אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתי חברי הכנסת, אני לא אדבר בנימה מבודחת, כי אני חושב שמה שקורה אצלנו ראוי מאוד להתייחסות רצינית ואפילו להתייחסות מודאגת. הפוליטיקה הישראלית עשתה היום צעד מאוד גדול לכיוון של שפל ערכי ומוסרי, לכיוון שמסביר למה כל כך הרבה אזרחים בישראל קצו בפוליטיקה, מאסו בפוליטיקה ועבורם הפוליטיקה היא שדה ראוי לבוז וללעג.
כי היום עשו פה מעשה פוליטי, כמה ממנהיגי ישראל, אני מבין שבתבשיל הזה בחשו לא רק אהוד ברק, שר הביטחון, אלא גם ראש הממשלה נתניהו, עם תרגיל שפשוט הופך לקטן את המעשה הזכור של אותו אדון כלנתר בעיריית ירושלים, שארגן לעצמו פרישה וכיסא ונקרא על שמו המעשה הפוליטי הזה – כלנתריזם. מעתה, אדוני היושב-ראש, זה ייקרא בישראל פשוט "ברקיזם", כי זה יותר מדויק ויותר נכון. הם שברו את כל השיאים. ה"ברקיזם" יותר פשוט להיגוי וגם יותר נכון פוליטית.
עמיתי חברי הכנסת, מה שקרה היום זה סוף נשף המסכות. הוסרו המסכות; קודם כול הסיר מעל עצמו, סוף-סוף, את המסכה האדון אהוד ברק, אדם שפעם התחפש למנהיג מחנה השלום. אתם זוכרים כזה דבר? האדם הזה התחפש למנהיג מחנה השלום, והוביל את תהליך השלום לחורבן איום בשנת 2000. אחר כך הוא כמובן סיפר לכל העולם שזה לא באשמתו, כי אין פרטנר, ואין עם מי לדבר, ואין על מה לדבר, אבל האמת ההיסטורית הרי מתגלית, והשקרים מתגלים, והעובדות מתגלות, ומסתבר שהסיפור האמיתי שונה לחלוטין. אותו מנהיג מחנה השלום, כביכול, היה אחראי לאירועי אוקטובר הנוראים בשנת 2000.
האדון הזה, מר ברק, תמיד שמענו, ידוע ביכולתו לפרק שעונים, אבל אף פעם לא שמענו שהוא גם יודע להרכיב את השעונים האלה מחדש. בפירוק הוא מצוין. כל דבר שהוא נוגע בו מתפרק, עכשיו הוא גם הצליח לפרק את מפלגת העבודה.
אני מאחל לו מכל לבי שזה יהיה המהלך האחרון של סוף דרך פוליטית – לא מפוארת, דרך פוליטית מבזה. אני מאחל לו שבזה, הדרך הפוליטית העגומה והמזיקה הזאת תבוא סוף-סוף לסופה. אני מאחל לו את הדבר הזה מכל לבי, ואני מקווה שהציבור הישראלי יזכה לראות את סוף הדרך הזאת.
אולי. אבל עמיתי חברי הכנסת, זה לא רק סוף המסכה של אהוד ברק, זה גם סוף המסכה של ממשלת נתניהו. ממשלת נתניהו היום הופכת לממשלה של אסון גלוי בלי שום מסווה. זה נכון, היא תמשיך בוודאי לשקר לעולם, וגם לציבור הישראלי – תהליך שלום והידברות
– אבל היום צריך להיות ברור לציבור הישראלי שאנחנו מדברים על ממשלה של התנחלויות, ושל כיבוש, ושל מלחמה – כן, מלחמה אזורית חדשה, שמאיימת עלינו בהיעדר כל תהליך מדיני אמיתי. הידרדרות למלחמה כזאת קיימת, מסוכנת, אמיתית, וזה הזמן להתריע עליה. הממשלה הזאת, ללא שום מסכה, תהיה ממשלה של איומים והתקפה על המרחב הדמוקרטי. הממשלה הזאת, ללא שום מסכה, תהיה ממשלה של אפליה מעמיקה והולכת של האוכלוסייה הערבית. הממשלה הזאת, ללא שום מסכה, תהיה ממשלה של גזירות, של המשך הצמצום בתקציבי הבריאות והרווחה ודיאטה למערכת החינוך. הממשלה הזאת, ללא שום מסכה, תהיה ממשלה שתמשיך לא לספק פתרונות דיור לזוגות צעירים ולצעירים בכלל בישראל, ולכן, עמיתי חברי הכנסת, הממשלה הזאת היא ממשלה שצריך להעביר אותה מן הארץ, ומוטב מוקדם מן המאוחר.