תודה, אדוני היושב-ראש. כשאנחנו מדברים על איומים על הדמוקרטיה, אנחנו מתייחסים הרבה פעמים לחקיקה בכנסת, ליוזמות של ועדות חקירה. אבל איומים על הדמוקרטיה, אדוני היושב-ראש, הם לפעמים גם בסיפורים קטנים ויומיומיים.
התפרסם בעיתון "הארץ" תחקיר על פינוי של דיירי דיור ציבורי מדירה בבית-שאן, ואחת הנפגעות שקראה את הפרסום, גברת ליאת זוהר, נרגשה מהפרסום על מאבקה, יצאה והדביקה עשרות עותקים של הכתבה על לוחות מודעות ברחבי העיר – אגב, במקומות שבהם היו כבר עשרות כרזות קודמות.
היא קיבלה ביום שני בלילה שיחת טלפון מהמשטרה, שזימנה אותה בדחיפות לחקירה. היא ביקשה לדחות את החקירה למחרת, אבל השוטרת התעקשה וסירבה לפרט מדוע היא מוזמנת לחקירה. היא התייצבה בתחנה בסביבות 22:00, בלילה, גילתה כי היא נחקרת על השחתת פני מקרקעין. היא סיפרה את סיפורה, השוטר כנראה מאוד התרגש, ובסופו של דבר בסביבות חצות היא שוחררה לביתה.
אדוני היושב-ראש, אלה הסיפורים הקטנים שבהם יש דרמה גדולה. גברת בבית-שאן שנאבקת על זכויותיה ומוטרדת על-ידי המשטרה. בדברים הקטנים האלה נבחנת הדמוקרטיה – ביכולת של אדם להביע את עצמו, להביע את מחאתו, לתלות מודעות או מאמרים שתומכים בו – זהו מבחנה האמיתי של הדמוקרטיה בחיי יום-יום, והתנהלותה של המשטרה פה חייבת בירור רציני.