אדוני היושב-ראש, רבותי השרים, עמיתי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת חוק תיקון פקודת הרוקחים, שעניינה בחובת איסוף סמי מרפא. זו הצעת חוק ששותפים לי בייזומה ובקידומה חברת הכנסת רחל אדטו, חבר הכנסת איתן כבל, חבר הכנסת, פרופסור אריה אלדד, חבר הכנסת, ד"ר עפו אגבאריה, חבר הכנסת דניאל בן-סימון וחבר הכנסת הרב משה גפני.
החוק הזה, עמיתי חברי הכנסת, הוא חלק מהסדרה נכונה ומודרנית של טיפול בסוגים שונים של פסולת, ועניינו של החוק הזה תרופות שאין בהן צורך, שהציבור איננו משתמש בהן, אבל למרבית הצער, מתוך הנתונים שבדקנו, חלק גדול מאותן תרופות ישנות, תרופות שאין בהן צורך, מוצאות את דרכן בסופו של דבר למערכת האשפה הרגילה של המדינה.
סקרים מצביעים על כך שכ-80% מהציבור בישראל נוהגים להשליך תרופות אשר אין בהן צורך לפחי אשפה או לאסלות השירותים. השלכת תרופות לפחי אשפה או לאסלות השירותים גורמת לחלחול של שרידי אנטיביוטיקה, הורמונים וחומרים כימיים לקרקע ולמי התהום. חלחול זה עלול לגרום לנזקים בריאותיים וסביבתיים, ובהם, בין היתר, התפתחות של חיידקים עמידים, בעיות פריון, עלייה בתחלואה במחלות שונות ובהן גם סרטן, וכן ליקויים פסיכולוגיים ונוירולוגיים.
המטרה של החוק הזה למנוע את היווצרות המפגעים הבריאותיים והסביבתיים האלה באמצעות הטלת חובת איסוף של תרופות הנמצאות בידי הציבור על בתי-המרקחת, לשם טיפול מסודר בהשמדתם. בעצם עיקרו של החוק הוא הוספה של סעיף חדש לפקודת הרוקחים, שיקבע חובה על כל בית-מרקחת לקבל מידי כל אדם המעוניין בכך סמי מרפא, כלומר תרופות, מבלי לגבות תשלום על האיסוף, כאשר הקבלה נעשית לשם איסופן של התרופות וטיפול בהן, לרבות השמדתן.
החוק קובע בצורה ברורה, שאותם סמי מרפא, אותן תרופות שנמסרו לבית-המרקחת בהתאם להוראות החוק, אסורות במכירה חוזרת לציבור הרחב. החוק קובע ששר הבריאות, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין אופן איסוף התרופות הבלתי משומשות האלה בבתי-המרקחת ולעניין אופי הטיפול בהן, לרבות השמדתן.
עמיתי חברי הכנסת, אנחנו קיימנו בנושא של הקשר, הממשק בין מערכת הבריאות לבין הסביבה, דיון מיוחד בוועדה המשותפת לסביבה ובריאות, ובדיון מצאנו שיש הרבה מה לעשות כדי להתמודד עם ממשקים בלתי רצויים בין מערכת הבריאות לבין הסביבה. החוק, כמובן, עוסק רק בהיבט אחד, באותן תרופות שהציבור איננו צריך אותן עוד ושמושלכות באופן בלתי נכון למערכת האשפה הרגילה שלנו. יש, כמובן, לשאלה היבטים נוספים, כמו היבטים של פסולת של בתי-חולים, שפכים של בתי-חולים וכדומה.
בחוק הזה אנחנו מתמודדים עם החוליה שפשוט וקל להסדיר אותה. הניסיון מלמד שכאשר אנחנו מאפשרים לציבור מהלך אפשרי, זמין ונוח של פעולה סביבתית, הציבור בהמוניו בוחר לעשות את זה. יש לכולנו דוגמה מאוד בולטת וברורה, מה שקורה עם מיחזור בקבוקי הפלסטיק. באותם יישובים שבהם יש כלובי מיחזור, המוני אזרחי ישראל מגיעים בוקר-בוקר או ערב-ערב לכלובים האלה וממלאים אותם בבקבוקי פלסטיק. הדבר הזה, אגב, נעשה באופן וולונטרי. אנשים לא מחויבים לעשות את זה, הם לא מקבלים על זה גם היום כסף, אם כי רצוי אולי שכן נתקן זאת בהמשך הדרך.
דב חנין (חד"ש):
אתה לגמרי צודק, זה חשוב.
דב חנין (חד"ש):
קודם כול, חבר הכנסת אקוניס, אתה לגמרי צודק, ראוי מאוד שזה יהיה אסתטי, וחבל שזה יהיה צהוב, יש צבעים יותר יפים.
דב חנין (חד"ש):
אני רוצה לומר לך, שהשר להגנת הסביבה דווקא בעניין הזה קידם חקיקה, שאני חושב שבין היתר – –
דב חנין (חד"ש):
– – תאפשר לגורמים שאוספים את בקבוקי הפלסטיק האלה לעשות את הדברים גם בצורה יותר אינטנסיבית וגם בצורה יותר אסתטית.
דב חנין (חד"ש):
אבל הניסיון הזה מלמד שכאשר אנחנו נותנים לציבור אמצעי נוח, זמין, אפשרי, אנשים בוחרים לעשות את זה, אנשים מוכנים לעשות את זה, מוכנים לעשות את המאמץ הקטן, אם הוא מאמץ קטן. אנחנו רוצים להבטיח שאותו מנגנון יעבוד גם בתרופות שאינן בשימוש, וכאשר כל בית-מרקחת, אם בית-מרקחת פרטי, אם בית-מרקחת של קופת-חולים, או בית-מרקחת בתחומי בית-חולים, יהיה חייב לקבל את התרופות שאינן בשימוש לתיבה שתוחזק אצלו, או למערכת אחרת שתוחזק אצלו, אנשים יעשו את זה, כי זה יהיה אפשרי, זה יהיה נוח, זה יהיה זמין.
מובן שאת החוק הזה נצטרך ללוות בקמפיין שיסביר לציבור למה המאמץ הקטן הזה הוא חשוב, למה אנחנו לא רוצים לקבל אנטיביוטיקה שלא באמצעות סל התרופות. אולי צריך להגדיל את סל התרופות, אבל אנחנו רוצים לקבל אנטיביוטיקה רק במרשם רופא, אנחנו לא רוצים לקבל אנטיביוטיקה באופן לא וולונטרי על-ידי שתיית מים או על-ידי אכילת מזון.
ולכן הרעיון הזה של מנגנון זמין ופשוט של איסוף תרופות, ובסופו של דבר טיפול בהן באופן נכון ומקצועי, הוא הדרך הנכונה לטיפול נכון בתרופות שאינן בשימוש. תרופות שאינן בשימוש, בסופו של דבר צריך להתייחס אליהן כאל סוג של חומרים מסוכנים. הם חומרים שאינם אמורים להגיע לגוף האנושי באופן בלתי מתוכנן, ואינם אמורים גם להתפזר בסביבה שלנו באופן בלתי מתוכנן, ולכן כאשר קבענו ש"שר הבריאות, בהסכמת השר להגנת הסביבה, יקבע הוראות לעניין אופן איסוף סמי המרפא" בבתי-המרקחת ולעניין אופי הטיפול בהם, הכוונה היא לייצר מערכת מקצועית, שבסופו של דבר יודעת להעביר את התרופות האלה, לאחסן אותן, להשמיד אותן במידת הצורך, או במקרים אחרים להעביר אותן להטמנה באתרים של פסולת מסוכנת.
אדוני היושב-ראש, הצעת החוק הזו נתמכה על-ידי מגוון מאוד גדול של גורמים, כמובן ארגוני הסביבה, ארגונים מקצועיים של רופאים, קופות-החולים השונות. אני רוצה לציין במיוחד דווקא את קופת-החולים "מכבי", שעשתה בהחלט גם קמפיין וולונטרי בתחומי הקופה לאיסוף תרופות אצלם. גם אני יודע ששירותי בריאות כללית התחילו במערכת וולונטרית מהסוג הזה, אבל כדי שהדבר הזה יהפוך לנורמה, הוא לא יכול להיות חריג של רצון טוב של אדם כזה או אחר, או של גורם כזה או אחר. זו צריכה להיות נורמה מחייבת. אדם צריך לדעת שבכל בית-מרקחת הוא יכול להחזיר ולהטמין בעצם את אותן תרופות שאינן נמצאות בשימוש.
דב חנין (חד"ש):
אני רוצה לסיים. כאשר הדברים הגיעו לוועדת שרים לענייני חקיקה, אדוני היושב-ראש, אומנם כל הגורמים מסביב לשולחן, עד כמה שהבנתי, תמכו בעיקרון בחוק ובחשיבות שלו, אבל היתה דעה בוועדת שרים לענייני חקיקה שיכול להיות שהדבר ניתן להסדרה בדרך של תקנות. אני חייב לומר שברמה המשפטית יש לי ספק גדול בכך, מכיוון שתקנות – היכולת שלהן לחול על גורמים מחוץ לממשלה לא בדרך של חקיקה ראשית – איננה ברורה. אנחנו פה בכל זאת פוגעים בזכויות, כולל זכויות הקניין, ולכן הדרך הנכונה להסדיר דבר כזה היא בחקיקה ראשית. אבל אני מוכן לאפשר לממשלה לבחון את הדרך הזאת, ואם אכן הם יביאו תקנות, אני כמובן מבחינתי אהיה מסופק – המטרה היא לתקן את העניין ולהביא לשינוי.
הממשלה הודיעה לי שהיא מתכוונת לבחון את העניין הזה בתוך שבועיים, אבל אני מוכן לתת אפילו זמן יותר ארוך.
דב חנין (חד"ש):
המטרה שלי היא לקדם את העניין.
דב חנין (חד"ש):
ולהביא אותו למיצוי, ולכן אני אמתין זמן מסוים כדי שהממשלה תוכל לבחון את הדברים עד הסוף, ואני מקווה שאנחנו אכן נסדיר את הסוגיה הזו בצורה ראויה וטובה.