החוק הזה שמגיע היום לכנסת, מגיע אחרי מערכה ציבורית חשובה, לעתים אפילו דרמטית, שהתנהלה בציבור הישראלי. קודם כול, התעורר פה מחנה גדול של אנשים, שהתייצבו ואמרו: אנחנו רוצים עיקרון אחר, אנחנו רוצים חלוקה אחרת, אנחנו רוצים שנכסי הציבור, משאבי הטבע שנמצאו בתחומנו – כאן מדובר על גז – יגיעו לציבור וישמשו למטרות הציבור.
אחד ההישגים הראשונים של המערכה הזו, של ההתעוררות הציבורית הזו, היתה החלטתך, אדוני השר, למנות את ועדת-ששינסקי, ואני רוצה לברך אותך גם על מינוי הוועדה, גם על הגיבוי שנתת לה לאורך הדרך וגם על הנכונות שלך להתייצב מול מסע של השמצות והכפשות, שאני חייב לומר שאני לא זוכר רבים כמותו בהיסטוריה הפוליטית שלנו בשנים האחרונות. היתה פה מערכה, כשמצד אחד התייצב הציבור עם דרישה עקרונית, חשובה, משמעותית, ומהצד השני התייצבו בעלי אינטרסים, שלא נרתעו מלהשתמש בספינים ובספינים על ספינים כדי להסוות את הוויכוח הגדול שיש כאן על החוק הזה, והוא ויכוח על כסף והוא ויכוח על דמוקרטיה והוא ויכוח על השאלה מי מחליט ומי קובע ולטובת מי ועל חשבון מי. השאלות הערכיות שאנחנו כל כך יודעים בפוליטיקה הישראלית תמיד לדחוק אותן הצדה.
יש לי ביקורת על הצעת החוק הזו. אני הייתי רוצה לראות הרבה יותר. אני הייתי רוצה לראות משטר תמלוגים הרבה יותר משמעותי, אני הייתי רוצה לראות העלאה אמיתית של התמלוגים. העלאה אמיתית של התמלוגים היא חשובה, משום שהתמלוגים הם המנגנון הכי פשוט לגבות כסף. ממסים קל להתחמק, מתמלוגים יותר קשה. הייתי רוצה לראות העלאת מס. לא רק היטלי רווחי יתר, אלא הטלת מס באמצעות מנגנון מיסוי אפקטיבי, שיחול מהשקל הראשון של ההכנסה. והייתי רוצה לראות גם מנגנון יותר משוכלל – דיבר על זה חבר הכנסת אורון – של חלוקת העושר, של קרן לטווח ארוך, של השקעות לטווח ארוך, של סדרי עדיפויות כדי שהדברים האלה לא ייכנסו לחור השחור של התקציב.
אבל את שארית זמני, עמיתי חברי הכנסת, אני רוצה להקדיש דווקא למה שקרה בתקופה האחרונה, עם ההתרחשויות במצרים. תראו איך להטוטי הספינים אצלנו הם מופלאים וחסרי מעצורים. קודם אמרו לנו שצריך לתת לברוני הגז יותר כסף, כי הם מתחרים עם גז מצרי זול.
דב חנין (חד"ש):
תודה. עכשיו אומרים לנו: אין גז מצרי, ולכן צריך לתת לברוני הגז יותר כסף. שימו לב, מה שלא תהיה המציאות, הם, כמובן, זכאים ליותר כסף. אבל הדבר המרגיז ביותר, המקומם ביותר, זה ההתנהלות של אותם ברוני גז והעובדה שהם מנצלים את ההתרחשויות במצרים כדי להפוך את הציבור הישראלי לבני ערובה. אם אנחנו לא ניענה לדרישותיהם, לא ניענה לסחטנותם, לא יהיה גז. ולכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, כאשר זה המסר שמגיע מטייקוני הגז, התשובה צריכה להיות מאוד פשוטה – לא אלמן ישראל. הם לא רוצים להפיק את הגז? תודה רבה, ניקח מהם את הזיכיונות. זו אפילו לא הלאמה אמיתית. ניקח מהם את הזיכיונות, נחזיר להם את ההשקעות שלהם, אפילו בתוספת ריבית של 10%, ומדינת ישראל תפיק את הגז בעצמה. תפיק את הגז בעצמה. כן, אדוני, שר האוצר לשעבר, חבר הכנסת רוני בר-און. תפיק את הגז בעצמה.
דב חנין (חד"ש):
אפשר לעשות את זה.
דב חנין (חד"ש):
אני מאוד מקווה. אתה אומר "ככה זה יהיה", אני מקווה שמפיך לאוזני מי ששומע. ולכן, עמיתי חברי הכנסת, מול הלחצים של טייקוני הגז חייבת להיות עמדה ברורה, עמדה חד-משמעית, עמדה עקרונית. ומול האיומים צריכה להיות אמירה ברורה – לא מתאים להם להפיק? לא מתאים להם להרוויח את רווחי היתר העצומים שוועדת-ששינסקי מציעה להם? ניקח אנחנו את הגז אלינו, נפיק אנחנו את הגז. אפשר לעשות את זה, אפשר לעשות את זה באמצעות קבלני ביצוע. זה אפשרי, זה ניתן, זה נעשה בעולם, זה יכול להיעשות גם אצלנו, ואז הגז הזה יהיה גז ישראלי באמת לתועלת החברה הישראלית. תודה רבה.