תודה. גברתי היושבת-ראש, אדוני סגן השר, עמיתי חברי הכנסת, צריך לפתוח בברכה לעם בתוניס, ברכה לצעירים שחוללו את המהפכה הזו. משטר עריצות הלך מהעולם, וטוב שכך, תמיד טוב שכך. הוא הלך מהעולם כתוצאה ממחאה עממית, גם חברתית, גם כלכלית, וגם מול תופעות של שחיתות, גישות אנטי-דמוקרטיות ועריצות שנמשכה בתוניס הרבה מאוד שנים.
אני מאוד מקווה שהמהפכה בתוניס לא תהיה האחרונה באזור שלנו. באזור הזה יש יותר מדי משטרי עריצות, משטרים שבהם שליטים מרכזים בידיהם לא רק את הכוח הפוליטי אלא גם את העוצמה הכלכלית, ובין ההון והשלטון אין קשר אלא לפעמים יש אפילו זהות. השליטים הלוא לא משרתים את ענייני עמיהם, לא דואגים להתפתחות ארצותיהם, ומנכסים את נכסי הארץ, החברה, הכלכלה לתועלתם האישית, לתועלת משפחותיהם, נגד האינטרסים של תושבי הארצות האלה והעמים החיים בהם.
אני מאחל לעם התוניסאי שידע לשמור על הדמוקרטיה היקרה שהוא משיג עכשיו במאבק. אין שום ערובה לכך שיצליח לשמור עליה – כבר היכרנו בהיסטוריה מהפכות שהתחילו משאיפה של חירות וצדק, והתגלגלו למקומות מאוד בעייתיים ואפילו מסוכנים.
אבל היום הזה הוא קודם כול יום של ברכה. גם ישראל, ככל שהיא שואפת לחיים משותפים במזרח התיכון עם העמים, עם הארצות ועם הציבורים שמקיפים אותנו, צריכה לברך על המהפכה הדמוקרטית בתוניס.
אסור שהראייה תהיה ראייה צרת-טווח וקצרת-טווח, שמסתכלת על אינטרסים רגעיים של ממשלה כזו או אחרת או של שיתוף פעולה עם ממשלה כזו או אחרת. הראייה חייבת להיות ראייה ארוכת טווח ועקרונית. הדמוקרטיה נכונה תמיד, הדמוקרטיה נכונה לכל מקום, הדמוקרטיה נכונה גם לאזור שלנו. גם העמים שחיים סביבנו ראויים לדמוקרטיה, לחירויות, לצדק, להגשמת המאוויים הלאומיים שלהם ולהשתחררות מעולם של עריצים ושל שליטים שמכפיפים את המדינה והעם לאינטרסים אישיים או לאינטרסים זרים. תודה רבה.