדה כתוצאה מכישלון של חקיקה קיימת. הרי עוד בשנת 1977 הכנסת חוקקה חוק שביקש לאסור נהיגה ברכב בחוף הים. החוק הזה מעולם לא נאכף. הוא היה מסוג האותיות המתות בספר החוקים, וכולנו נתקלנו, לפעמים בזעזוע ולפעמים גם בכאב, בהמשך התופעות של הנהיגה הפרועה בחופי הים.
בעצם, את החוק הזה אנחנו התחלנו מתוך ניתוח של הכשלים, של החולשות ושל החסרונות הקיימים בחוק הקיים. מצאנו שחולשת האכיפה של איסור הנהיגה ברכב בחוף הים נובעת, בין היתר, מחולשתו של החוק, מחסרונותיו ומהליקויים הרבים שהיו קיימים בחוק הישן משנת 1977. לכן, על בסיס ניתוח הכשלים והחולשות בחוק הקיים נבנתה ההצעה הנוכחית, שלמעשה לוקחת את החוק הקיים ומעבירה אותו שינוי בכל המישורים והופכת אותו לחקיקה מודרנית ומתקדמת, שבאמת ניתן לאכוף אותה וניתן ליישם אותה במציאות.
השינויים בהצעת החוק החדשה הם רבים מאוד ומגוונים מאוד. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת אזולאי, עמד על כמה מהם. אני אתמקד בארבעה מישורים עיקריים:
המישור הראשון הוא המישור של חידוד ההגדרות – מהי בדיוק רצועת החוף האסורה לנהיגה. הגדרות ברורות הן התחלה לאכיפה אפשרית;
הדבר השני – מנגנוני אכיפה מודרניים ומתקדמים המאפשרים באמת סמכויות ביצוע ופיקוח באופן מעשי בשטח.
לזה מתקשרות סמכויות מודרניות ומתקדמות של הפקחים – קודם כול פקחי המשרד להגנת הסביבה, אבל בכלל, מערכת הפיקוח לסוגיה השונים, שתוכל לפעול בחופי-הים ולהבטיח שהאיסורים הקיימים בחוק המוצע יקוימו.
מוצעת גם מערכת של חזקות משפטיות, מערכת של עיצומים כלכליים שמופעלים כלפי מי שפוגע בחוף באמצעות הנהיגה האסורה.
הצעת החוק הזו עברה דרך ארוכה מאוד. היא עברה דרך ארוכה מאוד בכנסת, לא מכיוון שהיה ויכוח אמיתי על התכנים או על הכוונות של החקיקה. אני חושב שאלה היו מוסכמים על כל הגורמים. הבעיה הגדולה היתה ויכוח בין משרדי ממשלה, אדוני היושב-ראש, על שאלה של סמכויות, של מי יהיה האחראי על מה, ועוד יותר, לפעמים, מי לא יהיה אחראי על מה. הוויכוחים האלה היו ויכוחים קשים ועיכבו מאוד את קידומו של החוק.
אני רוצה, בהזדמנות זאת, להביע הערכה לשר להגנת הסביבה, השר ארדן, שבאמת קידם וסייע לנו לקדם את החוק ולהשלים אותו. אני רוצה להביע תודה מיוחדת, אדוני היושב-ראש, לצוות המשפטי של הוועדה. גם נמצאים אתנו כאן אנשים שיש להם הרבה זכויות בחקיקה של החוק הזה, הקדישו הרבה מאוד שעות ומאמצים של – לא רק מאמצים משפטיים, אלא מאמצים לייצר הידברויות בין הגורמים השונים מסביב לשולחן, כדי לקדם את החקיקה. הייעוץ המשפטי של הוועדה, יש לו פה זכויות רבות, כמובן, צוות הוועדה, ואני חושב שאישורו של החוק הזה בקריאה שנייה ושלישית הוא צעד גדול בהגנה על הסביבה שלנו, בהגנה על הסביבה החופית, בהגנת הבריאות, בהגנת החיים של בני-האדם בישראל. תודה רבה.