ח"כ דב חנין נאם בכנסת על חוק החרם
"אני רוצה להפנות אתכם, עמיתי חברי הכנסת, לעוקץ פוליטי מאוד דרמטי שנמצא בחוק הזה. לטעמי זה העוקץ הפוליטי העיקרי של הצעת החוק הזו. העוקץ הפוליטי העיקרי של החוק לא נמצא בכלל בסוגיית החרם. העוקץ לא נמצא בסוגיית החרם, כי החרם אפילו בכלל לא מוגדר בחוק הזה. החוק הרי אוסר על חרם בלי להגדיר בכלל מה זה חרם.
"הסוגיה העיקרית נמצאת במקום אחר, והיא ההגנה על ההתנחלויות ועל מוצרי ההתנחלויות. הזיהוי המוחלט של ההתנחלויות עם ישראל. זה נמצא, עמיתי חברי הכנסת, בהגדרה של מה שנחשב חרם על מדינת ישראל?
"חרם על מדינת ישראל כולל גם כל הימנעות מקשר עם אדם או גורם, מחמת זיקתו לאזור הנמצא בשליטתה של ישראל. זאת אומרת: אדם או גורם שקשור לשטחים הכבושים, בשפה עברית פשוטה ורגילה.עמיתי חברי הכנסת, אולי אתם לא יודעים את זה, אבל כל תוצרת ישראלית שמיוצאת היום לחוץ-לארץ משתתפת, וחייבת להשתתף, בסימון מוצרי התנחלויות. לא יכולה להיות תוצרת ישראלית על מדפי "מרקס אנד ספנסר" בלונדון, אם יש חשש שהיא מיוצרת בהתנחלויות. ולכן, התעשיינים בישראל שותפים בסימון של מוצרי התנחלויות, אם הם רוצים בכלל לשווק את המוצרים שלהם בחוץ לארץ. קראתי השבוע שזה הסיוט הכי גדול של התעשיינים, ש"מרקס אנד ספנסר" יפסיקו להסתבך עם הסוגיה הזו – מה מייצרים איפה. במקום לבחון מפות יחליטו פשוט שהם לא רוצים להסתבך. שיגידו: במקום להסתבך לא רוצים בכלל, שום תוצרת מישראל. זה אינטרס של התעשיינים שהאבחנה הזו, בין מוצרי ההתנחלויות לבין מה שמיוצר בתוך ישראל, תישמר. ולכן, לא מקרה שנציגי התעשיינים, בוועדת החוקה של הכנסת, הביעו התנגדות חד-משמעית להצעת החוק הזו.
"אגב, התנגדו להצעת החוק הזאת משרד המשפטים, משרד התמ"ת ומשרד החוץ – יש עדיין משרד כזה. ונציגיו הגיעו לוועדת החוקה של הכנסת התנגד להצעה הזו.
ההצעה בעצם מציעה לנו להחרים את המחרימים. אבל כאשר מחרימי ההתנחלויות הם כל העולם, ההצעה היא בעצם להחרים את כל העולם: מדינת ישראל הגדולה תחרים את כל העולם הקטן. בעצם, הצעת החוק הזו, בעצמה, מייצרת מנגנון מאוד אפקטיבי ומאוד חזק לקידום חרם על ישראל ועל תוצרת ישראלית בעולם.
"עמיתי חברי הכנסת, אבל כמובן, האפקט העיקרי של הצעת החוק הזו הוא בהשתקה והפחדה של מחרימי ההתנחלויות בתוך ישראל. וכיוון שקולם לא נשמע עד עכשיו בדיון, אני רוצה להביא בפניכם קטע קצר שכתב אדם קלר, דובר תנועת "גוש שלום". והוא כתב כך: "מאז קום המדינה מטילה הרבנות הראשית חרם על מסעדות וחנויות המוכרות מזון לא כשר. שוב ושוב מתפרסמות מודעות ובהן שמות וכתובות של בתי-העסק המוחרמים. כדי לעשות זאת מופעל מנגנון גדול ומסועף של עובדים במשרות מלאות, שמשכורתם מגיעה מכספי משלמי המסים. מדוע פועלת הרבנות כך? משום שבמדינת ישראל חי ציבור של אזרחים דתיים, שמבחינתם הכשרות היא עניין מהותי, ולכן הם מעוניינים בקיומו של כלב שמירה שיפקח ויודיע להם היכן נמכר מזון לא כשר. הרבנים רואים במכירת מזון לא כשר תופעה הפוגעת בדמותה של מדינת ישראל כפי שהיו רוצים לראות אותה, ומבחינתם, זו זכותם וחובתם להילחם בתופעה הזאת.
"מאז 1997 קוראת תנועת 'גוש שלום'" – שכותב שורות אלה, אותו אדם קלר, משמש כדוברה – "לחרם נגד מוצרים המיוצרים בהתנחלויות שהקימה המדינה בשטחים הכבושים, תוך הפרת החוק הבין-לאומי. אנו מפרסמים את רשימת המוצרים המיוצרים בהתנחלויות, וקוראים לציבור להימנע מלרכוש מוצרים אלה. 'גוש שלום' אינו מקבל אגורה מכספי משלם המסים, וגם לא משום ממשלה זרה. המנגנון שלנו מורכב מעובדת אחת במשרה חלקית וממתנדבים. מדוע אנחנו עושים זאת? מכיוון שבמדינת ישראל יש ציבור של שוחרי שלום, אשר ההתנגדות לכיבוש ולהתנחלויות היא מבחינתם עיקרון מהותי. הם אינם רוצים לסייע לתופעה שלה הם מתנגדים, ולכן הם מעוניינים בקיומו של כלב שמירה שיפקח ויודיע להם מהם המוצרים שמהם הם רוצים להימנע. 'אנו, ב'גוש שלום' ובארגונים נוספים השותפים למאבק, רואים בכיבוש של עם אחר ובגזילת אדמתו, בהקמת התנחלויות ובביטול האפשרות לעתיד של שלום, תופעה שלילית, הפוגעת בדמותה של ישראל כפי שהיינו רוצים לראותה. מבחינתנו זו זכותנו וחובתנו להילחם בתופעה זו'.
"את הקולות האלה, עמיתי חברי הכנסת, רוצים פה להשתיק בכוח. זה שימוש לרעה בכוחו של הרוב הפרלמנטרי, כדי לדרוס אנשים כמו אנשי "גוש שלום". בעתיד גם ידרסו, חבר הכנסת נסים זאב, את החרם שלך, על מוצרים לא כשרים.
כאשר אין גבולות לכוחו של הרוב, אין גם שום זכויות למיעוט, וכאשר אין זכויות למיעוט, אין דמוקרטיה".