אדוני היושב-ראש, אדוני השר, משהו מאוד לא תקין קורה בכנסת כאשר מבקשים מאתנו להאריך בעצם בצו חוק שאיננו מונח על שולחנם של חברי הכנסת, חברי הכנסת אפילו לא יודעים לדעתי, לצערי, מה הם מתבקשים להאריך, מהן משמעויות ההארכה הזאת.
הדבר הזה הוא לא תקין, הוא לא נכון – –
דב חנין (חד"ש):
– – הוא לא סביר, גם אם הוא פורמלית מתיישב עם התקנון, גם בזה יש לי ספק גדול. אני חושב שאדוני היושב-ראש, ראוי לקבל בעניין הזה חוות-דעת גם של הייעוץ המשפטי בכנסת אבל ראוי שלפני שיתחיל הדיון בסעיף הזה, החוק הזה יונח על שולחנם של חברי הכנסת כדי שידעו בדיוק מה אנחנו מתבקשים להאריך עכשיו.
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, אדוני ממלא-מקום ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, ההערה שלי היום היתה בעלת היבט מהותי, לא רק היבט פורמלי. יש אמירה מאוד חשובה ונכונה של הסופר סי. אס. לואיס, שכתב פעם על הדרך לגיהינום. הוא אמר שהדרך לגיהינום היא מין משעול מתון כזה, שיפוע רך, מתאים להליכה, מאוד נעים ללכת בו, ובסוף אתה מוצא את עצמך בגיהינום. וכותב סי. אס. לואיס כמה חסרים לנו במדרון הזה כמה שלטים בולטים שיגידו "עצור".
וכשאני ביקשתי שהחוק הזה יונח על שולחנם של חברי הכנסת, אני רציתי שתהיה להם ההזדמנות לקרוא, להתרשם, ואולי לחשוב שזה תמרור שמסמן "עצור". כי החוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא ממש דוגמה – וגם צורת הדיון שלנו פה בכנסת, לצערי, היא דוגמה – של אותו מדרון חלקלק, שבו אנחנו יורדים, ויורדים, ויורדים, אל המקום הלא-דמוקרטי.
והרי כשהחוק הזה נולד בשנת 2003, הוא עורר מהומת אלוהים. עורר מהומת אלוהים בכנסת. מה לא היה? אפילו הלכו לבג"ץ. ודרך אגב, אדוני היושב-ראש, בג"ץ ישב בתיק הזה בהרכב של 11 שופטים. 11 שופטים ישבו בתיק הזה – בג"ץ 7052/03. ומתוך 11 שופטים, שישה שופטים בבית-המשפט העליון בירושלים, לא בית הדין הבין-לאומי בהאג, שישה שופטים בבית-המשפט העליון בירושלים קבעו שהחוק הזה שאנחנו היום מתבקשים לאשר הוא לא חוקתי. והסיבה היחידה שהם לא פסלו את החוק הזה היתה שהשופט אדמונד לוי, שהיה אחד משופטי הרוב אמר: אומנם זה חוק בלתי חוקתי, אבל ממילא מדובר פה רק בהוראת שעה. זה זמן קצר, ממילא היא תסתיים, ולמה לנו לפסול את החוק? אם השופט אדמונד לוי היה יודע שבשנת 2011, בתחילת 2011, חבר הכנסת דב חנין, וחבר הכנסת חיים אורון, וחבר הכנסת עפו אגבאריה, וחבר הכנסת אחמד טיבי, ועוד חברי כנסת כאלה, יצטרכו לעמוד פה על הדוכן ועוד להמשיך להתווכח על הארכת תוקפו של החוק הזה, הוא לא היה מתייחס לזה כחוק זמני. הוא היה מבין שהזמני הזה הפך לקבוע לחלוטין.
עמיתי חברי הכנסת, מה החוק הזה בעצם עושה? החוק הזה הוא חוק נורא מוזר אם קוראים אותו. כי החוק הזה בעצם אוסר על שר הפנים לתת אזרחות ורשיון ישיבה לפלסטינים שגרים בשטחים לחיות במדינת ישראל. הוא אוסר עליהם לעשות את זה. אפשר לחשוב שאלמלא החוק שר הפנים כל הזמן היה נותן לפלסטינים מהשטחים לגור בישראל. הרי גם זה לא קורה, וזה לא קרה, וזה לא יקרה, לפחות לא בשנים הקרובות. אבל החוק הזה לא סומך על שר הפנים, כי שר הפנים – אתם יודעים – אולי הוא גם קשור לארגונים האלה – – –
דב חנין (חד"ש):
לא, לא. עוד שתי דקות. זה מאוד חשוב ועקרוני.
אני אומר: שר הפנים אולי הוא גם חשוד בהשפעתם של אותם ארגונים שמקבלים מימון ממדינות זרות, חס וחלילה. ולכן, לא סומכים על שר הפנים, ונותנים לו הוראה: אסור לך. אסור לך לתת אזרחות, אסור לך לתת רשיון ישיבה. דרך אגב, לא רק לשר הפנים נותנים הוראה כזו, גם למפקד הצבאי נותנים. אומרים: המפקד הצבאי, אסור לו לתת היתר שהייה בישראל. מה זה?
דב חנין (חד"ש):
אדוני היושב-ראש, החוק הזה הוא בלתי חוקתי כי הוא פוגע בזכות אדם בסיסית. הוא פוגע בזכות של אנשים להקים משפחה, לקיים משפחה, ולחיות עם בני-זוגם. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, הוראת השעה הזו היא הוראה רעה, והיא הוראת שעה שהגיע הזמן שהכנסת תשים לה סוף, ותסיר את הכתם הזה מספר החוקים של ישראל.